פעם זה היה גן עדן: שבדיה קורסת עם המהגרים
יום אחרי יום מקבלים השבדים דיווחים על הצתות והתקפות של חוליגנים נגד מהגרים, ומזדעזעים. מנגד, גל הפליטים העצום מכביד עוד יותר על מודל מדינת הרווחה השבדי המפורסם, שקורס גם כך, ורבים כבר מתחילים לשאול: "בשביל מה אנחנו צריכים את זה? אולי נטפל קודם בבעיות שלנו"
100-50 רעולי פנים השתתפו במתקפה ביום שישי בערב: הם רדפו אחרי אנשים "בעלי חזות זרה" בכיכר סרגלס טורג בלב הבירה, היכו אותם, ופיזרו עלונים הקוראים ל"ילדי הרחוב של צפון אפריקה" לקבל את "העונש שלו הם ראויים". המשטרה פיזרה מהר יחסית את התוקפים, אבל הצילומים של רגעי המתקפה זעזעו רבים מהשבדים, המתמודדים עם רגשות אמביוולנטיים כלפי זרם המהגרים: מצד אחד קליטתם כרוכה בקושי רב ובסיכונים, ותשתיות המדינה מתקשות להתמודד עם מספר המהגרים העצום – הגבוה ביותר שקיבלה מדינה כלשהי באיחוד האירופי בשנת 2015 – ומאידך בשבדיה יש תרבות ארוכת שנים של סובלנות, סיוע הומניטרי ורצון לתת מקלט לפליטים בעת צרה.
"מה קורה בשבדיה?", שאל ביום ראשון העיתון "אקספרסן", והזכיר כמה אירועים קודמים הקשורים למהגרים, בהם מקרי הצתה של מרכזים למבקשי מקלט והמתח הדתי והתרבותי שעוררה הגעתם. הן כלי התקשורת השבדיים המזוהים עם השמאל והן אלה המזוהים עם הימין הטילו את האשמה על ראש הממשלה סטפן לופבן, סוציאל-דמוקרט שמפלגתו הגיעה בשבוע שעבר לשפל של 50 שנה בדעת הקהל הציבורית. כלי התקשורת מאשימים אותו כי הוא אינו מעריך נכונה את האתגרים שאיתם מתמודדת המדינה.
"אלה שהעזו להעלות שאלות לגבי הקשר בין מספר המהגרים שמגיעים לשבדיה לבין יכולתה של שבדיה לקלוט אותם, הואשמו בציור תמונה פסימית ובמשחק לידיהם של אנשי הימין הקיצוני", נכתב בסתיו האחרון בעיתון "סבנסקה דגבלאדט" המזוהה עם המרכז-ימין. במאמר המערכת שלו מ-26 בינואר כבר קרא העיתון לגרש מהגרים המבצעים פשעים – הצעה שפורסמה בעיתון יום אחרי דקירתה למוות במעון למבקשי מקלט של העובדת הסוציאלית אלכסנדרה מזהר בת ה-22.
אלכסנדרה, שמוצאה לבנוני, נדקרה למוות על ידי נער בן 15 כשניסתה להפריד בין הנצים בקטטה במרכז למהגרים קטינים שהגיעו לשבדיה לבדם. המרכז נמצא במולנדל, פרבר של גטבורג בדרום-מערב שבדיה. "מעולם לא חשבנו שזה אפשרי בשבדיה. אנחנו רואים בממשלה ובראש הממשלה אשמים", אמר דודה של אלכסנדרה. ראש הממשלה לופבן הגיב מהר: הוא ביקר בזירת הרצח שעות אחרי האירוע, אבל התגובה שלו הדהימה את הפרשנים. "אין פתרון קל", הוא אמר, וגרם לעיתון השבדי "דאגנס ניהטר" לכתוב: "ללופבן אין שום דבר לומר".
כמה ימים אחר כך הודיעה הממשלה כי היא רוצה לייעל את יכולתה בגירוש מבקשי מקלט שבקשת המקלט שלהם נדחתה, וכי היא מעריכה ש-60 אלף לפחות מבין 163 אלף המהגרים שהגישו בקשה למקלט ב-2015 יקבלו תשובה שלילית ויגורשו. שבדיה, שבה ל-20% מהאוכלוסייה יש שורשים במדינות זרות, קלטה ב-2014 וב-2015 כ-245 אלף מבקשי מקלט – יותר מכל מדינה אחרת באירופה בחישוב של מספר מבקשי מקלט לגודל האוכלוסייה של המדינה.
האובססיה להיות מוסרי
זרם המהגרים לשבדיה פחת משמעותית מאז ששבדיה החזירה את הביקורת בגבולותיה בנובמבר האחרון, אבל המספר הגדול של מבקשי המקלט שהגיעו אליה דחף לקצה את "המודל השבדי" המפורסם – מערכת הרווחה לכל החיים שמפעילה המדינה השבדית, שנקלעה לקשיים גם כך. שבדיה מתמודדת עם משבר דיור קשה ועם עלייה דרמטית במחירי הנדל"ן. בעיות אחרות שלה נוגעות לשכר הנמוך של מורים ואחיות והמחסור בעובדים בתחומים אלה, חוסר בבתי אבות וחוסר שוויון הולך וגדל. משבר המהגרים רק הגביר עליה את העומס, וחלק מהשבדים מרגישים שהיחלשותה של מדינת הרווחה היא בבחינת "אובדן גן העדן". עובדה זו רק הגבירה את התסכול בקרב השכבות החלשות ביותר של האוכלוסייה השבדית.
"המדינה השתנתה מאוד. פעם היא הייתה מקום שקט, אבל עכשיו אתה שומע רק על אלימות והתקפות", אומרת אווה, פנסיונרית מהעיר בוראס, שבה חיה אלכסנדרה, העובדת הסוציאלית שנרצחה.
ההיסטוריון לארס טראגרד אומר כי האובססיה של השמאל לשמר את תדמיתה של שבדיה כמעצמה מוסרית בזירה הבינלאומית, גרמה לו במהלך השנים לשכוח את צרכיה הפנימיים של שבדיה וכתוצאה מכך אפשרה את עלייתה של מפלגת הימין הקיצוני "השבדית הדמוקרטים", שלה יש כעת ייצוג בפרלמנט. באופן רשמי המפלגה הזו הרחיקה עצמה מתנועות גזעניות, אלימות וניאו-נאציות שפעלו בשנות ה-90, כששבדיה פתחה את שעריה לפליטים ממלחמות הבלקן.
כעת חוששות הרשויות מפני עלייה של התנועות האלה. סוכנות המודיעין "סאפו" מייחסת להן חשדות הנוגעים לגיוס חוליגנים
במגרשי כדורגל. חוליגנים כאלה, כך נראה, הם אלה שהיו אחראים למתקפה על המהגרים בשישי בערב. אתר האינטרנט "נורד פרונט", המופעל על-ידי התנועה הניאו-נאצית SMR, אישר שכמאה "חוליגנים" אוהדי קבוצות הכדורגל א.י.ק ודיורגרדן היו מעורבים במתקפה. גם בהפגנה נגד המהגרים שנערכה בשטוקהולם ושבה השתתפו כ-200 בני אדם, נראו כמה מפגינים שלבשו חולצות בצבעים של קבוצות כדורגל.
לפנייה לכתב/ת 
