רווית נפצעה: "צעקתי 'לירות', והמחבל חתך אותי בראש". המפכ"ל הצדיע לה
לוחמת מג"ב שנפצעה בפיגוע סיפרה למפכ"ל אלשיך על חברתה רש"ט הדר כהן שהצילה את חייה ונרצחה: "בשביל זה התגייסנו, אין לי ספק שהדר ידעה זאת". במערכת הביטחון בודקים כיצד הגיעו שלושה מחבלים מאזור ג'נין עד ירושלים בלי להיתפס. הלילה ואמש עצרו כוחות צה"ל ושב"כ חמישה פלסטינים בעיירה קבטיה שבשומרון
רווית שחזרה באוזניו של אלשיך את רגעי הפיגוע: "זה התחיל בזה שקיבלנו דיווח על שני חשודים שיושבים באזור שער שכם. היינו צוות של ארבעה, מלווה אחד ושלושתנו - לוחמת, הדר ז"ל ואני. המלווה בא לבקש תעודה מזהה מאחד המחבלים, והמחבל התנער ממנו וקם מהספסל. המלווה ביקש ממנו לחזור לשבת, ואז גם המחבל השני שהיה לידי קם מהספסל. כנראה בא לתקוף, כשראיתי את זה הדפתי אותו והתחלנו שם בקטטה".
רווית סיפרה כי מיד לאחר מכן שלף המחבל שהיה לידה סכין יפנית: "המלווה עם המחבל השני ביקש לירות. אני עדיין הייתי בקטטה והמחבל כבר התחיל לתקוף עם הסכין. נחבלתי בפנים בגלל זה. אז נפלתי על הרצפה, צעקתי להם לירות והמחבל המשיך לחתוך אותי בצד האחורי של הראש. אז שמעתי יריות. הייתי עדיין על הרצפה. מאז אני כבר לא זוכרת מה היה מהלך האירועים".
"חשוב לי לציין גם את הטירוניות הנוספות שהיו איתי", הוסיפה רווית בקול חנוק. "בוסנה, שירתה במחבל, והדר שלרוע מזלה לא שרדה את זה".
המפכ"ל אמר לה כי מניתוח הסרטונים עולה שחברתה הדר הספיקה לפתוח באש, לפני שנורתה למוות: "כפי שזה נראה היא הספיקה לירות, ואז המחבל שהגיע מאחורי העצים ירה בה מאחורה. אין ספק שזה לא היה הפיגוע שהם תכננו". רווית ענתה: "אנחנו כאן כדי להגן על האזרחים. בשביל זה התגייסנו ולשם כך אנחנו כאן. אין לי ספק שהדר ידעה זאת ולאור העובדה הזאת היא פעלה". מבית החולים נמסר כי מצבה של רווית יציב.
שלושת המחבלים - אחמד אבו אל-רוב, אחמד זכארנה ומוחמד כמיל - חוסלו. שניים מהם היו מנועי כניסה על ידי שב"כ ושלושתם נכנסו לישראל בדרך לא חוקית. "אין לי ספק שחוליית מחבלים שמגיעה עם ארסנל נשק בסדר גודל כזה, הכוונה שלהם היא לבצע פיגוע המוני", אמר המפכ"ל. "התפקוד שלכם, החתירה למגע והנחישות שלכם, וגם של השוטרים והלוחמים הנוספים שהיו במקום מנעה ללא ספק אסון גדול. אני מצדיע לכם".
הלילה ואמש עצרו כוחות צה"ל ושב"כ חמישה פלסטינים בעיירה קבטיה שבשומרון כחלק מחקירת הפיגוע אתמול בירושלים. מדובר במעצרי "מעטפת" שמתבצעים אחרי כל פיגוע בניסיון להגיע לקצה חוט בחקירה - במקרה הזה כדי לאתר את הסייען שהוביל את החוליה מהשומרון לבירה. בנוסף, בתיהם של שלושת המחבלים מופו לקראת הריסה, ונערך חיפוש של אמצעי לחימה בעיירה, כמו גם שיחות אזהרה עם מבוקשים.
טרם נפסלה האפשרות שאחד מארגוני הטרור שילח את השלושה, או שלכל הפחות הם פעלו בהשראתו, בדומה לתאומות בנות ה-18 מאזור טול כרם, ששב"כ חשף בשבוע שעבר וסיכל תוכנית דומה מצדן.
חקירת שב"כ מתמקדת כעת בעליית מדרגה מדאיגה נוספת שהתבטאה בפיגוע - מחבלים שלא פועלים בסמוך לביתם. ההערכה היא שהם הוסעו מצפון השומרון – במשך כשעה וחצי - על ידי סייען שטרם נתפס. בצה"ל יבדקו כיצד השלושה חצו את מחסומי קו התפר מצפון או ממזרח לירושלים מבלי שזוהו אמצעי הלחימה שלהם.
מטעני החבלה שנמצאו בזירה ולא פוצצו על ידי המחבלים נחשבים לקטנים ומאולתרים, בדומה למטעני הצינור שלקחו עמם צמד המחבלים שחדרו בשבוע שעבר להתנחלות בית חורון ורצחו את שלומית קריגמן. עד כה, ניסיונות להכין מטעני חבלה משמעותיים ותקניים מהסוג שגרמו להרג המוני בפיגועי האוטובוסים באינתיפאדה השנייה, זוהו מראש על ידי שב"כ בשל החתימה המודיעינית שיוצרים ניסיונות מעין אלה וכוללים רכש של חומרי גלם.
במערכת הביטחון בודקים גם אפשרות שלפיה את המטענים עצמם השיגו המחבלים משכונות מזרח ירושלים הסמוכות לשער שכם, שם לא קשה להשיג מטעני צינור קטנים.
לגבי תת המקלע קרל גוסטב, בצה"ל הזכירו רק בתחילת השבוע שעבר כי בגדה יש כמות גדולה של כלי נשק מסוג זה ואף טובים יותר, דוגמת קלצ'ניקובים או רובי M-16, בידי אלפי פעילי תנזים שטרם הצטרפו למערכה, ונותרו ממושמעים לאבו מאזן.
אלא שאתמול, דקות ספורות לפני הירייה הראשונה בשער שכם, כמה קילומטרים צפונה משם, ברחבת המסדרים של מפקדת אוגדת איו"ש, נשלח מסר תקיף ויוצא דופן להנהגה הפלסטינית. "ההנהגה הפלסטינית ברצועת עזה ובאיו"ש עסוקה בהמשך שרשרת השנאה וההסתה במקום לטפח ולהשקיע בפיתוח מערכת החינוך, הכלכלה והקדמה", אמר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב (פולי) מרדכי, בטקס חילופי ראש המנהל האזרחי בגדה. "המציאות והחברה הפלסטינית משתנות והרשתות החברתיות גועשות בדברי הסתה, שנאה ונאצה, שמלבים ומעצבים את רוח הצעירים הפלסטינים. דור חדש שלא מכיר את פניה היפות של החברה הישראלית וההתיישבות ניזון מטפטופי שנאה".
בינתיים בשטח, בהיעדר "התערבות מרגיעה", כוחות הצבא ימשיכו לעשות עוד קצת מאותו הדבר, בהנחיית הדרג המדיני. בנוסף, בהתאם להנחיית הצמרת המדינית, תגבור נוסף יישלח לאוגדת איו"ש, ברמה של כמה עשרות לוחמים מיחידה מובחרת, כוח קטן למדי בהשוואה לגדודי התגבור שפועלים זה כחמישה חודשים באופן קבוע ביהודה ושומרון.
ה"נחמה" לגבי קבטיה יכולה להתבטא בהיסטוריה הגזרתית של העיירה האלימה הזו: בתחילת גל הטרור סגר צה"ל לתנועה את מעבר גלבוע (ג'אלמה) בשל כמה ניסיונות פיגוע במעבר שדרכו עוברים אלפי ערבים ישראלים שמפרנסים את קבטיה וג'נין, וכן פלסטינים שיוצאים לעבוד בישראל. תוך זמן קצר הצליחו פרנסי קבטיה לבלום את יציאת הצעירים המפגעים מהעיירה, והמעבר נפתח מחדש. לא מן הנמנע שבדומה לכתרים נושמים קודמים שהוטלו על כפרים שמהם יצאו לאחרונה מחבלים, גם זה יוסר כעבור יממות ספורות.
במערכת הביטחון מתגבר החשש שסדרה של אי הבנות בשטח בין חמאס לצה"ל, לחילופין פיגוע חמור ומורכב ביהודה ושומרון או בירושלים, יוביל להצטרפות מעשית גם של רצועת עזה למעגל האלימות. שורת קריסות המנהרות בימים האחרונים, חלקן בקרבת הגבול עם ישראל, עלולה להוות סימן מדאיג בכוונות של הזרוע הצבאית של חמאס. "גם ב-2014 אף צד לא רצה בהסלמה או במלחמה, ובסוף נגררו לזה בגלל הערכות שגויות", אמרו במערכת הביטחון. "המאמץ הגדול כעת הוא שזה לא יקרה שוב".
התגובה: הריסת בתי מחבלים
בתוך כך, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אישר אמש הריסת בתי מחבלים שרצחו ישראלים, שהריסתם התעכבה עד כה. מדובר, בין היתר, בבתים של חברי החוליה שרצחה את בני הזוג הנקין, ארבעת המחבלים שהיו מעורבים בהריגת אלכס לבלוביץ, ביתו של רוצח דפנה מאיר, בתיהם של המחבלים שביצעו את הפיגוע שבו נרצחו ערן בן ארי והרב ראובן בירמכר וביתו של המחבל שרצח את גנדי קופמן.
בימים הקרובים יגיעו הודעות למשפחות המחבלים על כוונה להוציא צווי הריסה בהתאם לנהלים המקובלים. למשפחות תינתן זכות טיעון לפני קבלת החלטה סופית שאחריה יוכלו הטוענים לעתור לבג"ץ.
מאז כניסתו השבוע לתפקיד קיים מנדלבליט דיונים בנושא של הריסת בתי מחבלים. לאחר התייעצויות עם פרקליט המדינה שי ניצן וגורמי ביטחון, במסגרתן נערכה בחינה פרטנית של כל מקרה ומקרה, ונשקלו בכובד ראש מכלול הנסיבות של כל אחד מהמקרים, החליט היועץ המשפטי לממשלה שאין מניעה משפטית לבצע את רוב ההריסות שנשקלות על ידי גורמי הביטחון, בכפוף לשימוע. ההחלטות התקבלו לאור פסיקת בית המשפט העליון בנושא.
בחלק מהמקרים, לאור נסיבותיהם הקונקרטיות, נקבעו מגבלות, כגון הסתפקות באטימת המבנה, לשם עמידה באמות המידה המשפטיות. כמו כן, במקרים מסוימים לא אושר ביצוע ההריסה לאור מגבלות החוק.
לפנייה לכתב/ת 
