רפורמת שקד: "נסייע לנושים קטנים"

הבוקר (יום ב') הציגה שרת המשפטים, את טיוטת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שתועלה לאישור ועדת שרים לחקיקה ביום ראשון הקרוב. השרה שקד הסבירה כי החוק נובע מצורך בסיסי של אחידות חוקתית חדשה על מנת ליצור רפורמה משמעותית וחשובה, "חוקי חדלות הפירעון שבעצם אנחנו עובדים לפיהם היום הם מתקופת המנדט, בערך 80 שנה, ואנחנו חושבים שהגיע הזמן גם התחום הזה להיכנס למאה ה-21".

כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה : 

• המהפכה של איילת שקד: שיקום פושטי רגל, הסדרת קריסת חברות
• מחיקת חובות למעוטי יכולת - עד 800 אלף ש'
• כך תמחקו חוב של 800 אלף שקל
  

לאחר הפצת התזכיר בחודש אוגוסט האחרון, התכנסו כל הגורמים הרלוונטיים כדי לנסות ולהגיע לרפורמה מאוזנת. השרה ציינה חמש נקודות מרכזיות המאפיינות את הרפורמה, "הדגש הוא על שיקום כלכלי של החייב וגם של חברות, שחברה תלך לשיקום ולא לפירוק, וכמובן לנסות ולגבות כמה שיותר חובות ותשלומים". נקודה נוספת אליה התייחסה השרה היא פישוט התהליך הבירוקרטי: "המטרה היא לפשט את ההליכים, מתחת ל-150 אלף שקל יטופל אך ורק תחת ההוצאה לפועל, מעל 150 אלף שקל בבתי משפט השלום, ותאגידים יטופלו בבית המשפט המחוזיים". בנושא וודאות התהליך ציינה השרה כי הדגש על השיקום והמטרה היא שאדם מגיע לתהליך כזה הוא ידע מתי ואיך הוא יוצא ממנו.

נושא הצדק החלוקתי הועלה אף הוא במסגרת טיוטת החוק: "כיום הראשונים שמקבלים את כל התשלומים הם הבנקים והמדינה, האנשים החזקים והגדולים, המטרה היא להיטיב גם עם הנושים הקטנים והרפורמה בהחלט משנה את המצב כיום ונותנת עדיפות גם לנושים הקטנים". הרפורמה עתידה להתייחס גם למימד החדשני, התאמה למאה ה-21 בה קיימות חברות גלובאליות שנמצאות בהליכים בו זמנית בכמה מדינות, כך שתתאפשר עבודה בצורה יעילה מול רשויות עמיתות ברחבי העולם כדי למנוע תקריות דיפלומטיות כמו שהתרחשו בעבר.

עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש אמר במסיבת העיתונאים: "יש סיבה למסיבה, זהו מהלך מאוד שאפתני, שבבת אחת מחליף את כל מערכת ההפעלה במקום לשים פלסטר, אנחנו לא רודפים אחרי האירועים אלא מנסים להכתיב את סדר היום בעצמנו. התחום אולי פחות סקסי, אבל מה קורה לאדם או חברות שלא יכולות לשלם?".

עו"ד תומר מוסקוביץ, עו"ד אמי פלמור, איילת שקד, עו"ד אבי ליכט ופרופ' דוד האן(צילום: מוטי קמחי)

"אם אין מה לגבות מהחייבים, המערכת תתן הפטר"

עו"ד ליכט הוסיף כי הרפורמה אינה מתמקדת רק בהיבט הכלכלי אלא גם בעוגנים חברתיים מרכזיים, "החדלות לפירעון היא החברה שמטפלת באוכלוסיה חלשה וכיצד ניתן לעזור לה, זהו מבחן מאוד חשוב של כבוד האדם, לא רק החייבים, גם הנושים, לא רק מי שלא יכול לשלם אלא מי שגם לא שילמו לו". לדבריו כיום מספר גופים כמו ההוצאה לפועל, כנ"ר ובתי המשפט לא מדברים ביניהם בצורה אחידה, דבר שגרם להיווצרות וואקום אותו מילאו בתי המשפט כי לא הייתה ברירה, וכעת הפיתרון הוא לקדם את הנושא בעזרת חקיקה. "החוק מנוסח בצורה פשוטה וברורה וכל גוף יכול להבין את התהליך שעליו לעבור, דבר שמשדר וודאות ולשוק ובא למעשה להרגיע".

ליכט הוסיף לדברי השרה כי הרצון הוא שכמה שיותר כסף יגיע לנושים החלשים, המדינה תוותר במסגרת הרפורמה על הזכויות העודפות שלה ובנוסף גם הבנקים יוותרו על חלק מהזכויות כדי שהכסף "ירד למטה". "אנחנו לא מתיימרים ליצור גן עדן לחייבים, אבל אם אין מה לגבות המערכת תדע לתת הפטר ולהוציא לדרך חדשה".

פרופסור דוד האן, הכונס הראשי אמר "היום הוא יום בשורה, חג אמיתי", לדבריו העומס על המערכת המשפטית יופחת והדבר יסייע להזרים את התהליכים קדימה בעזרת פלטפורמות מקוונות על מנת להקל, פרופסור האן התייחס גם לנושא האכיפה הפלילית, "סוכם כי ימסרו סמכויות אכיפה מסוימות לידנו, בין היתר סמכויות עיכוב וכניסה לנכסים. הענישה לא תכלול מאסר, אבל אחרי שנבנה תשתית פלילית נוכל להעבירה לפרקליטות כדי שתוכל להעמיד לדין".

עו"ד תומר מוסקוביץ, ראש רשות האכיפה והגביה החדש אמר "פקודת פשיטת הרגל פשטה רגל, והחוק יחליף אותה", הוא הוסיף ואמר כי כעת ייתכן איזון יותר טוב בין זכויות הזוכים לזכויות החייבים וציין כי הם נמצאים באמצע תהליך של "פיילוט" במסגרת תהליך ההפטר בהוצאה לפועל ועד כה הוגשו 1065 בקשות, הנמצאות כבר בתוך התהליך, "הפיילוט הזה נותן לנו אפשרות להשתפשף בניהול חוב ושיקום חייב, ואנחנו מברכים על החוק והאמון שניתן ברשות".