סרבני גט? תעשו להם שיימינג
מימי קדם נתנו חכמי ישראל לדורותיהם פתרונות יצירתיים לשחרור מסורבות גט. בישראל, כידוע, טחנות הצדק טוחנות לאט. הציבור שהיה מתאסף בעבר בכיכר העיר, נמצא בימינו ברשתות החברתיות, והשיימינג הפך לגרסה המעודכנת והיעילה ביותר ל"הרחקות דרבינו תם". תשתמשו בו בחוכמה
"שיימינג" הוא חלק בלתי נפרד מלקסיקון דור הפייסבוק והטוויטר. בעידן הסמארטפונים, התחלפה כיכר העיר במרחב הווירטואלי, שבו כוח השפעתו של היחיד נמצא בכל עת במרחק נגיעה. אחרי שהצליחו מאבקים שונים - נגד עברייני תנועה, גזענות וחברות שפוגעות בצרכן הקטן - מוכיח "השיימניג" את כוחו מול אחת התופעות הקשות יותר הקיימות בחברה – סרבנות הגט.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
לפני זמן לא רב געשה הרשת החברתית סביב פוסט אודות סיפורו של סרבן גט מגוש עציון המעגן את אשתו. תוך שעות ספורות מרגע פרסומו, התמלאה הרשת בתגובות, רובן נגד הבעל ומשפחתו שכביכול תמכה במעשיו. לייק הצטרף ללייק, שיתוף לשיתוף, וכוח ההמונים הצליח לחלץ מסורבת מכלאה בתוך שני ימי עבודה בלבד.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- משיב כהלכה: הרב הראשי עונה לשאלותיכם
- הרב ארוש: טרור הסכינים משתולל כדי שנצעק אל ה'
- "זה לא סוף הסיפור. המאבק על הכותל יימשך"
כבר מימי קדם נתנו חכמי ישראל לדורותיהם את דעתם למצוקותיהן של מסורבות הגט, והציעו דרכים יצירתיות לחלץ את הסכמת הבעל לתת גט לאשתו. בתוך כך, הם הכירו בכוחו של הציבור והשפעתו, וידעו כי בתי הדין יכולים לעשות שימוש בכוח זה, ולשנות את דעת "הסרבן" גם מבלי להיזקק לחייבו או לכופו ליתן גט.
פעם קראו לזה "הרחקות"
רבנו תם, מגדולי בעלי התוספות, קבע כי אמנם יש להימנע מהטלת אמצעי אכיפה ישירים על הבעל, כגון חרם
ונידוי - אבל ניתן להטיל על הציבור ועל הרשויות את החובה להימנע ממגע כלשהו עם אותו איש, עד שייתן גט לאישה. סנקציה זו מוכרת בשם "הרחקות דרבנו תם", והן כוללות דרישה מהציבור "שלא לעשות לו (לסרבן) שום טובה, או "לשאת איתו משא ומתן", "לא למול את בניו" או לקברם עד שיגרש, והיד נטויה כמאמר הרמ"א: "ובכל חומרה שירצו בית דין, יכולין להחמירן בכהאי גוונא".
המשמעות העיקרית של ההרחקות היא שגם במקום שאין עילה לכוף את הבעל לתת את הגט, אין פונים אל הבעל ישירות, אלא פונים לציבור. ההוראה היא שלא לעשות דברים לבעל באופן אקטיבי, אלא באופן פאסיבי; להימנע מקשרים חברתיים איתו, דבר שאין בו משום "כפיית גט", ולכן אין חשש שיגרום לגט מעושה.
הגרסה מודרנית של המחוקק הישראלי ל"הרחקות דרבינו תם", באה לביטוי בסמכות שניתנה לבתי הדין הרבניים להוציא צווי הגבלה נגד הסרבן, שימנעו ממנו שימוש בכרטיס אשראי, רישיון נהיגה, עבודה במשרה ציבורית, יציאה מהארץ ועוד.
הרשת - כלי רב עוצמה במאבק
במדינת ישראל, כידוע, טחנות הצדק טוחנות לאט, ובמקרים רבים אין עילה מספקת לחיוב בגט או שחולפות שנים רבות עד שבית הדין הרבני מוציא מתחת ידו פסק דין לחיוב גט. כאן מוטלת עלינו כציבור האחריות לעשות כל מאמץ בכדי לסייע לאותה אישה עגונה לקבל את גיטה.
אל לנו להחריש אל מול מציאות שבה סרבני גט בורחים מהארץ ומתחילים חיים חדשים בקהילה חמה, ואילו
בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, כאשר כדור הארץ הוא כפר גלובאלי, המושג "ברח למדינות הים" הפך לפחות רלוונטי. הרשתות החברתיות הפכו לכלי רב עוצמה המאפשר לאתר בעלים סרבנים, ולהוקיע אותם בקהילותיהם.
הציבור שהיה מתאסף בעבר בכיכר העיר, נמצא בימינו ברשתות החברתיות, והשיימינג הפך לגרסה המעודכנת והיעילה ביותר ל"הרחקות דרבינו תם", שכן הוא אינו מהווה לחץ ישיר על הסרבן - ועם זאת, רב כוחו לסייע לקידום מתן הגט.
מחיר האחריות
כאשר ידיו של בית הדין כבולות מלהפעיל לחץ רב מידי על הסרבן, חשיפת המקרה לציבור במרחב הווירטואלי עשויה ליצור לחץ חברתי שיתגלגל ויתעצם ככדור שלג, ויהיה בעל משמעות בהשפעתו על סרבני הגט.
בעידן שבו הרשת החברתית מציפה לעיני כל את המתרחש מתחת לפני השטח, לא יוכל אדם לעגן את אשתו ולהמשיך לנהל אורח חיים מכובד-לכאורה. הנשים מסורבות הגט וחלשים בכלל, כבר לא חסרי אונים שקולם אינו נשמע. הרשתות החברתיות נותנות חשיפה לכולם ולכולן. סרבן גט יאלץ לשאת בתואר זה ברבים, עד שישחרר בגט פיטורין את אשתו העגונה.
יחד עם זאת, חשוב שנזכור כי הכוח שמעניקה לנו הרשת כרוך באחריות גדולה; אחריות לראות את התמונה במלואה ולהבין שדבר איננו שחור או לבן. אחריותנו כציבור היא לזכור כי כל הכרוך ב"שיימינג", כרוך בדיני נפשות ממש, שכן כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים. לכן קודם להוקעת הסרבן שומה עלינו ליתן את הדעת היטב ובזהירות לפרטי המקרה, לבל נשפוך את התינוק עם המים - או נמצא עצמנו כחלק מהמון עיוור המבצע לינצ'טרנט.
- אסנת שרון היא עורכת דין וטוענת רבנית, מנהלת ארגון "יד לאישה" המשתייך לרשת מוסדות "אור תורה סטון", ומייצג עגונות ומסורבות גט
לפנייה לכתב/ת 
