כבד את אביך, את אמך - ואת אבא שבשמים
בלוחות הברית דרות בכפיפה אחת מצוות שבין האדם לאלוקים, כמו "זכור את יום השבת", לצד מצוות שבין אדם לחברו - למשל "לא תרצח". איך הגיע כיבוד ההורים לקבוצה הראשונה?
לוחות הברית מחולקים לשניים – חמישה דברות מצד ימין וחמישה משמאל. הראשונים עוסקים במערכת היחסים שבין אדם למקום, ונפתחים ב"אנכי ה' אלוקיך", והאחרונים כולם ב"בין אדם לחברו" - "לא תרצח", "לא תנאף", "לא תגנוב", "לא תענה ברעך עד שקר", "לא תחמוד".
לזמני הדלקת נרות ויציאת השבת - היכנסו לכאן
מה זה בא ללמדנו? הלוחות, העשויים מקשה אחת, כוללים את שני התחומים הללו - בלי להפריד ביניהם או לתקוע טריז. אל תאמרו "הוא דתי אבל לא מוסרי", "הוא חברתי אבל לא דתי". חברתי, מוסרי, ערכי, בין אדם לחברו ובין אדם למקום – כולם שלובים זה בזה. אין כל אפשרות הגיונית ומוסרית להפריד ביניהם.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
יוצא מן הכלל הוא הדיבר החמישי, המופיע בצד ימין, ככזה הנוגע ליחסים בין האדם למקום - "כבד את אביך ואת אמך". האם זה אינו שייך ל"בין אדם לחברו"? מתברר שלא.שלושה שותפים הם באדם: אביו, אמו והקדוש ברוך הוא. האב והאם בונים את הגוף, תורמים כל אחד את חלקו, אבל בלי רוח חיים, אין ערך ליצירה הזאת. מי נותן בו את החושים, לראות ולשמוע ולהרגיש ולטעום ולהלך ולגעת? זו הנשמה. זו הרוח. זה הלב שפועם – גם רוחנית, ולא רק ביולוגית. "וייפח באדם נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה".
אם יש שלושה שותפים באדם, אומר הקב"ה, אז כאשר הוא מקיים "כבד את אביך ואת אמך" - מעלה אני עליו כאילו כיבד גם אותי, כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני.
לפנייה לכתב/ת 
הרב לאו
צילום: קובי הר צבי
מומלצים
