חבל על הזמן: הסכנה בזיהוי מאוחר של התקף לב

לפני שבוע דאגנו כולנו כששמעון פרס חש כאב בחזה . לאחר שיצר קשר עם חתנו שהינו רופא ונבדק על ידי פרמדיק, נשלחה ניידת טיפול נמרץ לביתו. שם, בבדיקות אק"ג, הועלה חשד לאירוע לבבי חריף.

פרס נלקח ישירות למעבדת הצנתורים בבית החולים תל השומר, שם עבר צנתור שהדגים חסימה מלאה באחד מעורקי הלב הראשיים. חסימה זו נפתחה על ידי בלון והשתלת תומכן. כך, בתוך פחות משעה מהופעת הכאבים חודשה הזרימה בעורק ולא נגרם נזק משמעותי לשריר הלב, ובתוך כמה ימים שוחרר מר פרס לביתו כאילו לא קרה דבר.

המסקנה החשובה מהמקרה הזה הינה עובדה ידועה בעולם הרפואה: בחולים הסובלים מאוטם חריף בשריר הלב (התקף לב), קיצור הזמן החולף מהופעת התסמינים ועד חידוש אספקת הדם בעורק האוטם הוא קריטי למזעור הנזק לשריר הלב. ההערכה הרווחת הינה ש־40%־50% מכלל מקרי האוטם בשריר הלב מסתיימים במוות פתאומי בבית או במקום העבודה. בנוסף, מבין השורדים, 40% לא מגיעים לטיפול בזמן.

קיראו עוד

התקף לב: איך לזהות שזה קורה - ומה הטיפול

פיתוח ישראלי: המכשיר שינבא אם תקבלו התקף לב

התקף לב: האם הוא קטלני יותר עבור נשים?

ד"ר קובי שחם. גורם הזמן הוא מהותי

עיכוב בפנייה לעזרה רפואית לאחר הופעת הסימפטומים של חולים עם אוטם לבבי חריף גורם לעלייה משמעותית בתחלואה ובתמותה במקרים אלו. ההנחיה הקלינית

של הארגונים הקרדיולוגיים קובעת זמן של פחות מ־90 דקות מרגע ההגעה לבית החולים ועד לחידוש אספקת הדם בעורק האוטם באמצעות ניפוח בלון, ולאחריו לרוב השתלת תומכן.

בתי חולים רבים קיצרו את משך הזמן החולף מרגע אבחון אוטם ועד לביצוע צנתור טיפולי על ידי יצירת קשר מיידי בין הצוות הרפואי המגיע לביתו של החולה ובין היחידות לטיפול נמרץ לב ו/או חדרי הצנתור, כך שחולה עם אוטם חריף מועבר על ידי הצוות הרפואי היישר מביתו לחדר הצנתור תוך עקיפת חדר המיון.

סקרים המבוצעים בכל המחלקות הקרדיולוגיות בארץ על מנת לבדוק ולעקוב אחר טיפולים שמקבלים החולים עם התקפי לב הראו כי במהלך השנים האחרונות חל שיפור בזמן החולף מרגע אבחון אוטם ועד לביצוע צנתור טיפולי, והוא עומד כעת על 68 דקות. כלומר, המטרה של פחות מ־90 דקות הושגה במרבית החולים. לעומת זאת לא חל שינוי משמעותי בזמן החולף מרגע הופעת התסמינים ועד להגעה לבית החולים.

מהירות ההגעה לבית חולים היא קריטית(צילום: shutterstock)

באמבולנס מגיעים מהר יותר

התסמינים הקלאסיים להתקף לב כוללים הרגשת כאב או לחץ במרכז החזה, שלעיתים מלווה בהקרנה לצוואר או ליד שמאל. הכאב עשוי להיות מלווה גם בהרגשת בחילה, קוצר נשימה, הזעה וחיוורון. חשוב עם זאת לציין כי בקרב נשים, חולי סוכרת וקשישים התסמינים פעמים רבות אינם טיפוסיים. בנשים הכאב מופיע לאו דווקא בחזה אלא בצוואר, בגב או בכתפיים. בקשישים לעיתים אין כלל כאב אלא הרגשת חולשה או קוצר נשימה. תלונות דומות קיימות גם בחולי סוכרת, אצלם הפגיעה העצבית עשוייה למנוע את הרגשת הכאב עצמו.

מחקרים רבים גם הדגימו כי באופן עקיב זמן הפנייה למיון אצל נשים שחוו אוטם גבוה בשעה־שעה וחצי בהשוואה לגברים, ממצא שיוחס לתפיסה שונה של הכאב בין המגדרים. אגב, נמצא כי גברים עם בנות זוג מגיעים מוקדם יותר לבית חולים מגברים יחידים, אבל הפוך זה לא קורה. כלומר, נשים עם בני זוג לא מגיעות מוקדם יותר לבית חולים.

את הזמן החולף מרגע הופעת התסמינים ועד לפנייה עזרה רפואית ניתן לחלק לכמה חלקים: הזמן החולף עד שהחולה מבין ומפנים שייתכן שהוא חווה אוטם בשריר הלב, הזמן החולף עד שהחולה מחליט לפנות לעזרה רפואית, והאמצעי שבו בוחר החולה לפנות לעזרה רפואית: פנייה לרופא משפחה, הגעה לחדר מיון או קריאה לאמבולנס. ידוע מעבודות מחקריות כי למרות העובדה שמרבית החולים ידעו את מספר טלפון החירום, רק 29% מהחולים הגיעו לבית חולים באמבולנס.

התפיסה של התסמינים כלא רציניים או לא ממקור לבבי הייתה הסיבה הנפוצה ביותר להימנעות מהתקשרות לאמבולנס. עם זאת בקרב החולים שהעריכו כי הסימפטומים רציניים, רובם חשבו כי הגעה עצמאית לבית חולים תהיה מהירה יותר. בניגוד להנחה זו של החולים, נמצא כי משתמשי האמבולנס הגיעו לבית חולים במהירות רבה יותר. במהלך 2007 יצא האיגוד הקרדיולוגי הישראלי בקמפיין תקשורתי במסגרת יום הלב הבינלאומי על מנת להגביר את המודעות הציבורית למחלות לב בכלל ולהתקפי לב בפרט.

הנושא המרכזי של הקמפיין היה חשיבות גורם הזמן, ומטרתו העיקרית הייתה לנסות להעביר לציבור את החשיבות הגדולה של פעולה נכונה בעת הופעת סימפטומים של אוטם וחשיבות הזמן על ידי שימוש בסיסמה "כל דקה קובעת". בשנת 2008 בוצע מסע אופניים בשדרות רוטשילד בתל־אביב שבו השתתפו בכירי הקרדיולוגים בישראל, במטרה להדגיש את חשיבות הפעילות הגופנית במניעת התקפי לב ולהעביר מסר בריאותי לציבור, לרגל יום בריאות הלב שצוין בישראל ובעולם באותה שנה.

בשנת 2011 בוצע קמפיין תקשורתי דומה על ידי מגן דוד אדום, שקרא לאוכלוסייה להזעיק עזרה רפואית בהקדם במידה שיש תלונות של כאב בחזה. יחד עם זאת, בשנים שלאחר מכן חלה ירידה במידת ההסברה לאזרח על חשיבות הזיהוי המוקדם של הסימפטומים ופנייה מהירה לעזרה רפואית בעת הופעתם, דבר שהתבטא בהיעדר שיפור בזמני הפנייה למיון.

נראה אם כן שלמרות השיפור וההתקדמות בטיפול בחולים עם אוטם חריף, עדיין יש צורך בפעולה חינוכית אגרסיבית שתדגיש את חשיבות הפנייה המוקדמת לעזרה רפואית. כיוון שאנשים שחוו אירוע כלילי מודעים יותר לתסמינים, משמעותם ואמצעי הפינוי נראה כי הדגש צריך להיות מופנה לכלל האוכלוסייה ובפרט לאוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה לאירוע כלילי ועדיין לא חוותה כזה. זו כוללת אנשים עם גורמי סיכון למחלת לב כלילית (מעשנים, יתר לחץ דם, סוכרת ויתר שומנים) ובייחוד אנשים עם רקע משפחתי של מחלות לב.

הכותב הוא מ"מ מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי איכילוב.