הסדר היסטורי בכותל: רחבה שוויונית לזרמים הפלורליסטים
שרי הממשלה צפויים לאשר: כל אדם יוכל להתפלל כמנהגו באתר הקדוש, כולל "נשות הכותל" והרפורמים - ללא הפרדה בין המינים. בתמורה, עזרת הגברים והנשים הקיימות יוכפפו לרבנות הראשית. החרדים מסכימים בשתיקה: היו שותפים בגיבוש המתווה - אך מסרבים לחתום עליו
הסוף למאבק "נשות הכותל": הממשלה צפויה לאשר הבוקר (יום א') את הקמתה של רחבת תפילה חדשה באתר הקדוש, משותפת לנשים וגברים, שתהווה אכסניה נוחה ליהודים רפורמים וקונסרבטיבים המבקשים להתפלל בו כמנהגם.
השרים יצביעו בישיבתם השבועית על הסכם פשרה היסטורי שנחתם בין הקרן למורשת הכותל המערבי, האחראית על ניהול המקום, לבין הארגון שחברותיו דורשות זה 27 שנים חופש להתעטף בטלית, להניח תפילין, לקרוא בתורה ולומר "דברים שבקדושה" גם בעזרת הנשים.
על פי ההסדר המוצע, מדרום לרחבת התפילה הקיימת תוקם אחת נוספת, וזאת על בסיס "עזרת ישראל" שהוכשרה במתחם "קשת רובינסון" לפני כשנתיים. שם תוכלנה הנשים לקיים את מנהגיהן באין מפריע – על המשכו של אותו "כותל מערבי" עתיק.
בשלב זה מסרבים הצדדים להתייחס להבנות אליהן הגיעו, עד שיאושרו סופית בממשלה, ורק יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, שהיה שותף למאמץ, התבטא בקצרה בנושא. בכנס "לימוד FSU" הנערך בלוס אנג'לס, אמר כי משא ומתן ארוך ורגיש הגיע לסיומו בהקמת עזרה שלישית - "גדולה, פתוחה ונגישה לכלל הזרמים, כך שכל יהודי ירגיש בנוח להגיע ולהתפלל סמוך לשריד מקדשנו".
המתווה, אותו גיבש צוות בראשות מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, מבטיח כי "הכותל יהיה פתוח ונגיש לכל יהודי המבקש לשאת את תפילתו באופן התואם את זהותו ואמונתו", זאת לאחר שהמתחם הדרומי יותאם לשמש כמקום תפילה "מכובד, נגיש ובעל נראות, המהווה חלק אינטגרלי מאתר הכותל".
הרחבה המתוכננת לא תהיה מחוברת לעזרות הנשים והגברים: ראשית - היא נמצאת במפלס נמוך יותר; שנית - גשר המוגרבים להר הבית חוצץ ביניהן. בשל הרגישות המדינית לעבודות בניה באזור, נשללה האפשרות ליצור רצף בין אזורי התפילה השונים או להשוותם, אך תהיה כניסה משותפת אחת לשלושתם.
האחריות על ניהול "עזרת ישראל" החדשה תופקע מידי הקרן מורשת הכותל המערבי ותימסר למועצה ציבורית שתוקם במשרד ראש הממשלה. בין החברים בה יהיו גם נציגי הזרמים הלא-אורתודוכסים וארגון נשות הכותל. בתמורה, הרבנות הראשית היא שתקבע את מנהגי התפילה בעזרות הגברים והנשים.
הפוליטיקאים החרדים, בהוראת רבניהם, תומכים בהסכם ההיסטורי, אך כדרכם מעניקים לו רק הסכמה שבשתיקה: שרי ש"ס ויהדות התורה יתנגדו למתווה בהצבעה בממשלה - אך לא יפעילו את זכות הווטו נגדו. רב הכותל והמקומות הקדושים, שמואל רבינוביץ', היה מאדריכליו – ולא יחתום עליו.
החרדים חוששים מפני ההכרה הממלכתית התקדימית, המסוכנת מבחינתם, ברפורמים ובקונסרבטיבים כזרמים לגיטימיים ביהדות. מאידך, הם מבינים כי ההסכם מקבע ומעגן בחוק את השלטון האורתודוכסים השמרנים ברחבת התפילה הקיימת ומרחיק ממנו גורמים ליברלים.
לפנייה לכתב/ת 
