החיישן האלחוטי שיימס במוח שלנו

למרות שיותר מ-50,000 אנשים מתים מפגיעות ראש כל שנה בארה"ב, הציוד בו משתמשת הרפואה בחו"ל ובארץ על מנת לנטר את פעילויות המוח במקרה של פציעה, כמו למשל ניטור לחץ תוך גולגולתי, ניטור קריטי להצלת חיי האדם, הוא במקרה הטוב ציוד בן יותר מעשר שנים.

על מנת לטפל בבעיה זו, נחלצו צוותי מחקר מאוניברסיטת אילינוי ומבית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס ופיתחו בצוותא חיישן חדש שהוא פולשני הרבה פחות ובטוח הרבה יותר לשימוש מאשר השיטה הקיימת. המטרה שעמדה מול עיני הצוות הייתה אחת: ליצור חיישן שניתן יהיה למקם אותו בתוך המוח, חיישן אלחוטי שברגע שיסיים את המשימה שלו, לא יהיה צורך להוציא אותו משם ופשוט לתת לו "להיעלם" עם הזמן.

חיישן נמס(צילום: בית הספר לרפואה, אוניברסיטת וושינגטון)

החיישן אותו ייצרו עשוי מחומרים מתקדמים כמו סיליקון מיוחד, וחומצה פולי-קולית וגלי-קולית (PLGA) וגודלו קטן יותר מחוד של עיפרון. החיישן מסוגל להעביר נתונים לגבי טמפרטורה ולחצים בצורה אלחוטית אל מכשירי המחשוב השונים של המערך הרפואי. צוות המחקר אופטימי לאחר שמיקם בהצלחה את החיישן במוחם של עכברושי מעבדה וקיבל נתונים מדוייקים לגבי פעילות המוח, והם מציינים שאם התהליך יפעל בהצלחה במוח אדם, אין שום סיבה שלא ניתן יהיה למקם את חיישנים דומים בכל איבר אחר בגוף האדם.

החיישנים החדשים מהווים צעד ענק מעל המכשור הרפואי שקיים היום בתחום הזה שהוא בד"כ ציוד מגושם, עם חוטים שמחוברים למוניטורים, דבר שמקשה גם על פעולת הניטור וגם על חופש התנועה של הרופא והחולה. בנוסף, העובדה שהחיישן נמס לאחר תקופה קצרה מורידה בצורה משמעותית את הסכנה של זיהום או דלקת בגוף החולה, דבר שהוא די שכיח במקרים של שתל חוץ גופי.

שני סבבים של ניסויים כבר נעשו כשבניסוי הראשון החיישנים מוקמו בתוך תמיסת מלח על מנת לראות את פעולתם בסביבה נוזלית סגורה ובסבב השני החיישנים הושתלו הלכה למעשה במוחם של עכברושי ניסוי. שני הסבבים נחלו הצלחה רבה והחיישנים נעלמו לאחר שדיווחו על הנתונים, הן ממיכלי תמיסת המלח והן מגופם של העכברושים. השלב הבא, לאחר אישורים של ועדת הלסינקי, יהיה לנסות את החיישנים על בני אדם.

"באמצעות חומרים מתקדמים, טכנולוגיה חדשנית ועיצוב נכון, הדגמנו שזה אפשרי לייצר שתלים אלקטרוניים שיספקו נתונים קריטיים בחשיבותם ובצורה מדויקת

מאוד ולאחר שיסיימו את תפקידם פשוט ייספגו בחלל הגוף מבלי להשאיר עקבות או נזקים כלשהם לגוף האדם" אמר ג'ון רוג'רס מאוניברסיטת אילינוי. "הסוג הזה של רפואה ביו-אלקטרונית הינו בעל פוטנציאל עצום ברפואת העתיד ולשם אנחנו מכוונים".