ח"כים פנו לפרקליט המדינה בדרישה לערער על עונש האנס יניב נחמן: "לא מידתי ולא ראוי"
יומיים בלבד נותרו לפרקליטות להחליט אם היא מערערת על ההחלטה לגזור שישה חודשי עבודות שירות על יניב נחמן, שהורשע באונס ובמעשה מגונה בכוח. חברי הכנסת מרב מיכאלי ודוד ביטן דורשים מפרקליט המדינה לערער על ההחלטה: "יש תחושה שלא נעשה צדק עם נפגעות עבירות מין"
העונש של נחמן עורר סערה ציבורית גדולה ומחאה ברשתות החברתיות. תמונתו הופצה ושותפה בעשרות פורומים, שביקשו למצות עם נחמן את הדין, מכיוון שלטענתם מערכת המשפט לא עשתה זאת בצורה הראויה.
לעיון במכתב חברי הכנסת - לחצו כאן
"העונש המזערי שנגזר ונימוקיו של בית המשפט להקלה בעונש, מקטינים את חומרתו של מעשה אונס", כתבו חברי הכנסת מיכאלי וביטן בפנייתם. "פסיקת בית המשפט בעניין זה חוטאת לאינטרס הציבורי ופוגעת אנושות באמון הציבור במערכת המשפט. ולראיה, יש מחאה של מאות נשים ברשתות החברתיות על העונש המגוחך שקיבל אנס מורשע".
עוד כתבו חברי הכנסת כי "הביקורת הציבורית בנושא מעידה על תחושה שלא נעשה צדק עם נפגעות עבירות מין והתוצאה היא שנשים רבות סבורות שאין טעם לפנות למערכת אכיפת החוק והמשפט. בהתאם לאמור לעיל, ובשל האינטרס הציבורי המובהק בעניין זה, והפגיעה הקשה בו, אנו פונים אליך בבקשה להגיש ערעור על קולת העונש ולמצות את הדין עם עבריין המין יניב נחמן".
עד כה לא הודיעה הפרקליטות אם בכוונתה לערער ובשל כך נרתמו חברי הכנסת להעלות את הנושא לסדר היום. "העונש שהושת אינו מידתי ואינו ראוי ובוודאי שאינו מעביר מסר הרתעתי כפי שמצופה מבית המשפט לעשות", אמר ביטן.
מיכאלי הוסיפה כי "בפרשות שמעסיקות אותנו בחודשים האחרונים חוזרת שוב ושוב השאלה למה נפגעות פונות לרשתות החברתיות ולתקשורת ולא למערכת המשפט. כשרואות ורואים אדם שהורשע באונס וירצה רק עבודות שירות אפשר להבין למה. עונש מקל כזה נותן לנפגעות תחושה שמערכת המשפט לא עושה צדק עם נפגעות ונפגעי עבירות מין".
היא אמרה עוד כי "הפתרון היחיד למצב הזה הוא לשפר את הטיפול של מערכות אכיפת החוק בנפגעות, כדי שהצדק יצא לאור בבית המשפט ולא בפייסבוק ובעיתונים. הפרקליטות אמורה להיות הקול של המתלוננות בבית המשפט, יש לה חובה כלפיהן. זו הזדמנות אחרונה לערער על העונש הקל ולעשות צדק עם הנפגעות של יניב נחמן".
הוסר סעיף סם אונס
במהלך החקירה נגד נחמן בדקה המשטרה שלוש תלונות של נשים שטענו שהוא טשטש אותן באמצעות סם אונס, אולם בשל קושי בהוכחות הוסר סעיף זה מכתב האישום.בגזר הדין כתבו השופטים רענן בן-יוסף, ציון קפאח ומרים דיסקין: "מעשה האינוס והמעשה המגונה בכוח שביצע הנאשם במתלוננת פגע בערך החברתי המוגן של זכותה לשלמות גופה, נפשה, כבודה וזכותה לפרטיות ולחופש בחירה. הנאשם פגע בערכים יסודיים בכך שניצל האמון שרכשה לו כידידתו ופגע בה מינית. ואולם, מידת הפגיעה בערכים החברתיים אינה ברף הגבוה. הנאשם אמנם ביצע עבירות מין במתלוננת, אך מעבר לאלימות הכרוכה במעשים המיניים מעצם טיבם, לא נגרמו למתלוננת בעטיים נזקים גופניים והפעלת הכוח לא הייתה ברמה גבוהה.
"לא קדם למעשה העבירה תכנון שיש בו כדי להחמיר את נסיבותיו בהקשר זה. יש מקום לציין את נסיבות הרקע, ובהן קיומה של מערכת יחסים, גם מינית, בין הנאשם למתלוננת שנמשכה שנים. עובר לאירוע, נסיבות ההגעה לדירה והעובדה ששניהם נכנסו מרצון לישון יחד במיטת המתלוננת כשהם ערומים. מעבר לכך, הקשר ביניהם המשיך להתקיים
גם לאחר האירוע, והמתלוננת כבשה תלונתה במשך שנים, ופנתה למשטרה רק לאחר שבאמצעי התקשורת התפרסמו ידיעות על אודות מעורבותו של הנאשם בסדרה של עבירות מין בנשים רבות, פרסום שלא מצא ביטויו בכתב האישום המתוקן ולא בהרשעת הנאשם.
"השתכנענו שהפרסומים הנרחבים והמקיפים על אודות פרטי החקירה, תוך חשיפת זהות הנאשם ותמונתו והעמדתו במרכז פרשה של ביצוע סידרתי של עבירות מין רבות וקשות על רקע העבירות שבהן הורשע בסופו של הליך, פגעו פגיעה הרסנית ושלא לצורך בשמו הטוב".
החלטת השופטים עוררה כאמור סערה ציבורית גדולה. ד"ר דנה פוגץ' ממרכז נגה לנפגעי עבירה בקריה האקדמית אונו הגדירה את גזר הדין "מגוחך". היא תקפה בעיקר את נימוקי השופטים שהתייחסו להיכרות בין הנאשם לבין המתלוננת, וליחסים ביניהם הן לפני האירוע והן לאחריו: "רוב מקרי האונס, ועבירות מין בכלל, מתבצעים בין אנשים שמכירים היכרות מוקדמת. על פי מחקרים יש לכך חומרה מיוחדת בגלל שהקרוב לך פוגע באמונך. מדהים אותי שהרכב השופטים בפשע כה חמור לא מודע לכך.
"נקודה בעייתית נוספת היא שנקבע שהנורמה היא רבע מהמינימום המרבי במקרים אלה. כלומר, ארבע שנים מתוך 16 אפשריות. כדי לסטות ממנו, צריך נימוקים מיוחדים. איך אפשר לבצע אונס ולקבל עבודות שירות?".
לפנייה לכתב/ת 
