מביטים מבחוץ: "שטיסל" פוגש את החרדים לשעבר
הם מזדהים עם הדילמות, מזהים את האחים והחברים על המסך - וגם את מה שהם עצמם היו. החרדים-לשעבר ואלה שיושבים על הגדר מתבוננים ב"שטיסל" בעצב ובגעגוע, אבל גם מתוך הזדהות גדולה: "כולם הולכים לפי העיקרון החשוב ביותר בחברה החרדית, עקרון ה'מה יגידו'"
מה קורה כשקבוצת חרדים-לשעבר נפגשת עם יוצרי "שטיסל"? התרגשות גדולה (משני הצדדים), ומחשבות על שילוב דמויות מהחיים שמחוץ לשכונת גאולה בעונה הבאה. "שטיסל" הפכה לאחת הסדרות המדוברות בישראל, וגם במגזר החרדי רבים צפו בה באדיקות. השבוע נערך מפגש בין יוצרי הסדרה, הבמאי אלון זינגמן וכוכבת הסדרה נטע ריסקין ("גיטי"), עם צעירים חרדים וחרדים-לשעבר.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
במהלך הערב הם תיארו את עבודת התחקיר היסודית שעבר הצוות עד שעיצב (בתל אביב) את הדירה של שולם וקיווע, שנראית כאילו נלקחה ממאה שערים - והקרינו את האודישן הראשון של ריסקין לתפקיד גיטי, כשהיא חובשת חתיכת בד על ראשה. "מה שמיוחד ב'שטיסל', זה שכל מגזר חושב שהיא נועדה לו", אומר זיגמן. "החילונים חושבים שהיא נועדה להם, החרדים חושבים שזו סדרה בשבילם, וכולם מרוצים".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- עובדים, מתגייסים - ומחפשים זהות: החרדים החדשים/ אביגדור רבינוביץ'
- הנשמה הטהורה: נאוה ברוכין מורידה את הכיסויים
אבל הקהל שנכח במפגש יושב על הגדר, רגל פה רגל שם: חרדים מתלבטים, חרדים שומרי מצוות - וגם חרדים לשעבר המכירים את החיים משני הצדדים של כביש מספר אחת. את המפגש יזם ארגון "מיתרים", שהוקם יחד עם ארגון "רוח חדשה" ליוצאי המגזר החרדי, ונועד לספק תמיכה לחרדים שבוחרים לעשות שינוי בחייהם.
"אנחנו עורכים מפגשים חברתיים כדי שאנשים לא ירגישו לבד עם התהליך, שהוא קשה ומורכב", אומר איציק פשקוס, ממובילי הארגון, שהעלה השבוע קמפיין באתר מימון ההמונים "הדסטארט", לגיוס כספים עבור בית "ובחרת", שיהווה מרכז קהילתי לחרדים שמבקשים להשתלב בחברה הישראלית.
"התמודדויות לא סטנדרטיות. כמונו"
רבים משתתפי הערב הזדהו עם הדילמות שעוברות הדמויות בסדרה, הנקרעות בין הרצונות האישיים
לציפיות של החברה החרדית. "זו הפעם הראשונה שרואים חרדים על המסך ביום-יום שלהם, ורואים תהליכים מורכבים", אומר פשקוס. "למשל, את קיווע שבחר להיות צייר, ואולי בעונה השלישית ייצא בשאלה, לך תדע", הוא מוסיף בחיוך.
"זו קלישאה לומר שראיתי את עצמי בסדרה", אומר אודי הרשלר, "אבל בעיקר ראיתי אנשים שבתוך המקום הזה מצליחים לבחור בחירות מורכבות, ולחיות חיים עשירים מבחינה רגשית ותרבותית, ולהכיל באופן שהוא לא פשוט - ומי כמוני יודע עד כמה לא פשוט, וכמה זה מורכב וטעון ודורש לשלם מחירים יקרים".
פשקוס עצמו גדל כחרדי, והוא חש לדבריו הזדהות עם הדילמות של הדמויות בסדרה: "לדמויות שם יש התמודדויות שאינן נחשבות כסטנדרטיות בחברה החרדית", הוא אומר. "הרבה חרדים מתמודדים היום עם שאלת הזהות שלהם, עם שאלת מקומם הדתי ועם שאלת מקומם האישי. את זה רואים באופן חזק בסדרה - וגם באירוע הזה, כשמגיעים הרבה צעירים שגדלו כחרדים, ומחפשים לממש את הפוטנציאל האישי שלהם כיום".
"בגיל 20 החלטתי שאני בוחר לעזוב את הישיבה, וללמוד לימודים מקצועיים, ושילמתי מחיר כשברחוב הצביעו עלי... לאחר שהתנתקתי מהחברה החרדית, ניתק גם הקשר עם חברי הילדות שלי. הקשר המשפחתי קיים, אבל הוא מאוד מורכב".
פשקוס מבהיר כי תופעת היוצאים בחברה החרדית "זו כבר לא תופעה קטנה ושולית כפי שהיה פעם", כדבריו. "הסטטיסטיקה מדברת על אחד מעשרה שגדל כחרדי והוא לא חרדי. החברה החרדית צריכה לקבל את זה. צריכה לקבל אותנו. אנחנו לא בהכרח בועטים את כל מה שגדלנו עליו".
העיקרון החשוב בחברה החרדית: מה יגידו
קל להתבלבל מול המראה החיצוני של ישראל גרינהויז, חובש כובע שזקן עבה מעטר את פניו. "אני חילוני,
אבל לא מקפיד את זה", הוא אומר בנימה מבודחת, ומוסיף: "אני לא יודע להגדיר עדיין, כשאני אדע אעדכן אתכם".
גרינהויז עזב לפני מספר שנים את החברה החרדית שבה גדל בחיפה, ומספר על געגוע גדול למה שהיה ולא ישוב עוד מבחינתו, ועל "תהליך ארוך של דברים שנשברים ונבנים", כדבריו. "בהתחלה יש כאוס ואבל, ואני מבין שאני לא שם ולא מאמין בהרבה דברים ולא מתחבר".
הוא עצמו שיחק כניצב בסדרה, ומתפעל מהדיוק שבו הסדרה מתארת את העולם החרדי. וגם הוא מזדהה בקלות עם הדילמות של הדמויות: "הם כולם הולכים לפי העיקרון החשוב ביותר בחברה החרדית, עקרון ה'מה יגידו', או בלשוננו: סה פסנישט. לא מתאים, בתרגום לעברית. העקרון החשוב ביותר שגובר על הכל הוא 'האם זה ראוי מבחינה חברתית'".
מופתעים בכל פעם מחדש מההצלחה
דווקא היוצרים של הסדרה חושבים שהקונפליקטים שמטרידים את הקהל שונים מאלו שמטרידים את הדמויות:
"כל אחד מתלבט אם הוא עשה את הבחירות הנכונות, ההתלבטות בין הרצון להגשים את עצמך, והציפיות של החברה ממך" אומר זיגמן, אבל מבהיר כי "אחד הדברים המעניינים ב'שטיסל' הוא שלדמויות טוב עם המקום שהן נמצאות בו, הם לא מודדים את עצמם ביחס לעולם שבחוץ".
"הדמות של גיטי רוצה לראות את עצמה כחלק מהחברה", מצטרפת ריסקין, שמודה כי הצלחת "שטיסל" עדיין מפתיעה אותם בכל פעם מחדש. "היא לא מישהי ששואלת את עצמה שאלות גדולות על המקום שלה. המקום שלה מאוד ידוע לה. היא לא רוצה למרוד ולצאת מזה. הבעיה היא שלא תמיד אנחנו לא יכולים לדחוס את עצמנו בכוח, אבל זה מה שגיטי מנסה: להכניס עיגול למרובע. גיטי נלחמת בכוח על זכותה להישאר אישה פשוטה".
"'שטיסל' לא הייתה נעשית ללא אנשים שבאו מתוך המגזר", מוסיף זיגמן, "אנשים שנמצאים בפנים, בחוץ או על הדרך. אנשים פתחו את לבם וביתם ונתנו לנו לראות כל מה שהיינו צריכים".
לפנייה לכתב/ת 
