בית הדין: קיבלת גט? זה לא אומר שאת גרושה
לאחר שהייתה מסורבת גט 20 שנה, הפקיד הבעל גט בבית הדין הרבני - כך שאם ייעלם, יופעל הגט. לאחר שלא שב ארצה, ביקשה האישה לממש את גטה, אך הדיינים סירבו בטענה לספקות הלכתיים, שאותם מיאנו לנמק. גם חוות דעת שביקש הרכב הדיינים מדיין בכיר אחר - נדחתה. רק לאחר שלוש שנים נוספות שבהן הייתה גרושה ללא תעודה - הכריע הרב הראשי לישראל: א' מותרת להינשא. בתיה"ד: היו חסרים דיינים
גם א' - בעצם כמו כל ילד - חשבה לתומה שאישה המקבלת גט מבעלה, מוכרת בתוך זמן קצר כגרושה - ופנויה להינשא בשנית. אבל בבית הדין הרבני ציפתה לה הפתעה: 20 שנה היא נלחמה להשתחרר מהנישואים הכושלים ל-ד', אך כשהגט המיוחל הגיע, הפכה אנחת הרווחה באחת לזעקה: הבעל הציב בפני הדיינים אתגר הלכתי מורכב, ו-א' מצאה את עצמה ספק-אשת איש ספק-גרושה, המנועה מלהתחיל חיים חדשים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
רק לאחרונה, בתום שלוש שנים נוספות של סבל, וסחבת בלתי-נתפסת מצד בית הדין, היא זכתה סוף-סוף לאישור סופי בזכות התערבותו של הרב הראשי לישראל, דוד לאו, שקבע: את פנויה – ומותרת להינשא.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- מחתרת הנשים של בית שמש
- בכרך: מסלול ציורי בין העלאות על מוקד לעלילות דם
- הרב ארוש: אין דבר כזה, אדם שלא מאמין
סיפורה הבלתי יאומן של א', מספק הצצה עגומה אל הקרביים של חדרי הדיוניים בישראל, ולכך שאפשר לקבל גט, אך גם לא להיות ממש גרושה. "אני רוצה לצעוק", היא אומרת, "כדי שכל העולם יידע".
שנים של התעללות נפשית וכלכלית
א' היא למודת קרבות. לשנות הסחבת בבית הדין הרבני בירושלים, קדם למעלה מעשור של מאבקים בבתי דין פרטיים בארצות הברית ובבריטניה, ללא הועיל. האיש שלו נישאה באנגליה כשהייתה בת 28, התעלל בה אישית וכלכלית, כפי שסיפרה ל-ynet: "הוא לא הרשה לי לעבוד בשום מקום חוץ בשבילו, ומהכסף שהרווחתי אצלו יכולתי לקנות אוכל לילדים ולשלם חשבונות שוטפים. כשניסיתי להתנגד לעבודה איתו, הוא פשוט השאיר אותי בלי כסף בכלל".
בינתיים עבר הבעל תהליך של התחרדות, כשא' נשארת דתייה. רק כאשר נשלח לכלא עקב עבירות פיננסיות, היא החלה לראות את האור שבקצה המנהרה. "נותרתי עם חמישה ילדים, חסרת כל, אבל רק אחרי ארבע שנים בכלא הפסקתי לבקר אותו. לקח זמן עד שיכולתי להשתחרר מהצל שלו סופית. בית דין במונסי פנה אליו בשמי וביקש גט, אבל התירוצים רק התחלפו".
"הרב שלו ניסה לדבר איתו, המשפחה, מי לא? כולם נחלו כישלון". ד' שגורש מארה"ב לבריטניה לאחר ריצוי שני-שליש מתקופת מאסרו, וגירושין אזרחיים - פנה לישראל. ול-א' שכמעט והרימה ידיים, נוצרה הזדמנות חדשה לחופש.
יש גט, אין גירושים - וגם שום הסבר מדוע
בשנת 2007 הגישה א' תביעת גירושין לבית דין רבני אזורי. היא ביקשה גם למנוע בצו את יציאת בעלה
מן הארץ, מחשש כי יימלט וישאיר אותה עגונה. א' קיבלה את מבוקשה. בתוך ימים ספורים נכנע האיש, והסכים להעניק לבית הדין הרשאה לכתוב בשמו גט ולמסור אותו ל-א', במידה ולא יחזור לארץ. הליך זה מכונה בהלכה "כתבו ותנו", והוא יוצר מעין ערובה לכך שהאישה לא תעוגן.
השנים חלפו, הצדדים לא הגיעו להסכמות על תנאי הגירושין - והדיונים בתיק הגיעו למבוי סתום. בשנת 2011, נוכח היעדרותו של הבעל, ביקשה האישה, באמצעות באת כוחה עו"ד שלומית ביר, לממש את הגט שניתן לה. בית הדין סירב לכך "מטעמים הלכתיים" – בלא שפירט אותם.
כעבור ארבעה חודשים ערערה א' על ההחלטה בפני בית הדין הגדול, וחצי שנה לאחר מכן, במאי 2012, נפסק כי יייכתב גט ויימסר לה, למרות הספקות ההלכתיים בנוגע לתוקפו, ואלה יתבררו בהמשך. גם בשלב זה לא נמסרה לאישה סיבת העיכוב.
את ההיגיון שבסידור גט שאינו משחרר את האישה מנישואיה הסביר ראש ההרכב, הדיין הרב ציון בוארון, רק במקרה, בהזדמנות אחרת, מאוחרת יותר. לדבריו, הדבר רק נועד להפעיל לחץ על הבעל כדי שיסכים לגרשה בגט כשר.
האישה לוחצת להכרה בגירושיה - הדיין משתלח
כעבור חודש מהחלטת בית הדין הגדול קיבלה האישה את גטה, בהרכב בראשות נשיא בית הדין הגדול והרב
הראשי דאז, שלמה משה עמאר. הרב בוארון הדגיש כי א' אינה רשאית להינשא עדיין, עד לקבלת תעודת הגירושין. א' הבינה כי מדובר בעניין פרוצדוראלי בלבד.
"הם (הרבנים) אמרו לי זהו, נגמר, את יכולה לצאת עם מי שאת רוצה", סיפרה א' ל-ynet. "עשינו את כל הטקס, כולל קריעת הגט, ואמרו לי שצריך לחכות שלושה חודשים, כי לפני ההלכה צריך לוודא שהאישה לא בהריון. הייתי אז בת 57, וכבר מגיל 44 אני לבד", היא מוסיפה בציניות, "אבל אמרו". .
בחודשים הבאים פנתה עו"ד ביר בשם האישה כמה פעמים לבית הדין בבקשה כי יתיר אותה סופית מנישואיה. הדיינים התעלמו. רק לאחר הפנייה החמישית, באפריל 2013, הגיב הרב בוארון, כשהוא דוחה את בקשתה של א' ומשתלח בבאת כוחה.
"אחרי חצי שנה קיבלתי התייחסות, ובה הואשמתי שאני נוהגת בשקריות וגורמת לעגינות", מספרת עו"ד שלומית ביר. "הייתי בשוק. לא הבנתי מאיפה הגיע הזעם הזה של הדיין". נציב תלונות הציבור על שופטים קבע, בעקבות המקרה, כי התבטאויות הדיין היו "לא ראויות".
בית הדין פונה לרב אברג'יל להכריע, אך לא מקבל את פסיקתו
האישה הוסיפה ללחוץ להכרה בגירושין – ובית הדין החל בבירור ההלכתי. מי שהתבקש להכריע בסוגיה הוא הרב
אליהו אברג'יל, דיין בכיר בירושלים שכיהן אז מתוקף מינוי זמני, גם בבית הדין הגדול לערעורים.
בפסיקת אברג'יל, שאף היא לא נודעה לאישה, מתברר לראשונה מקור הספק בדבר כשרות הגט: בארבע השנים שחלפו בין הרשאת ה"כתבו ותנו" שנתן ד' לבין בקשתה של א' לממש אותה, אמר הגבר "לא אסכים להתגרש מבלי שאקבל את חלקי ברכוש".
הרב אליהו דוד רוזנטל, ראש ההרכב בבית הדין האזורי, חשש כי יש בכך חזרה מצד הבעל לאותה הרשאה, וממילא הגט אינו יכול להיות מיוחס לו - ואולם הרב אברג'יל, בפסק דין מנומק היטב, הכריע: הגט כשר. האישה גרושה ומותרת להינשא.
חוות הדעת של הדיין הבכיר ניתנה, כאמור, לבקשת ההרכב שדן בעניינה – אך בית הדין סירב לקבלה, וזאת על אף שכבר אז חלפו כמעט שנתיים ממסירת הגט לאישה. בינתיים נמשכה הסחבת עוד שנה וחצי – ובסך הכל יותר משלוש שנים שבהן היא ספק אשת-איש ספק פנויה.
הרב לאו מתערב: האישה רשאית להינשא
רק לאחרונה, כאשר התיק הגיע לשולחנו של הרב הראשי דוד לאו, בשבתו כראש הרכב בבית הדין הגדול -
נודע לאישה מדוע כשרות הגט מוטלת בספק. אז הוא גם הותר, בהחלטה כי "בית הדין מאשר את הגט שניתן למבקשת, ומוציא תעודת גירושין ומעשה בית דין על פתרונו".
בפסיקה ארוכה ומנומקת, הנשענת על שלל מקורות הלכתיים, קבע הרב לאו: "אפשר להתיר אישה זו, ונסמוך (על כך) שלשון עתיד ('לא אסכים להתגרש...') אינה לשון שמגלה את דעתו כעת, אלא היא כעין הצהרת כוונות מה בדעתו לעשות, וממילא אין כאן ביטול גט כלל, והאישה רשאית להינשא".
הרב הראשי ציין כי "אף שקשה מאוד לסמוך על חילוק דק כזה", הוא מפרסם החלטה זו לאור הנסיבות המיוחדות - ובראשן עגינותה של א'. לדבריו, הוא קרא את חוות הדעת של הרב אברג'יל, והספיק להתייעץ בעניין עם פוסק ההלכה הבכיר הרב שמואל ואזנר, לפי שנפטר בשנה שעברה.
"זכיתי כי הסכים עמי שיש להתירה, ואין כאן ביטול גט", כתב הרב לאו, והוסיף כי "לפי עדות בני משפחתו, הייתה זו ההוראה ההלכתית האחרונה שנתן (הרב ואזנר) בטרם אושפז בבית החולים, בטרם נסתלק מעמנו".
"תגובתי הראשונה הייתה אושר קיצוני, התלהבות - ואז זעם", אומרת א' ל-ynet. "כולי תקווה שהמקרה שלי יהיה התחלה של שינוי ועזרה לנשים אחרות".
הנהלת בתי הדין: היו חסרים דיינים
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר בתגובה: "ביום 26.6.2012 סודר לאישה גט בבית הדין הגדול, בהרכב הנשיא דאז הראשון לציון הרב שלמה עמאר, על פי הרשאת 'כתבו ותנו' שנעשתה בבית הדין האזורי בירושלים לפני שהבעל יצא את הארץ.
"במהלך הדיון, ועוד לפני מתן הגט, הוסברו לאישה ולבאת-כוחה הספקות ההלכתיים בדבר תוקפו של הגט, וכפי
"הובהר במפורש לאישה ולבאת-כוחה כי אין בסידור הגט באותה עת כדי להתיר את האישה להינשא, אלא ייעשו מאמצים להשיג מן הבעל גט אחר בלא פקפוק הלכתי, ורק אם ימוצו האפשרויות האחרות, ישוב בית הדין וישקול אם אפשר להתיר את האישה על פי הגט שסודר.
"כידוע, זה כמה שנים שחסרים דיינים רבים בבית הדין הרבני הגדול, ובמשך תקופות ארוכות לא מונו אפילו דיינים זמניים לבית הדין הגדול. המחסור בדיינים רבים בבתי הדין האזורים הסתיים רק לפני כשלושה חודשים. בהתחשב במצבה של האישה ובחוסר היכולת לאתר את הבעל, פרסמה הנהלת בתי הדין הרבניים על חשבונה בעיתון אנגלי הזמנה לדין המכוונת אל הבעל.
"לאחר שמונו שוב דיינים זמניים לבית הדין הגדול, התקיים הדיון ביום 17.11.2015 בהיעדר הבעל, שלא התייצב. בסמוך לאחר מכן ניתן פסק דין בהרכב בראשות הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, ובו נקבע כי בהתחשב בכל נסיבות העניין ובעגינותה של האישה, יש להסתמך על הגט שסודר בזמנו ולהתיר את האישה להינשא לעלמא. תעודת הגירושין נמסרה לאישה בימים אלה".
ארגון עתים: "מונופולים המרחיקים אדם מיהדותו"
על סירוב הדיינים לקבל לאלתר את חוות הדעת שהזמינו בעצמם מעמיתם, הרב אליהו אברג'יל,
נמסר מהנהלת בתי הדין: "הרב אברג'יל, בהיותו במינוי זמני בבית הדין הגדול, קיבל את התיק לעיונו וכתב חוות דעת התומכת בהיתרה של האישה, אולם הוא עשה זאת בשלב שבו טרם ניתנה הודעה על שינוי ההרכב - ולפני שניתנה לבעל זכות טיעון. פסק דין בערעור בתיק מעין זה חייב להינתן במותב שלושה. בתי הדין הרבניים ימשיכו במאמציהם לסייע בפתרון בעיות של עגינות".
במכון "עתים" המלווים את הפרשה כבר מעל לשנה, מקווים לראות שינוי: "אנו שמחים שהפרשה הכואבת הזו הגיעה לסיומה", מסר ד"ר שאול פרבר בשם המכון, והוסיף: "נמשיך להילחם בעד מדינת ישראל שבה ניתן לחיות על פי אמונתך, וללא מונופולים המרחיקים אדם מיהדותו".
לפנייה לכתב/ת 
