מהפכה בפנסיה וקיצור השירות לבנים לשנתיים וחצי - תקציב הביטחון

כתבות נוספות בנושא תקציב הביטחון :

• תקציב הביטחון: "ההתקפות על האוצר לא ראויות"
• האוצר נוטה לאמץ את תוכנית הרמטכ"ל
  

התקציב האחיד לביטחון החל מ-2016 יהיה 59.1 מיליארד שקלים בשנה, בצמוד להתייקרויות במשק שיובילו בשנה החמישית לתכנית לתקציב של כ-60 מיליארד. בהתאם לדרישת מערכת הביטחון בשנים האחרונות, החלקים שנותרו מחוץ לתקציב הביטחון יהיו וימומנו מהאוצר הם בניית הקטע הראשון של הגדר החדשה בגבול ירדן, פרויקט מעבר צה"ל דרומה, הפרטת התעשייה הצבאית, רכישת ספינות ההגנה לאסדות הגז, קיצור נוסף בשירות לחיילי החובה החל ממתגייסי 2020 לשנתיים וחצי (הוחלט סופית - לבנים בלבד), הגדלת דמי הקיום לחייל החובה ב-50% החל מהחודש וההתייקרויות השנתיות במשק.

הצדדים הסכימו כי לראשונה יוסרו נדבכים כבדים מתקציב הביטחון "שאכלו מלמטה" את התקציב, ובו את תקציב צה"ל. כך למשל, התקציב השנתי של אגף שיקום נכי צה"ל ומשפחות שכולות (5 מיליארד שקלים בשנה) יועבר לניהול משרד האוצר החל מ-2017 ובכפוף לחקיקה שתגובש השנה בנושא ותסדיר את סוגיית נכי צה"ל והקריטריונים החדשים בנושא בהתאם לרוח המלצות ועדת גורן. במשרד הביטחון הדגישו כי הטיפול בנכי צה"ל ובמשפחות השכולות ימשיך להיות במשרד הביטחון כבעבר ולא יועבר לביטוח הלאומי.

עוד הוחלט כי גם הארנונה השנתית שצה"ל משלם מדי שנה (וגדלה מדי שנה) לרשויות המקומיות תצא מתקציב הביטחון ותנוהל בקרן חיצונית של משרד הפנים באופן שיקבע תקציב קבוע לנושא, סביב 500 מיליון שקל בשנה ולא כ-800 מיליון כפי שהגיע הסכום השנה, ובנוסף יחלוקו כספי הארנונה הללו בצורה שווינית יותר בין הרשויות המקומיות. נושא שנותר פתוח הוא תשלום מס הבלו על הדלקים שהצבא משלם לאוצר והוא צפוי להיסגר בדיונים נפרדים.

(צילום: דובר צה"ל)

קצינים יוכלו לפרוש בגיל 26-28

אחד המהלכים הכבדים עליהם חתמו הצדדים נוגע למודל הפנסיה החדש שיצעיר את גיל הפורשים (43-44 לקצינים בממוצע ו-53 לנגדים) באופן שלפי משרד הביטחון יביא בסוף התהליך, בין 2020 ל-2026, לחיסכון שכר וגמלאות שנתי של כ-1.5 מיליארד שקלים. לפי המודל שהותאם לתכנית אגף כוח האדם בצה"ל, יהיה שתי תחנות יציאה לקצינים בקבע, 26-28 שבה יופרשו המשרתים ללא פנסיה וללא מענק אך בגיל בו יוכלו להשתלב בשוק העבודה, ותחנה נוספת, בגיל 35-34, שהפורשים בו לא יקודמו לדרגת סגן אלוף וייצאו מהצבא עם מענק של עד חצי מיליון שקלים בכפוף למעמדו ותפקידו של הפורש. זאת, מלבד מכסה של 960 רבי סרנים בתפקידים מיוחדים שיוחרגו למשך 7 השנים הקרובות, ויוכלו להמשיך בקבע לעבר פנסית הגישור, כאשר כ-200 מהם יאוזרחו באופן שיוזיל את עלות העסקתם. מדובר בעיקר בכלכלנים, משפטנים ומהנדסים.

בנוסף, לובנה בין הצדדים נקודת מחלוקת קשה שנוגעת לשקיפות על תקציב הביטחון: הצדדים החליטו כי למשרד האוצר תהיה שקיפות אונליין על כל הוצאה, מהלך, רכישה או הסטת תקציב במשרד הביטחון, אך לא בקרה. "אם נזהה משהו חריג נוכל לדון על כך עם משרד הביטחון", הבהיר מנכ"ל משרד האוצר.

במשרדי האוצר והביטחון הודו כי אמנם מסקנות ועדת לוקר לא אומצו (ורובן נדחו על הסף, ובבוטות, על ידי מערכת הביטחון) אך "לוקר בהחלט דחף אותנו לדון ולהגיע להסכמות ביננו". הבטוחות למימוש ההסכם שנחתם יעוגנו ברובן בחקיקה בשנה הקרובה, רובן במסגרת חוק ההסדרים בסוף 2016, מה שישריין ויקשיח את עיקרי ההסכם לשנים הבאות.

השיפויים שמשרד הביטחון הבטיח להעביר כבר מהשנה הקרובה מחוץ לתקציב הביטחון נוגעים למימוש מימון הפרישות הרבות שצפויות ממערך הקבע (300 מיליון שקל) ו-375 מיליון שקלים בגין ההתייקרויות השנתיות במשק והנושאים שנקבעו כי יישארו מחוץ לבסיס התקציב. "המערכת לחצה ולא רצינו גם השנה את השלכות הרפש בין הצדדים", אמר מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל, "מודל הקבע החדש יחזק את הצבא, יחסוך כסף, יסייע למשק ויקטין בחצי את כמות אנשי הקבע בסוף התהליך. התחייבנו להתייעל בשורת צעדים מדי שנה בחצי מיליארד שקלים, כמו למשל מעבר ממטוסי תצפית מאויישים למז"לטים".