"הציבור הפך למחוסן". העולם כבר לא מזדעזע מטרגדיית הפליטים
פחות מחצי שנה חלפה מאז שתמונת גופתו של איילן כורדי בן ה-3 על החוף בטורקיה זעזעה את העולם. מאות פליטים, בהם ילדים רבים, נהרגו מאז, אך התמונות הקשות כבר לא מושכות תשומת לב. כאילו העולם התרגל
חמישה חודשים חלפו מאז נשטפה גופתו של איילן כורדי, הפעוט הסורי בן השלוש, לחופי טורקיה, וזעזעה את העולם והציפה את בעיית הפליטים שמתדפקים על שערי אירופה. ואולם כעת תמונות דומות להפליא כבר לא מצליחות לחולל תמורה דומה, ונתקלות במשיכת כתפיים קולקטיבית. "הציבור הפך כנראה למחוסן", ניסתה להסביר מליסה פלמינג, דוברת נציבות של האו"ם לענייני פליטים. "לא רוצים לראות את זה יותר".
השינוי נעוץ בחלקו בעיתוי ובשלל הנסיבות יוצאות הדופן שהפכו את תמונותיו של כורדי בחודש ספטמבר למפורסמות כל כך. סף הרגישות קהה, ככל הנראה, נוכח העובדה שסירות מהגרים מגיעות לחופי אירופה מדי יום. חלקן לא שורדות את המסע ושוקעות בדרכן אליה. כך למשל אירע בשבת מול חופי טורקיה: 37 מהגרים נהרגו כשהסירה שבה שטו נטרפה בלב ים. גופות הילדים והתינוקות כבר לא זעזעו את דעת הקהל.
ברקע, מקננים החששות מהאיום שמהווים הפליטים בארצות שבהן נקלטו. הפחד מפני התקפות קיצוניות שבהן ייטלו חלק, או הטרדת הנשים ברחובות שלה הם שותפים - מסייעים לעקירתה של החמלה כלפיהם. באירופה טרם נמצא פתרון קסם לדילמת הזר הזו.
אך רבים עדיין מגלים רגישות למראות הקשים. כך למשל שחקני כדורגל יווניים שהביעו סולידריות עם מצוקתם של הפליטים וקיימו עצרת מחאה לאחר טביעתה האחרונה של סירת הפליטים לחופי טורקיה.
האמן אַיי וֵייוֵיי, מעצב ופעיל חברתי סיני, הסביר כי תמונותיו של הפעוט הסורי לא היו הראשונות או האחרונות שתיעדו את הזוועה האנושית שסובבת אותנו, אך היה בהן ייחוד שגרם להן להיצרב בתודעה. "גוף חסר חיים נשקף באופן מסודר בתמונה, כשפניו כלפי מטה, על החול, ומאוחר יותר בזרועותיו של קצין המשטרה - הצית את הדמיון הקולקטיבי באופן שאין כמותו. בעידן שבו תמונות נמצאות בכל מקום ותוקפן חולף כה מהר, תמונת הפעוט הזו בלטה מייד ונשארה איתנו".
התמונה תמצתה את חוסר המעש של השלטונות האירופיים נוכח הזוועה המתרחשת במדינות האיסלאם, והפעילה חשבון נפש ברמה הגלובלית והאישית. רבים הצהירו כי יחלו לפעול למען פליטים מוסלמים. ברמה מדינית השפעתה הייתה מעורבת. הפרסום עורר גלים ראשוניים של לחץ על מנהיגים לפעול, אך 28 מדינות האיחוד האירופי נשארו חלוקות בדבר מספר הפליטים שעליהן לקלוט ובאיזו דרך לעשות זאת.
התגייסותם של קיצונים איסלאמיים לתאי הטרור שיזמו את ההתקפה בפריז, והתקיפות המיניות שבהן היו מעורבים פליטים בעיר הגרמנית קלן - לא הוסיפו לרוח החיובית למען המהגרים. בימין הקיצוני אירועים אלה ליבו עוד יותר את האש נגדם.
לפיכך, כשספינה נוספת שנושאת פליטים התהפכה בחופי טורקיה בשבת, התגובה הייתה חלשה הרבה יותר, למרות הזוועה שכרוכה במותם של רבים כל כך. אך מי שהיה עד לאסון מקרוב, לא יכול להישאר אדיש. "כשהסירה פגעה בסלעים, מהגרים ייללו וצרחו, לעולם לא אפסיק לשמוע את הקולות הללו", סיפר ג'ולקן דורדו יום לאחר אסון. "הם מתו בצרחות".
התמונות התפרסמו וזכו לסיקור שולי בצרפת, גרמניה, מדינות סקנדינביה ופולין. הן משכו תשומת לב רבה באיטליה - אבל גם שם אין מחסור של סצנות קורעות לב בחופי הים. במדינות הבלקן, קרוב יותר למדינות המקור של הפליטים, ניכרה תשומת לב גדולה יותר לאירוע הטרגי.
ביוון תפסה הטביעה - הרביעית תוך פחות משבוע אם כי לא הקטלנית ביותר - את תשומת הלב באופן דומה למקרים דומים אחרים. בהונגריה זכו התמונות לכיתוב: "אף אחד לא למד מהטרגדיה של איילן, הילד סורי".
באתר חדשות הונגרי גדול האשימו כמה מהקוראים את הוריהם של הילדים בטרגדיה. כמה כלי תקשורת שקלו אם להציג את התמונות האחרונות, ואחד העיתונים אף הזהיר כי לתמונה יכולה להיות השפעה מזיקה על ילדים.
פלמינג טענה כי במקרה של הילד כורדי, "הדבר הטוב ביותר שניתן היה לעשות כדי לכבד את מותו, היה אמור להיות התפרצות של חמלה, יציאתם של אנשים לרחובות ודרישה מממשלותיהם לעשות יותר".
דודתו של הילד הסכימה עם הדברים. טימה כורדי אמרה כי נחנקה מרוב כעס אחרי שראתה את התמונות החדשות. "עכשיו, ילד אחר ילד אחר ילד - כולם טובעים. אני רק רוצה לחבק את אמו של הילד הזה". לדבריה, "אינני יכולה להבין מה קורה כאן. את המלחמה צריך להפסיק עכשיו".
לפנייה לכתב/ת 
