למה הקמפוסים בישראל מנסים להסתיר הטרדות מיניות?

דו"ח של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, מראה שבשנת 2014 הוגשו 40,000 תלונות על הטרדה מינית, אבל רק כ-13% מהמתלוננות או המתלוננים (כ-5,000 תלונות) הסכימו לתת עדות במשטרה.

אולם נתונים אלו לא מתחילים אפילו לשקף את הנעשה בקמפוסים של מוסדות ההשכלה הגבוהה. על-פי סקר שנערך על ידי התאחדות הסטודנטים, 2 מתוך כל עשרה סטודנטים נחשפו למה שמוגדר בחוק כהטרדה מינית, וזה לא כולל את מה שנעשה בקרב הסגל האקדמי או המנהלי.

עוד ב-2013 מצא דו"ח מבקר המדינה אינספור ליקויים בתפקוד המוסדות האקדמיים, הן בטיפול בהטרדות מיניות והן במניעתן. האקדמיה, שנתפשה עד אז בתודעה הציבורית כמגדל השן, העלית, הקרם דה-לה-קרם של שוק העבודה, הפכה בין רגע להיות רחוקה מאוד מהתדמית הנקייה שהיתה לה.

המצב בשטח: מספר המתלוננים מזערי

אולם למרות נתונים חסרי תקדים אלו, בשטח אנו למדים על מספר תלונות קטן מאוד שמגיעות לאנשים האמונים על כך במוסדות להשכלה גבוהה, ומספר קטן עוד יותר של תלונות שמגיעות לכדי חקירה משטרתית.

למה זה קורה? הכשל הוא בתקנות החוק למניעת הטרדה מינית, מסביר ל-ynet עו"ד דורון ויינרייך, שמשרדו מייצג נפגעות ונפגעי תקיפה מינית: "הבעיה הראשונה היא דרך בירור תלונות על הטרדה מינית בקמפוסים. במקום את שהאחריות על קיום הבירור תהיה בידי גוף חיצוני בלתי תלוי, התקנות מורות שהבירור ייעשה על ידי האחראית לענייני הטרדה מינית, שבמוסדות האקדמיים היא אחת מאנשי הסגל שמונתה לתפקיד נציבה לענייני הטרדה מינית . איך איש סגל יכול להיות נטול אינטרסים כלפי איש סגל אחר שמואשם בהטרדה מינית? זה על גבול הבלתי אפשרי.

המשתתפים בכנס, משמאל למטה בכיוון השעון: ח"כ עאידה תומא סלימאן, ורד סוויד, אפרת יעקב ועו"ד יפעת בלפר. במרכז - עו"ד דורון ויינרייך(צילום: ניקי לוי)

"בנוסף, הסנקציות שבחוק אינן חמורות דיין. החוק מאפשר תביעה אזרחית ללא הוכחת נזק שהפיצוי המקסימלי שהיא מאפשרת הינו עד 120 אלף שקל, אולם בפועל הסכום שייפסק למי שתובע, הינו נמוך מזה באופן משמעותי ולא מהווה הרתעה. צריך שסכום הפיצוי ללא הוכחת נזק יעמוד על 500 אלף שקל או 5 מיליון שקל, רק אז הסכום יבהיל ויגרום לאנשים לחשוב פעמיים לפני שהם מטרידים מינית באופן מילולי או במעשים אסורים.

"יש גם את עניין הפסיקות המקוממות שבמקום להרתיע משיגות תוצאות הפוכות. רק לאחרונה שמענו על גבר נשים שהורשע ב"פרשת סם האונס" וישרת 6 חודשי עבודת שירות. פס"ד כזה לא מהווה שום הרתעה וחבל".

עו"ד ויינרייך השתתף בכנס למניעת הטרדות מיניות בקמפוסים שנערך במל"א (המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה) ואף הביא נתונים מספריים דומים מהעולם.

הסטודנטית שהחליטה לא לשתוק

ח"כ עאידה תומא סלימאן, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, דיברה בכנס, על מחויבות אישית ואחריות ציבורית וממסדית בכל הקשור להטרדות מיניות,

ורד סווייד, יו"ר הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, שדיברה על יצירת אקלים וסביבה בטוחה מהטרדות, עו"ד יפעת בלפר שהקימה את "קוד מרצון תו תקן למניעת הטרדה מינית בעבודה במטרה לסייע לארגונים ליישם את הוראות החוק.

מי שחתמה את האירוע היתה אפרת יעקב, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטה העברית שעברה הטרדה מינית חוזרת על-ידי מרצה שלה באוניברסיטה. יעקב יצאה עם סיפורה לתקשורת וגרמה, לא רק לסיום עבודתו של אותו מרצה, אלא לביעור נושא ההטרדות המיניות במוסד האקדמי ולהצפת הנושא ברמה הארצית. בעקבות המקרה המתוקשר של אפשרת יעקב, שינתה האוניברסיטה העברית את נהליה בנושא הטרדות מיניות והפכה למוסד האקדמי הראשון בישראל שבחר לפעול באופן מחמיר מאשר מתחייב מהחוק והתקנות בכל הקשור להטרדות מיניות.

נציבת הטרדות מיניות במרכז ללימודים אקדמיים, ד"ר חנה בר ישי, סיכמה את הכנס ואמרה: "חובה להעלות את הנושא למודעות ציבורית גבוהה ולהגביר את הענישה בתחום".