מנכ"ל הביטוח הלאומי: העוני לא בראש סדר העדיפויות
בעקבות פרסום נתוני העוני שהציבו את ישראל בראש רשימת המדינות המפותחות, אירחנו באולפן את מנכ"ל הביטוח הלאומי שמתח ביקורת על הממשלה: "המדינה צריכה לקבוע יעד של צמצום העוני והאי שוויון"
ישראל היא המדינה בעלת שיעורי העוני הגבוהים בקרב מדינות ה-OECD, כך קבע דו"ח של הארגון שפורסם לאחרונה. לדברי מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' מור יוסף, המדינה צריכה לקבוע יעד של הורדת העוני וגם של צמצום האי שיוויון. "היעד צריך להיות ברור לציבור ושניתן יהיה לעקוב אחר ההתקדמות שלו. לצערי, בממשלות השונות וזה לא משנה אם זה היה שלטון כזה או שלטון אחר, הנושאים האלה לא בראש סדר העדיפויות". צפו בראיון שקיימנו עמו ועם ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים.
לפי הנתונים שפורסמו, כ-21% מתושבי המדינה נמצאים מתחת לקו העוני, יותר מאשר במכסיקו, טורקיה וצ'ילה. לפי המחקר, באמצע שנות ה-90 כ-14% בלבד מתושבי ישראל היו מתחת לקו העוני. גם בפערי השכר מדורגת ישראל במקום גבוה - השלישי מבין מדינות ה-OECD, לאחר ארה"ב ומקסיקו.
פרופ' מור יוסף אמר כי "הנתון הזה הוא נתון מבחינתי קשה, נתון שצריך להתמודד איתו ושצריך להתמודד איתו ברמה לאומית. זה נכון שבארבע-חמש שנים האחרונות יש מגמת ירידה בתחולת העוני במדינת ישראל אבל עדיין העוני גבוה וגם אי השיוויון הוא גבוה מאוד. יש מספר צעדים שנעשו, כמו למשל החזרת קצבת הילדים, הוספת השלמת הכנסה לקשישים מצד אחד ובתקציב האחרון זה סדר גודל של כמעט ארבעה מיליארד שקל לטובת העניין הזה, אבל הפיתרון לעוני הוא לא בקצבאות הביטוח הלאומי. קצבאות הביטוח הלאומי הן רק חלק מהנושא. הפתרון לעוני הוא בדיור, בחינוך, באכיפה של חוקי עבודה, בהעלאת שכר המינימום".
לדברי ד"ר שיינין, כדי לצמצם את העוני צריך לשלב את החלשים יותר בשוק העבודה. "צריך להציע להם מקומות עבודה אבל שירוויחו הרבה, בשביל שירוויחו הרבה צריך השקעות גדולות במשק, שהתפוקה לעובד תגדל. זה לא שהעובדים אצלנו פחות אינטליגנטיים מהעובדים במדינות ה-oecd, אם כבר אפשר להגיד על האנשים שלנו שהם יותר אינטליגנטיים מהממוצע, אבל אם הם עובדים במפעל שהוא מיושן, שלא השקיעו בו, אז התפוקה שלו היא נמוכה יותר. ככל שנבנה מפעלים יותר מתוחכמים, עם יותר ציוד, יותר מחשבים, והתפוקה של העובד תהיה גבוהה יותר, השכר שלו יהיה גבוה יותר, וכך נצמצם את אי השיוויון וכך נוכל להוריד את שיעור העוני.
איך הגענו אבל למצב הזה? למה בעצם הממשלה לא השקיעה בסקטורים האלה בשנים האחרונות? "זה לא בסקטורים האלה, זה בכל המשק. ההשקעות במשק הישראלי בחמש-שש שנים האחרונות הידרדרו לרמה שהיא מאוד מסוכנת. אציין שני נתונים: פעם היינו משקיעים בערך 17 אחוז מהתוצר בענפי המשק, השנה זה 13.5. אם את לא בונה, לא יהיה לך מפעלים חכמים, לא יהיה לך מקומות עבודה שמשלמים יותר. למה זה לא קרה? זה מדיניות כלכלית מאוד מאוד מורכבת, שאחד הסימנים שלה שהשקל היה כל כך חזק שלא רווחי פה ולכן לא השקיעו פה ולכן מייבאים הרבה ולא מייצאים, הייצוא יורד במדינת ישראל. כל אותם דברים שבעצם היו צריכים לדחוף את האנשים שיעבדו וירוויחו יותר, וגם אז היה מביא תמריץ לשלב את החרדים בשוק העבודה, היה מביא תמריץ לשלב את הערבים, בעיקר הערביות".
פרופ' מור יוסף קובע כי מוכרחים לתת לתת פתרון גם לטווח הקצר, לא רק לטווח הארוך. "הפתרונות לטווח הקצר הם פתרונות בעולם הרווחה והדיור, זאת אומרת הגדלת הדיור הציבורי והורדת העול הזה מהאזרחים עם ההכנסות הנמוכות, הפיקוח על שכר המינימום, שמי שעובד אכן יקבל את שכר המינימום. לא מספיק להעלות את שכר המינימום צריך גם לשלם את שכר המינימום. צריך להכניס יותר אנשים למעגל העבודה מאלה שמקבלים קצבת הבטחת הכנסה ולכן צריך לרכך את העונש על כל מי שעובד ולא מייד לקחת לו את הקצבה אלא לקחת לו בצורה הדרגתית וזה מה שהשר כץ, שר הרווחה, מנסה עכשיו לקדם. צריך לחזק את החד הוריות.
ד"ר שיינין הוסיף: "למדינה צריך להיות יעד על שיעור העוני המקסימלי, מצידי לשנת 2025, אבל עם יעדים שנתיים. איך אנחנו מתקדמים לשם? אני חושב שזה חובה של המדינה שלנו, אני חושב שחלק מזה ייפתר בגלל שהיום העובדים של היום יש להם כבר היום יותר פנסיה ויותר מודעות מאשר העובדים של שנות החמישים שהם לא ידעו בכלל שהם צריכים לחסוך לעת זקנה".
עם זאת, מור יוסף מביע אופטימיות: "לפחות בתקציב הנוכחי יש ניצנים מאוד ברורים של השר כחלון והשר כץ ששמו את נושא העוני על שולחן הממשלה, אם המגמה הזאת תהיה כזאת אז אנחנו נתקרב לממוצע ה-oecd והיעד שלנו שאני הצבתי אותו זה להיות בממוצע oecd שזה אתגר גדול מאוד, במספרים של היום זה לרדת מ-18 אחוז ל-11 אחוז. אאם הממשלה תשים אותו כיעד, אנחנו נגיע לשם.
לפנייה לכתב/ת 
