קרב ליד גבול ישראל: דאעש נגד אל-קאעידה
בזמן שהסניף של דאעש בגבול ישראל-סוריה מתחזק, שלוחת אל-קאעידה בדעיכה - בגלל המאבק הפנים ג'יהאדיסטי. אסד הסתייע ברוסים כדי לעצור את הנסיגה, אך טרם פתח במהלך דרמטי בגולן. ומה תרחיש האימים הישראלי?
הסיוע הרוסי עצר את הנסיגה של משטר אסד - אבל דווקא שלוחת דאעש ליד הגבול היא שמתחזקת יותר מכל: בימים מעט יותר חמימים מאלו שעברו עלינו בשבוע האחרון, השלוחה המרכזית של דאעש סמוך לגבול ישראל, שוהדא אל-ירמוכ, מנהלת מחנות אימונים, מד"סים ותרגולים באמצעי לחימה. האימונים הללו מכוונים שלפי שעה מכוונים ללחימה העזה והיצרית עם היריב הגדול של נאמני דאעש בגולן - שלוחת אל-קאעידה בסוריה, ג'בהת א-נוסרה. אותה שלוחה נחשבת לפלג הדומיננטי ביותר ברמת הגולן מאז 2014 וליתר דיוק מאז כיבוש מעבר קוניטרה מידי המשטר הסורי.
אבל מאז קרו כמה דברים ואם 2014 הייתה שנה מאוד מוצלחת לג'בהת א-נוסרה, שנתמכת על ידי כמה ממדינות המפרץ, ולפלגים אחרים שסייעו לה לכבוש חלקים גדולים מרמת הגולן, הרי ששנת 2015 עברה עליה כמעט ללא הישגים. "הלחימה שלנו בחזיתות מול המשטר הסורי הוקפאה בעקבות המאבק נגד שוהדא אל-ירמוכ", הודה בקולו מנהיג ג'בהת א-נוסרה, אבו מוחמד אל-ג'ולאני, בראיון שהעניק לכלי תקשורת אופוזיציוניים בסוריה לאחרונה.
האמירה הזו מכילה בתוכה את כל הסיפור. בחודשים האחרונים ניכרת ההתחזקות של שוהדא אל-ירמוכ. הארגון הפך להיות מסוגר בפני אחרים, מצליח לשמור על תא השטח שלו במשולש הגבולות (סוריה-ישראל-ירדן) בדרום רמת הגולן ונמצא במגמת עלייה לעומת א-נוסרה.
בקיץ פלג שמכונה "סראיא אל-ג'יהאד" ונחשד גם כן בנאמנותו לדאעש ניסה לתפוס את השטחים של ג'בהת א-נוסרה ליד הגבול עם ישראל, אך הארגון המזוהה עם אל-קאעידה הצליח להניס אותו. אותה הצלחה רק מחדדת את הכישלון של ג'בהת א-נוסרה מול שוהדא אל-ירמוכ, למרות חיסולו לאחרונה של מנהיגו בפיגוע שביצעו אנשי ג'בהת א-נוסרה. הקשיים של א-נוסרה קשורים כמובן להגמוניה של דאעש והשפעתה על הארגונים במרחב, וניתן להניח שיש לכך גם סיבות כלכליות.
בכלל, לאחרונה רק מתגברת המגמה של לחימה בין קבוצת מורדים אחת לבין אחרת. ההערכה היא כי הפלגים השונים הבינו שמטרת העל שלהם בתחילת מלחמת האזרחים - הכנעת המשטר הסורי - לא נראית כעת סבירה, במיוחד על רקע ההתערבות הרוסית במלחמה. לכן, הלחימה מתמקדת בשטחי המורדים. לפעמים אותם סכסוכים נובעים מסיבות מקומיות ואזרחיות כמו גניבות ומעשי ביזה, ופעמים רבות האינטרסים מתערבבים.
השאלה המרכזית כשמביטים קדימה היא אם הלוקאליות (התארגנויות משפחתיות-אזוריות) שמכתיבה את האירועים באותו מרחב תישמר או שההשפעות החיצוניות השליליות כמו הנהגות דאעש ואל-קאעידה יכריעו. כרגע, למשל, שוהדא אל-ירמוכ מחויבים מאוד לתא השטח הבסיסי שלהם, חרף היותם נתמכים על ידי דעש כארגון כלל-עולמי, אך הדבר יכול להשתנות. אותה לוקאליות מאוד משמעותית גם ביחס לאפשרות של פיגועים נגד ישראל, שנחשבת לגורם מרתיע. כרגע היא אינה בראש סדר העדיפויות של הארגונים שלו, גם אלו שנתמכים על ידי דאעש ואל-קאעידה.
צפונה מעט ממשולש הגבולות נשמר הסטטוס-קוו בלחימה בין המשטר למורדים. עם זאת, כן ניתן להבחין שג'בהת א-נוסרה נחלש גם שם. כעת האינטרס המרכזי של הארגון הוא הדחיקה מהגולן של גורמים המזוהים עם דאעש, והלחימה בין הצדדים מתרחשת כל העת.
אך המאבק בין שוהדא אל-ירמוכ לבין ג'בהת א-נוסרה הוא רק אחד מבין רבים. בהקשר זה אפשר לציין את תנועת "אל-מות'נא" האיסלאמיסטית באזור דרעא שבדרום סוריה, שנמצאת על הכוונת של המורדים הנחשבים למתונים, ויש המאשימים אותה כי בדומה לאל-ירמוכ, גם היא מתקרבת לדאעש.
באותו מרחב אפשר להצביע על שלושה זרמים מרכזיים: המורדים ה"מתונים", שהיו מוכרים כ"צבא סוריה החופשי" ונחשבים לסורים הלאומיים; איסלאמיסטיים סלפים בעלי זיקה מקומית חזקה, כמו "אחראר אל שאם"; והאיסלאמיסטים הקיצוניים ביותר, ביניהם א-נוסרה ואל-ירמוכ, שגם להם זיקה מקומית משמעותית.
לפי שעה טרם ברורה מה הקשר של אותה תנועה איסלאמית "אל-מות'נא" לדאעש, אבל זו רק דוגמה לכך שהסכסוכים המקומיים גם בין מורדים מתונים לבין עצמם מכתיבים את המתרחש בגולן הסורי. המלחמה על המשילות, על דעת הקהל ועל האוכלוסייה מתבטאת לעתים בחטיפות, בהנחות מטענים ובפיצוץ מכוניות תופת.
ובזמן שהפלגים השונים מתקוטטים מי שמנצל את המצב הוא המשטר הסורי ובני בריתו, המעודדים מההתערבות הרוסית. רק השבוע נחל המשטר הישג חשוב כשהצליח להשתלט על העיר שייח אל-מיסכין בפרבר הצפוני של העיר דרעא, שהייתה במשך חודשים רבים בשליטת המורדים. מדובר בהישג ראשון משמעותי למשטר הסורי בחודשים האחרונים בגזרה הדרומית, לבטח מאז כניסת הרוסים למערכה. פרט לכך המשטר לא החזיר לידיו שטחים משמעותיים.
הישג זה ניתן לקשור באופן עקיף להתערבות הרוסית שבראש ובראשונה סייעה מוראלית לכוחותיו של אסד ובני בריתו, ובהם איראן וחיזבאללה - ובעיקר בלמה את הנסיגה של המשטר. אמנם החיפוי האווירי הרוסי באזור א-שייח מיסכין תרם את חלקו לכיבושה, אך בדרום סוריה בכלל ובגולן הסורי בפרט ההשפעה היא יותר מוראלית, ועד כה לא נראה באופק מהלך דרמטי כמו ניסיון להחזיר לידי המשטר את מעבר קוניטרה שנחשב לסמל. הסטטוס קוו נשמר כי הרוסים עסוקים בעיקר בחזית בצפון המדינה ופחות בדרומה.
במשולש הגבולות אין נוכחות של המשטר ובני בריתו, אך הם כן נמצאים ליד הכפר הדרוזי חאדר וקונייטרה החדשה (מרכז וצפון הגולן הסורי) וכעת גם בעיר א-שייח מיסכין בפרבר הצפוני של דרעא. בצפון הרמה התשתיות לביצוע פיגועים נגד ישראל נמצאות בירידה לעומת העבר, כשלמשטר הסורי אין באופן כללי אינטרס להתניע את הנושא.
במקביל, בימים האחרונים מתנהלים קרבות קשים בין א-נוסרה לבין דאעש בגבול סוריה לבנון באזור אל-קלמון ודאעש הצליחו, על פי הדיווחים, לכבוש שטחים מא-נוסרה. התפתחות זו בוודאי מדאיגה את ממשלת לבנון.
התרחיש השלילי ביותר בראייה ישראלית הוא היווצרות מצב שבו חיזבאללה מתבסס בצפון הרמה ובמרכזה ואילו בדרום שוהדא אל-ירמוכ ממשיך להתחזק - עם או בלעדי ג'בהת א-נוסרה. שיתוף פעולה בין הצדדים ממש לא נראה כרגע באופק, אך במזרח התיכון ובסוריה המפולגת מתמיד הכול יכול להשתנות.
לפנייה לכתב/ת 
