נאס"א השיבה לישראל שרידי ניסוי שערך אילן רמון בחלל
שלוש שנים אחרי שישראל ביקשה לקבל את שרידי ניסוי "מיידקס", שערך האסטרונאוט הישראלי על ה"קולומביה" - הובאו השרידים לישראל יחד עם המצלמה של אילן רמון. רונה רמון: "השרידים האלה פה. אלו חפצים עם המון רגש, עשייה, ידע וסקרנות"
13 שנה לאסון: סוכנות החלל האמריקנית השיבה לישראל שרידים של ניסוי "מיידקס" (Mediterranean Israeli Dust Experiment), שביצע האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל על מעבורת החלל "קולומביה". השרידים הוצגו באירוע של כנס החלל הבינלאומי של משרד המדע ומכון פישר, המתקיים היום (ג') בבית חיל האוויר בהרצליה.
בתהליך האיסוף שערכה נאס"א בסיוע הציבור לאחר התאונה וזיהויים, נמצאו שרידים מהניסוי: המצלמה שעמה צילם רמון את הניסוי בחלל, מערכת בקרה, הבית של העדשות של המצלמה, תמונות, כונן הקלטה ורכיבים אלקטרונים נוספים.
שר המדע אופיר אקוניס אמר כי ישראל ביקשה מנאס"א לקבל חזרה את השרידים לפני כשלוש שנים. מנהל סוכנות החלל הישראלית, מנחם קדרון, אמר באירוע: "רונה רמון העלתה את הנושא. ללא פעולתה הנמרצת שלא יודעת גבול, איננו יודעים אם היינו עומדים במעמד זה".
רוברט קבנה, מנהל מרכז החלל קנדי של נאס"א, אמר כי יש חשיבות להחזיר את שרידי הניסוי לישראל. הוא הודה על שיתוף הפעולה עם רונה רמון, כדי "להביא את 'מיידקס' הביתה". שגריר ארה"ב בישראל דן שפירו, דיבר גם הוא על תרומתו של אילן רמון ועל שיתוף הפעולה הפורה בין ישראל לארצות-הברית, בין היתר בתחום החלל.
רונה רמון אמרה: "אתמול עלינו לגבעה, 13 שנה אחרי, בדיוק בשעה שאיבדנו את קולומביה ואת הצוות היקר שם. דיברנו מהלב, כל אחד את החוויות שלו. העובדה שנמצאים איתנו כל שנה כל כך הרבה אסטרונאוטים, עשינו חישוב וגילינו שנמצאים כאן כל שנה 1% מכל האנשים שהיו בחלל". היא דיברה על הפעילות בתחום החלל בארץ: "לבי מתמלא גאווה כל פעם מחדש".
"הבנתי שהאסון הפרטי הוא לא רק שלי. נשארתי עם משקל כבד על הכתפיים. אילן השאיר אותנו עם לב פתוח, כולנו אהבנו והתרגשנו מהאדם שייצג אותנו בחלל. עם האסון נשארנו במין ואקום ואני לא רציתי שנזכור רק את הטרגדיה, אלא נזכור את האדם". בסיום דבריה, אמר רמון: "אז השרידים האלה פה. אלו חפצים עם המון רגש, עשייה, ידע וסקרנות. צוות 'מיידקס' וצוות הקולומביה אהבו את הניסוי. הגאווה הגדולה היא שהניסוי ממשיך גם היום על-ידי סוכנויות החלל האחרות בתחנת החלל הבינלאומית. ואנחנו יכולים רק להתגאות".
מה זה "מיידקס?"
במסגרת ההסכם של סוכנות החלל הישראלית עם נאס"א בשנת 1996 סוכם כי רמון יבצע את ניסוי "מיידקס" אותו תכננו מדענים מאוניברסיטת תל אביב. הניסוי על ה"קולומביה" בדק את התכונות הפיזיקליות, האופטיות והכימיות של חלקיקי אבק, בפרט מעל מזרח הים התיכון. היה זה ניסוי חלוצי שמדד תכונות חלקיקי אבק בגבהים שונים, ניסויים שעד אז נעשו רק על הקרקע. החוקר הראשי של הניסוי, פרופ' זאב לוין מאוניברסיטת תל אביב הסביר: "מטרתו של פרויקט 'מיידקס' היתה לתרום להבנת תהליכים הקשורים בהשפעת חלקיקי אבק על עננים ודרכם על האקלים, תהליך הנקרא 'האפקט הבלתי ישיר'. הניסוי נערך במטרה לספק ידע לשימוש במודלים של אקלים ושל תחזיות מזג אוויר, סופות אבק, כמויות גשם ועוד".
הניסוי נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו ופרופ' לוין מספר כי נאס"א גילו עניין מיוחד בניסוי זה מאחר שהוא סייע גם לכיול שני לוויינים אמריקאים. הניסוי תוכנן בשני חלקים שאמורים היו לפעול בו זמנית - על המעבורת הפעילו רמון וצוות ה"קולומביה" מצלמה עם אורכי גל שונים שכאשר מתרחשות סופות אבק מעל הים התיכון, צילמה אותן המעבורת. בו-זמנית טס מטוס מחקר מעל ובתוך הסופה כדי למדוד את החלקיקים בגבהים שונים. בדרך זו ניתן היה לאמת ולכייל את המדידות שנעשו מהמעבורת.
למיידקס התווסף בהמשך תת ניסוי נוסף לצילום בלילה של שדונים - הבזקי אור בצבעים שונים המופיעים לזמן קצר ביותר בגבהים של עד כמאה קילומטר מעל סופות הברקים.
גם כאן היה זה הניסוי הראשון לצלם את אותם שדונים מהחלל במצלמה עם מספר אורכי גל במטרה להבין את התהליכים שגורמים להם להופיע. "התמונות שהתקבלו מרמון היו מרהיבות ביופיין" אומר פרופ' לוין.
התוצאות לא איחרו להגיע. בזמן המשימה בחלל התרחשו מספר סופות אבק באוקיינוס האטלנטי מול חופי אפריקה שהתוצאות שלה שודרו בזמן אמת לכדור הארץ. למרבה הצער, דווקא תוצאות הסופה שהתרחשה מעל מזרח הים התיכון מערבית לאשקלון, זמן קצר לפני סיום המשימה, לא הגיעו בזמן למרכז הבקרה ואבדו עם ההתרסקות.
אך רוב התוצאות שהגיעו מהניסוי הניבו וממשיכות עד היום להניב פירות אקדמיים ואף להמשך המחקר. לדוגמא, חקר השדונים, שהיה נושא שולי בחקר תופעות חשמליות באטמוספרה, תפס תנופה כתוצאה מפרסומי 'מיידקס' והביא למדידות דומות מתחנת החלל על ידי אסטרונאוט יפני ואסטרונאוט דני.
לפנייה לכתב/ת 
