משפחות הרוגי ענף הבנייה: ממוטטים לרסיסים

תאונות העבודה הקטלניות בענף הבניין הופכות למגפה של ממש. על רקע הדיון היום (ג) בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנושא תאונות העבודה בענף בתנאי מזג אוויר סוער בחורף - פרסם משרד הכלכלה נתונים המלמדים על עליה של יותר מ-10% במספר ההרוגים באתרי בנייה במהלך 2015 - עם 35 הרוגים לעומת 31 בשנה שקדמה לה.

אם לא תעבדו על המנוף בסופה - תפוטרו

מכת תאונות בבניין: מפקח עבודה ל-750 אתרים

רוב תאונות העבודה הקטלניות - בבניין

מבין כלל העובדים שנהרגו בענף, 18 עובדים ישראלים ו-17 עובדים זרים ועובדים תושבי הרשות הפלסטינית. עוד עולה כי 60% מההרוגים בענף נהרגו מנפילה מגובה (60%) במהלך עבודות שביצעו על גגות, פיגומים ופתחים במבנים. סיבות נוספות למוות היו התמוטטות של חלקי מבנה, קירות או ציוד הנדסי, התחשמלות או פגיעה מחפץ, כשבחלק ניכר מהמקרים סיבת התאונה הייתה חוסר הקפדה על הוראות הבטיחות.

בדיון שנערך בצהריים בוועדת העבודה והרווחה ציין רשם הקבלנים, אמנון כהן, כי במהלך העשור האחרון לא היתה כל הרשעה או לקיחת רישיון מקבלן שהיו אצלו תאונות עבודה ונהרגו או נפצעו פועלים. יו"ר הוועדה, אלי אלאלוף, ציין כי בכוונת הוועדה לקיים סיורי פתע באתרי הבנייה כדי לעמוד על סידורי הבטיחות בשטח.

במהלך חודש ינואר השנה התרחשו כבר 5 תאונות עבודה קטלניות בענף. עם זאת, מנייר עמדה שגיבשו בקואליציה למאבק בתאונות בניין לקראת הדיון בכנסת עולה, כי בחודש ינואר 2016 בלבד נהרגו 6 עובדי בניין נהרגו בתאונות עבודה - כשלוקחים בחשבון עובד שנפטר לפני כשבועיים לאחר שנפצע אנושות בתאונת עבודה בדצמבר האחרון. מאחורי המספרים הללו, יש שמות וחיים שלמים שנגדעו באיבם.

"מישהו שומע את זעקת הלב שלנו?"

ההרוג הראשון השנה בענף היה ויטלי אסף ז"ל, מנופאי בכיר בהכשרתו, שנהרג בתחילת החודש שעבר לאחר שנפל מגובה של כ-13 מטר באתר בניית מגדל מים באלעד. ויטלי, בן 43 במותו, הותיר אחריו אישה ושלוש בנות."ויטלי אסף ז"ל היה בעל לרויטל ואב מדהים ל-3 בנות מקסימות, ליאן בת 13, קים בת 9 וחצי ואלין בת שנתיים ו-9 חודשים", מספרת בכאב גיסתו, קארין עטרה זעפרני.

ויטלי אסף ז"ל. "היה בעל נתינה אינסופית"(צילום: באדיבות המשפחה)

היא מוסיפה כי הוא היה טיפוס זהיר ואחראי, בעל מקצוע בתחום המנופים שנים רבות. "ויטלי היה בעל נתינה אינסופית, אהבת חינם וכל מי שהכיר אותו קיבל השראה לחייו", היא מוסיפה. "המקרה היה כרעם ביום בהיר, המשפחה לא ציפתה לקבל כזו סטירת לחי לחייהם".

נכון לעכשיו ממתינים במשפחה לקבל תשובות ברורות באשר לנסיבות המקרה. "ממה שידוע לנו, המקרה נמצא בחקירה. אנחנו מחכים ומצפים לקבל תשובות ברורות יותר לנסיבות האירוע הטרגי שביום אחד כהרף עין שינה ומוטט חיים של משפחה שלמה, שמחה ומאושרת".

בקואליציה למאבק בתאונות בניין, שהוקמה על ידי מספר גופים וארגונים חברתיים במטרה להילחם בתופעה, פרסמו בשיתוף עם עמוד "צדק חברתי - חדר המצב" פוסט עם שמות ההרוגים השנה. בתגובה שרשמה זעפרני לפוסט היא כתבה: "אני שואלת איפה לעזאזל המפקחים? איפה האחראים? מישהו שומע בכלל את זעקת הלב שלנו? חוסר אחריות-על מלא! משפחות מתפרקות לרסיסים".

עוד היא ציינה כי "גיסי היה 22 שנה בעל מקצוע בתחום המנופים, היה זהיר ואחראי! לא סתם "פועל בניין שנהרג", כמו שנאמר באתרים אחרים. כל אחד כזה או אחר בכל שניית עבודה מסכן את חייו! איבדנו אדם יקר ואהוב... והוא כבר לצערנו לא יחזור. תימנעו מאסונות ותתחילו לפעול".

המודעה של הקואליציה למאבק בתאונות עבודה בבניין(מקור: ארגון חדר מצב)

קורבן נוסף הוא אשרף טהא המנוח, בן 41 במותו, שנהרג בסופה בחודש ינואר. אשרף הגיע עם מנוף כדי לצקת בטון באתר בנייה בכפר קאסם, כשהרוח העזה טלטלה את זרועות משאבת הבטון והוא ספג מכה חזקה.  לאחר הפגיעה פונה לבית החולים בילינסון כשמצבו מוגדר קשה עד אנוש, ושם הוא מת מפצעיו. משרד הכלכלה פתח בחקירה.

טהא השאיר אחריו אישה וארבעה בנים. "הוא תמיד עוזר לאחרים", אמרו ל-ynet ביישוב לאחר מותו "זה כמו יום אבל". אחד מקרובי משפחתו סיפר כי הוא הקפיד להיזהר בעבודה. "לצערי, הפעם הוא נתקל במקרה חריג בגלל מזג האוויר", אמר אותו קרוב משפחה.

אשרף טהא המנוח. "תמיד עזר לאחרים"

גם תודור דובראש (Tudor Dobras) נמנה עם הרוגי החודש שעבר. דובראש, אזרח מולדובה, נפצע בחודש דצמבר האחרון באתר בנייה בדרך משה דיין בסמוך לכניסה להרצליה, כששרוול בטון פגע בו והפילו מגובה של כ-3 מטרים. הוא נחבל בראשו באורח קשה ומאז היה מאושפז, מורדם ומונשם. ב-11 בינואר מת מפצעיו, בגיל 32, תוך שהותיר אחריו אישה ושתי בנות, בנות ארבע ושנה.

תודור דוראש המנוח. הותיר אישה ושתי בנות(צילום: באדיבות המשפחה)

ברשימת ההרוגים של 2016 שגיבשו בקואליציה למאבק בתאונות בניין כלול גם יהודה לגזיאל ז"ל בן ה-63, אינסטלטור בן 63 מגבעת אולגה, שנהרג בעת תיקון נזילות מים בחצר בית פרטי באור יהודה לאחר שנפל לתוך בור שנפער באדמה. בקואליציה מסבירים כי החליטו לכלול אותו ברשימה אף שהוא לא הועסק כפועל באתר בנייה, על מנת להמחיש את הסכנה הרבה בענף הפרוץ מבחינת הקפדה על הוראות הבטיחות.

אתמול התווסף הרוג נוסף לרשימה - עובד פלסטיני כבן 43 שנהרג בהתהפכות מחפרון במחצבת עתניאל מדרום לחברון. עם זאת, בקואליציה למאבק בתאונות בנייה מדגישים כי קיים ויכוח האם עבודות חציבה נחשבות לעבודות בניין וכי ההורגים בשטחי הגדה אינם נספרים בכל מקרה במספרי ההרוגים הרשמיים המדווחים על ידי משרד הכלכלה.

"הרוג בתאונת עבודה זה לא בורג שנפל"

איברהים סעד המנוח, תושב טורעאן, נמנה על הרוגי תאונות ענף הבניין בשנת 2015, לאחר שנפל מגובה 3 קומות באתר בנייה ביישוב שוהם. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים ושני נכדים. “זה היה בניין שהדירות היו כבר בשלב מסירה לדיירים”, מספר כמיל, בנו בן ה-29, האמצעי מבין שתי בנות. “הוא עלה על סולם והחליק מחוץ לחלון. עד היום לא ברור בדיוק מה קרה”.

אביו עבד בענף משנת 86’ והתמקד בעבודות גמר. “לא חשבנו שזה כזה מסוכן”, מספר כמיל. “הוא תמיד עבד בדירות סגורות, שכמעט מוכנות לאכלוס, בעבודות של גמרים ובלי פיגומים”. כמיל הוא בוגר לימודי סיעוד אך לאורך השנים עבד לא מעט עם אביו. תחילת החודש שעבר אמור היה כמיל להתארס לבחירת ליבו - אבל בעקבות האסון נדחה הארוע בשנה. המשפחה עדיין מתקשה להתמודד עם האסון שפקד אותם.

איברהים סעד המנוח ומשפחתו

“זה הרג אותנו”, הוא מספר. “אמא הרוסה. אבא היה הכל בבית, היינו סומכים עליו בכל דבר והוא היה עוזר לי בכל בעיה. גם הנכדים לא מפסיקים לשאול עליו ולא מבינים לאן נעלם. הוא היה האור של כולנו. עד היום אני יושב בכל ערב ומצפה שייכנס. הוא לא רק היה אבא, הוא לי גם חבר וגם אח. ממש הכל. עזב אותנו בן אדם שאי אפשר לשכוח אותו”. בינתיים, כמיל מתקשה לחזור לשגרת עבודה ולתכנן את חייו קדימה. “אצלנו חוזרים לאחר 40 ימי אבל לשגרה, אז חזרתי וניסיתי לעבוד למשך שבועיים, אבל בכל פעם הייתי נזכר במה שקרה, מפסיק לעבוד והולך הביתה”.

"אין מילים שיתארו את זה ואף אחד לא יכול להבין מה זה”, הוא מוסיף. “אנשים צריכים להפסיק להסתכל על בן אדם שנפטר בתאונת עבודה כמו על בורג שנפל. מלבד קרובי משפחה, אף אחד לא הגיע לנחם אותנו. שרק ידברו איתנו - זה כבר עוזר. אנשים יורדים לעזור לחתול שנדרס, אבל לאף אחד לא אכפת מאיתנו, לא ממשלה, לא משטרה, אף אחד”.

"כל הנושא של הגנה על עובדים הוא משני משרד הכלכלה"

היום פורסמו במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" דבריה החריפים של ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, ורדה אדוארדס, נגד משרד הכלכלה שבו היא עובדת. "אם יש על הפרק, נגיד, התלבטות בין לפעול נגד איזשהו מפעל בגלל שהוא מסכן את העובדים שלו, לבין העובדה שאם יודעים שאם נפעל נגד המפעל זה עלול לפגוע במצב שלו בבורסה – אז יש פה התלבטות קשה. אנחנו לא מקבלים אור ירוק מיידי", היא הודתה, וכשנשאלה אם היה מצב שזה היה השיקול, השיבה: "נתקלים בזה".

"המשרד שלנו מאוד גדול ואקלקטי", אומרת אדוארדס, "ובאיזה שלב 'התעשייה והמסחר' הקטנצ'יק הזה השתלט לגמרי על האג'נדה של המשרד המאוחד, ודחק את 'העבודה' הצידה. תסתכל על המוטו – עידוד מסחר ותעשייה. כל הנושא של הגנה על עובדים, גם הגנה על תנאים סוציאליים שזה לא בתחום שלנו, הוא לדעתי משני במשרד הזה ככל שאני רואה".

מלבד מיעוט המפקחים, גם תנאיהם לא ראויים לדבריה. "מפקח שצריך להגיע לעשות בירור בעקבות תאונת מוות מגיע עם הרכב הפרטי שלו, ואם הוא גמר לנצל את המכסה של הקילומטרז' אולי הוא יגיע באוטובוס", היא טוענת.

600 איש בשנה נפצעים מנפילה מגובה

את הקואליציה למאבק בתאונות בנייה הקימה עו"ד הדס תגרי, המשמשת גם כמנהלת שלה. תגרי החליטה להתחיל לפעול בעניין ב-9 בנובמבר האחרון, ביום שבו נהרגו 3 פועלי בניין בשלושה אתרים שונים בנפילה מגובה. בעודה לומדת את הנושא- שלושה ימים לאחר מכן נהרגו שני עובדים נוספים. "הבנתי שיש רשלנות מאוד גדולה בכל האופן שבו מנהלים את אתרי הבנייה ושהרוב המכריע של מקרי מוות ופציעות קשות של עובדים ניתנים למניעה".

תגרי מוסיפה כי בעיה מרכזית נוספת היא העדר מעקב של משרד הכלכלה אחר מספרי הפצועים בענף. לפי נתוני הביטוח הלאומי, בשנת 2014 מספר נפגעי תאונות עבודה בענף הבניין עמד על כ-7,000 איש. "אין אפילו ניסיון לעקוב אחר הנושא", היא אומרת. "אנחנו יודעים שכ-600 איש מתאשפזים מדי שנה בבתי חולים בישראל - לא כולל מזרח ירושלים והשטחים - רק מתאונות עבודה של נפילות מגובה, רבע מתוכם במצב קשה-אנוש, לא כולל פגיעות קשות מסיבות אחרות. מדובר בחיים ומשפחות שנהרסים ובעלות תקציבית ענקית למדינה הנאמדת בקצבאות בגובה של ב-4 מיליארד שקל".

על פי הנייר עמדה, מתחילת השנה הנוכחית כבר נפצעו קשה 19 עובדים לפחות בתאונות עבודה בבניין, כשהפצוע האחרון נרשם ממש בתחילת השבוע - עובד בניין כבן 56 שנפל ממרפסת בגובה 4 קמות באתר בנייה בנתניה ופונה במצב קשה עם פגיעה רב מערכתית לבית החולים לניאדו. "על כל מוות, יש 100 מקרי פציעות קשות שמשאירות נכויות קשות", מוסיפה תגרי. "בנייה בגובה בפרט היא מלאכה מאוד מסוכנת ויש נהלים ופרקטיקות איך לקדם אותם אבל קיימת אדישות שלא תאמן".

בנייר העמדה, שתגרי אחת מכותביו - עולות טענות כנגד מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה, על כך שאינו חושף מידע נתונים אודות תאונות העבודה הקטלניות ומורה לפנות עם הבקשה למשטרת ישראל. "חשיפה כזו מעניקה כבוד לקורבנות שלא נותרו מספרים בלבד, ובמקביל חושפת את הציבור למחיר היקר שגובות תאונות העבודה, ותורמת להעלאת מודעות הציבור והתגייסותו לשם פתרון הבעיה. חשיפה זו מגבירה גם את המודעות ואת הזהירות של הקבלנים עצמם.

תאונת עבודה באתר בנייה לפני מספר חודשים (צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק של דב חנין)(צילום מסך)

בנוסף נמתחת ביקורת לפיה קיים מחסור חמור במפקחים ובחוקרים במינהל הבטיחות התעסוקתית, וכי הטיפול לאחר תאונות הינו לקוי, כשבאתרים רבים בהם התרחשו תאונות קטלניות חזרו כבר ביום למחרת לעבודה סדירה. "במעקב אחרי מספר אתרי בנייה בהם התרחשו תאונות קשות של עובדים, שחלקן גבו קורבנות בנפש, הם נמצאו – יום למחרת התאונה – פתוחים ועובדים כאילו דבר לא קרה", נכתב.

בנייר העמדה עולות גם טענות בדבר טיפול לקוי של המשטרה והפרקליטות בטיפול בחקירות פליליות בתאונות עבודה, כאשר באף אחת מהתאונות שאירעו בשנה הנוכחית טרם נפתחה חקירה פלילית. בתוך כך מצוטטים נתוני משטרת ישראל שהוצגו במסמך שערך מרכז המחקר של הכנסת בדצמבר האחרון לולפיהם בשנים 2015-2010 נפתחו 90 תיקי חקירה בגין גרם מוות ברשלנות, מתוכם הוגשו 11 כתבי אישום בלבד, זאת מסך של 184 מקרי מוות מדווחים. כלומר, בפחות ממחצית מקרי המוות המדווחים נפתחו כלל תיקי חקירה, ובכתשיעית בלבד מאלו שנפתחו הוגשו כתבי אישום.

63% מכלל התאונות הקטלניות - בבניין

על פי נתוני המינהל העדכניים, הנתונים בענף הבנייה רק הולכים מחמירים, כאשר בשנים האחרונות טיפס של הענף מבין כלל ההרוגים בתאונות עבודה מחמישים אחוז ל-63% אשתקד. עם זאת, בסך הכל, יש שיפור בתמונה הכללית של תאונות העבודה הקטלניות, כאשר אשתקד ירד סך מספר ההרוגים בתאונות עבודה ב-11% ל-55 הרוגים. 

במינהל מוסיפים כי בחמש השנים האחרונות חל גידול במספר העובדים באתרי הבנייה, בעקבות עלייה של 20% במספר אתרי הבנייה הפעילים ברחבי הארץ, לכ-13,230. עם זאת, מציינים שם, כי הגידול במספר ההרוגים בענף, מעיד על הצורך בטיפול מערכתי בנושא.

במינהל מוסיפים כי האחריות לבטיחות באתר הבנייה מוטלת על המבצע ועל מנהל העבודה, כאשר הקבלן הוא זה שאמור לספק את הגיבוי והמשאבים למימוש אחריות זו. בין הפעולות שמונים במינהל לטיפול בבעיה מציינים עליה של 20% בביקורות באתרי בנייה אשתקד  הטלת כ-500 צווים בגין  על הוראות הביטחות בעבודה והטלת קנסות מנהליים עקב אי ביצוע הוראות שיפור שהטילו מפקחי המינהל. 

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "עם קבלת הודעה ממשטרת ישראל על תאונת עבודה קטלנית או תאונה קשה, וסגירת הזירה על ידה, נשלח מפקח עבודה לבירור נסיבות המקרה. המפקח בודק וקובע את הגורמים לתאונה, את אופן קרות התאונה, ואם היו, לדעתו עברות על הוראות חוק. המשטרה, במסגרת החקירה גובה עדויות, תופשת מסמכים, ממצאים וראיות. במקרים מסוימים, בהם מזהה מפקח העבודה כי באתר קיימים ליקויי בטיחות מסכני חיים, יש בסמכותו להטיל צו המורה על הפסקת עבודה, אם כללית ואם חלקית, באתר".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "ככל שמובא לידיעת המשטרה על תאונת עבודה במהלכה נפגע אדם, המשטרה מגיעה לזירה, עם זאת מרבית התאונות אינן מובאות כלל לפתחה של המשטרה והטיפול בהן מצוי באחריות משרד התמ"ת.

"משטרת ישראל פותחת בחקירה פלילית רק במקרים בהם עולה חשד לקיומה של עבירה פלילית, דוגמת גרימת מוות או חבלה ברשלנות, זאת בהסתמך על ממצאי הזירה ועל חוות דעת של חוקרי מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית של משרד התמ"ת. לעניין הגשת כתבי אישום, ההחלטה בעניין זה מצויה בסמכות הפרקליטות".