עובדים, מתגייסים - ומחפשים זהות: החרדים החדשים
פעם הכל היה פשוט: החרדים היו מיעוט מתבדל שלא התערבב בחברה הישראלית. אבל המגזר גדל, וכיום למעלה ממחצית הגברים עובדים, האקדמיה מוצפת בחרדים - וגם האינטרנט נמצא כמעט בכל בית. אחרי שהחרדים "עלו ארצה", הם צריכים להתמודד עם החלטה קשה: האם נתפצל, או נלמד להכיל את החרדים הישראלים
הספינה הגדולה שנקראת "הציבור החרדי" עוברת טלטלה מבית ומחוץ: על ההגאים מתחולל קרב הנהגה - "זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי" - והמחלוקות בציבור הספרדי ובזה הליטאי, מאיימות להטביע אותה.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
בשולי המחנה מתחולל קרב הישרדות. רק הבוקר (ג') פורסם כי חרדים קיצונים מהפלג הירושלמי תקפו שוטרים שהגיעו לעצור עריקים באשדוד. בחורי ישיבה שאמורים להיות שקועים בלימוד תורה, מתנהגים כמו אחרוני העבריינים – תוקפים שוטרים, הופכים ניידות וגורמים לחילול השם גדול. ממש "אם אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני".
עוד דעות בערוץ היהדות:
- זו לא מלחמה על הכותל. זו מלחמה על הבית/ הרב פנחס גולדשמידט
- משרד הביטחון מציג: בחורים חרדים סוג-ב'/ טלי פרקש
- סרבני גט? תעשו להם שיימינג/
אסנת שרון
בימי "אנו באנו" - עם קום המדינה - היה לנו קל. באנו מחורבן, ומטרת מנהיגי הדור הייתה לשקם את ההרס הרוחני ולהקים את "חברת הלומדים", להפריח את השממה הרוחנית שהותירה השואה. הייתה אש בעיניים. רוח אדירה שסחפה את הציבור - ורצון לבנות מחדש. להקים בתים, להחזיר את הטועים אל דרך ישראל סבא, ולהרבות תורה בארץ הקודש.
העידן החדש של החברה החרדית
בימים ההם היינו מיעוט בחברה הישראלית, אולם אט-אט גדלנו. הבניין נבנה, והספינה שטה יציבה ובטוחה בים
דעה
מי רוצה חרדי בעבודה?
טלי פרקש
אם ביורם כהן נפלה שלהבת הספק בשל כיפתו, מה יגידו החרדים שיצאו ללמוד ומנסים להתקבל לעבודה? איך יסבירו החרדים האקדמאים שהם מסוגלים להתעלם מהסטרפלס של המזכירה ואין בכוותם לשנות את התנהלות המשרד?
הסוער של החברה הישראלית. המטרה והרוח בקום המדינה, גברו על המכשולים, וכך קם ציבור גדול ומשמעותי.
עכשיו אנחנו מתמודדים מול אתגר מורכב פי-כמה: להמשיך ולהשיט את הספינה גם בהיעדר הרוח האדירה ההיא. כל מנהל עסק יספר לכם שהאתגר הגדול הוא לשמר את הביזנס. זה מה שקורה לנו היום. הקמנו בניין, ועכשיו אנחנו צריכים לתחזק אותו, לשפץ ולהרחיב. האתגרים חדשים ומורכבים.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2015 חיים קרוב למיליון חרדים במדינת ישראל. 27% מילדי כיתה א' הינם חרדים, וההערכות מדברות על כך שבעוד כחמישים שנה, תהיה שליש מהאוכלוסייה - חרדית.
נתונים אלו משקפים יותר מכל את העידן החדש שאנו חיים בו. מ"מיעוט" הפכנו לחברה משמעותית בתוך החברה הישראלית – ובעשור האחרון החלו לחול בחברה שלנו תהליכים משמעותיים ומהפכניים הנגזרים מנתונים אלה, כמעט בכל התחומים: בשוק התעסוקה קיים גידול עקבי, ואם ב-2008 עמד אחוז המועסקים החרדים על 38%, כיום אנו עומדים על קרוב ל-50% מכלל הגברים במגזר.
באקדמיה למדו בשנת 2006 אולי כמה עשרות סטודנטים חרדים, שנראו כמו חייזרים בעולם האקדמי. והיום? אנו עדים לאלפי סטודנטים חרדים ששוטפים את הקמפוסים באוניברסיטאות ובמכללות.
ויש את הצבא: את מה שראינו הלילה באשדוד, אפשר לייחס רק למהפכה המאיימת על השוליים הקיצוניים בחברה החרדית. לאחר עשרות בשנים שהחרדים לא נטלו חלק בשירות הצבאי, חל מהפך ואלפי חרדים משרתים במגוון מסלולים שהצבא מקים עבורם. מי שמסתובב ברחובות בני ברק וירושלים, יראה מן הסתם מדים ירוקים בשכונות שידעו בעבר רק שחור ולבן.
"החרדים עולים ארצה"
אומרים היום ש"החרדים עולים ארצה": מתקופת היותם מיעוט מתבדל ומסתגר, משתלב חלק ניכר מבני המגזר
דעה אחרת
אנחנו משרתים ב"חיל התורה". אולי נגייס אתכם?
אברהם דוב גרינבוים
"בחור ישיבה חי בעומקה של הלכה ותורה. תוציא אותו לרחוב ותשלב אותו - וכבר אין לך בחור ישיבה. רוצים שוויון בנטל? אולי תבואו לבית הכנסת בשבת, להנחת תפילין בכל בוקר, לשלוש תפילות ביום, קחו חלק בנטל שלנו". עורך השבועון החרדי "בקהילה" אומר "ברוך שפטרנו" על חוק הגיוס
במגוון תחומים בחברה הישראלית. בתהליך הזה, לומד גם הציבור החילוני, שהיה מנוכר למגזר שלנו, את "הפנים היפות" של החברה החרדית.
במשרדים רבים ברחבי הארץ מתקיימים מניינים רבים לתפילות מנחה וערבית. וכראיה לכך שגם הציבור הישראלי מבין שאנחנו כבר לא מיעוט, יוצאים משרדי הממשלה אחת לשנה, בתוכניות ייחודיות לציבור החרדי אם בתחומי הדיור, התעסוקה, החינוך ועוד.
ואולם מעבר לשאלות הפרקטיות ששואל עצמו כל צעיר חרדי שלא לומד בישיבה - האם יילך לצבא (כפי שהרב שך הורה בזמנו), והאם ישתלב באקדמיה, מחשש שמא יירד ברמתו הרוחנית – עומדים לא מעט אתגרים קשים בפני המגזר החרדי.
האתגר הראשון הוא הנוער הנושר שנפלט מהמערכת החינוך החרדית בעודם בישיבה קטנה / גדולה. מדברים כיום על קרוב ל-20% מהנוער החרדי, שאינו מוצא את מקומו במסגרות הקיימות. והשני - האינטרנט. כן, האתר שאתם גולשים בו עכשיו, גם הוא חלק משינוי המציאות ולהפלת החומות הברורות והנוקשות שעטפו את המגזר החרדי.
נתונים מראים כי קרוב ל-50% מהציבור החרדי צורך ומשתמש באינטרנט, שכידוע חושף מידע עצום במרחק הקלקה. הציבור שלנו הצליח לנצח בבניית החומה הבצורה נגד הטלוויזיה, ואולם בקרב על האינטרנט, נכשלנו. הוא כבר כאן כמעט בכל בית או כיס.
שאלה של זהות
אבל הפיל הלבן הגדול ביותר בחדר, לדעתי, הוא שאלת הזהות. רבים מהצעירים שעימם אני משוחח, מתקשים להגדיר באופן ברור את זהותם. הם לכודים בתחושת ה"לא רצוי", "לא קשור לכאן".
הם כבר לא חלק "מחברת הלומדים". השאיפה שעליה חונכו - ללמוד תורה כל היום – התנפצה באחת. ובטח שאם שינה במקצת במלבושו לחולצה כחולה, הוא כבר לא "משלנו". תוסיפו לכך את הפוליטיקאים החרדים, שממעטים להתייחס אל קבוצה זאת (ואם כבר מתייחסים, אזי בזלזול) - ותקבלו משבר זהות.
בשבועות האחרונים מתקיים מתחת לפני השטח הדיון בשאלת הזהות הזו, ומעלה תהיות לכאן ולכאן. חלק מבני המגזר מרגישים בנוח עם ההגדרה "חרדים ישראלים", ואחרים אינם רוצים להשתייך או לחיות תחת זהות ברורה. זה רק עניין של זמן עד שימצאו את השם שיכיל את הזהות הנכונה שלהם.
האתגר הזה, לעניות דעתי, הוא המשמעותי ביותר לציבור החרדי. לסייע בפתרון משבר הזהות. לדעת להכיל ולקבל את השונות הקיימת בין תתי-המגזרים של החברה החרדית. ולמען האמת, זה עקב האכילס שלנו: חוסר היכולת להכיל. אותו היחס המזלזל שלו זוכים החוזרים בתשובה זה כבר עשרות בשנים, עלול להתנפץ כעת בפני "החרדים החדשים", בני המגזר מבטן ומלידה.
איך יקבלו אותנו? האם במונח "היפרדו" - המוכר נגד כל מי שלא הולך בתלם - או שמא בהבנה והפנמה למורכבויות שיש בתוככי הציבור? ימים יגידו.
לפנייה לכתב/ת 
הכל במרחק נגיעה
צילום: שלומי כהן
אביגדור רבינוביץ'
צילום: מייקל חזוני
מומלצים
