לעת זקנתו, הוריש משה את בית העסק שלו לבניו. הבנים החליטו, שלפני הכול עליהם לבדוק את מצב העסק מבחינת הכנסות מול הוצאות.

הבדיקה הסתיימה, והם נדהמו לגלות שהמצב אינו טוב... הם מיהרו אל אביהם ושאלו אותו, כיצד ייתכן שהעסק נמצא במצב כזה?

"ראו, בניי היקרים", אמר משה, "הכנסות, הוצאות, אני לא מבין בזה. אני יודע דבר אחד: עם העסק הזה פרנסתי את המשפחה לאורך כל השנים בכבוד וחיתנתי את כולכם"...

אנשים מוטרדים, מודאגים. האמת, שהחיים מספקים הרבה סיבות לדאוג. אפשר לומר שאחד הדברים היותר מטרידים את האדם, זה עניין הפרנסה.

אנשים רוצים לגמור את החודש כמו שצריך, לשלם את כל הבילים בזמן וזה מטריד את המנוחה. יש איזו תרופת פלא שתעזור לנו להיות רגועים יותר?

בפרשת השבוע מסופר שכאשר בני ישראל היו במדבר, הם קיבלו 'מן' – לחם שירד מהשמיים ואותו הם אכלו. נשמע טוב, לא?! לא צריך לעבוד ולעשות כסף, לא צריך לפרנס – האוכל מגיע מוכן, ישירות אלינו. ממש גן-עדן.

ובאמת, לפעמים אנחנו אומרים לעצמנו, הלוואי שהייתה לנו פרנסה כזו, שיורדת מהשמיים בלי שנצטרך לעבוד קשה...

במדרש מסופר שאמנם המן ירד מהשמיים, אבל בני ישראל היו צריכים לצאת בעצמם ולאסוף את המן. ליתר דיוק, היו בזה חילוקים: הצדיקים קיבלו את המן מוכן על פתח הבית, הבינונים היו צריכים ללקט את המן ולהכינו לאכילה, ואילו הרשעים היו צריכים לצאת לחפש את המן ואז להכינו. אבל רק רגע, אם הלחם הזה כבר יורד מהשמיים, למה צריך שהאדם יתייגע? אי אפשר שזה ירד מוכן לכולם?

כשמעיינים בפסוקי הפרשה, מגלים שהייתה בזה מטרה מאוד מעניינת: "למען אנסנו, הילך בתורתי אם לא". אבל מה הקשר בין המן שירד מהשמיים לבין הליכה בדרכי ה'?

תורת החסידות מבארת, שתקופת שהותם של בני ישראל במדבר הייתה מעין הכנה שלהם לקראת הכניסה לארץ. כאשר הם ייכנסו לארץ, הם יצטרכו לעבוד בעבודת האדמה בכדי להתפרנס. לכך נתן ה' את המן, לחקוק בתודעה של העם שהלחם מגיע מה' - ולא רק כאשר זה יורד מהשמיים, אלא גם כאשר אנחנו עובדים ומתייגעים בשביל הלחם הזה, הוא בעצם מגיע מה'.

רעיון זה בא לידי ביטוי גם בכך שמידי יום הם היו צריכים לסיים את כל המן שירד באותו היום, ולא להשאיר כלום למחרת. כי הלחם מגיע מה' וצריך לבטוח בו שגם מחר הוא ייתן את הפרנסה, "דבר יום ביומו".

עלינו לזכור שבכל מצב הפרנסה מגיעה מה'. אנחנו עובדים קשה, מתייגעים, מתרוצצים ומנסים לעשות כל מה שאפשר בשביל הפרנסה. אבל אל לנו לשכוח: הלחם, הפרנסה, ההצלחה בעסקים והכסף שאנחנו מרוויחים – הכול מאת ה'.

רבי שמואל מליובאוויטש (הרבי הרביעי בשושלת חב"ד) התבטא פעם, שהפרנסה כיום היא כמו המן שירד מהשמיים, כיון שפעמים רבות אנחנו מגלים שלמרות המאמצים שלנו והעבודה הקשה, בסופו של דבר הפרנסה היא שלא בערך (עיין ערך משה, מתחילת הכתבה...) - כך שניתן לראות במוחש שתמיד הכול מה'.

אז אם אנחנו מחפשים תרופת פלא שתשחרר אותנו מדאגות הפרנסה, הביטחון בה' זה הפתרון. אנחנו נדרשים, כמובן, לעבוד לפרנסתנו, אבל יחד עם זאת לזכור תמיד מי באמת עומד מאחורי הכול. כך אפשר להיות רגוע ולשמוח תמיד.

שבת שלום

מוקדש לרבי מליובאוויטש מלך המשיח, לרגל שנת ה-66 לנשיאותו.