הסוף לשיתוק: מונו דיינים לביה"ד הגדול
לאחר שהגיע למצב של חוסר תפקוד, עקב מחסור בהרכב המינימאלי של דיינים - מונו שלושה דיינים זמניים לבית הדין הרבני הגדול בירושלים, שכולם מכהנים במקביל גם כדיינים אזוריים. בהנהלת בתי הדין הבהירו כי הפתרון "רחוק מלהיות אופטימלי", וכינו אותו "אקמול שלא באמת מסייע – לא לציבור ולא לבית הדין"
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הדיינים הנכנסים - הרב יעקב זמיר ,הרב אליעזר איגרא והרב אהרן כץ - יצטרפו לשלושת הדיינים המכהנים בפועל, ובהם שני הרבנים הראשיים, ודיין קבוע אחד שנותר מההרכב המקורי, הרב ציון אלגרבלי, שיצא לאחרונה לחופשת מחלה, ובכך הותיר את הרכב בית הדין אף ללא המספק המינימאלי הדרוש לדון.
כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :
- צפו: אחרי 570 שנה - "משנה תורה" הנדיר בירושלים
- מחיר אפליה דתית בבריטניה: 16 אלף פאונד
- קידוש בבית מוסלמי? הגזענים השתוללו. אנט חסכאייה ענתה: בניי התגיירו
הרב אליעזר איגרא, איש הציונות הדתית המקובל גם על החרדים, היה מועמד לתפקיד הרב הראשי האשכנזי, והוא אב בית הדין האזורי בבאר שבע. הרב כץ הוא אב בית הדין האזורי באשקלון - והרב זמיר הוא ראש אבות בתי הדין בנתניה.
חזרה לתפקוד חלקי
ממשרד המשפטים נמסר כי עקב העומס, נדרשה חתימה מהירה על מינויים אלה, שתוקפם עד
לחצי שנה, או עד למינוי דיינים חדשים קובעים, בתקווה להקמת ועדה חדשה למינוי דיינים שבה יושגו הסכמות שיאפשרו את בחירתם. "יש מחסור גדול בדיינים, ואני מקווה כי מינויים אלה יקלו על העומסים בבית הדין הגדול", אמרה שקד.
שלושת הדיינים מכהנים כיום בערכאות האזוריות, וכעת, בנוסף לכך, ידונו גם בבית הדין הגדול לערעורים, זאת בניגוד למקובל בבתי המשפט - שם שופט שמקבל מינוי זמני לעליון, מפסיק בינתיים את עבודתו במחוזי. המהלך יאפשר חזרה לתפקוד חלקי של בית הדין הגדול, אבל צפוי לפגוע בעבודת הערכאות האזוריות. זו אחת הסיבות שבגללה הופסקו לפני מספר חודשים המינויים הזמניים, בטענה כי הזיקו יותר מאשר הועילו: הם הנציחו את הסחבת בוועדת המינויים, שעבודתה כביכול נעשתה פחות דחופה, והטילו עומס כבד על הדיינים הזמניים, הדנים בשתי ערכאות במקביל – על חשבון בעלי הדין.
עו"ד הרב שמעון יעקבי, היועץ המשפטי לשיפוט רבני בהנהלת בתי הדין, אמר ל-ynet כי "הפיתרון הזה רחוק מלהיות אופטימלי, וגם בבתי המשפט - ששם הוא לא משפיע לרעה על ערכאות אחרות – כבר לא משתמשים בו".
הוא הסביר כי "כל אחד מהדיינים הזמניים יעבוד לכל היותר יומיים בשבוע בבית הדין הגדול, שזה הרבה פחות ממה שאנחנו צריכים, ובשאר הימים יחזור להרכב שלו באזורי כדי שלא יושבת גם הוא. גם שם אנחנו במחסור גדול בדיינים".
"הפיתרון הזה הוא אולי אקמול, אבל לא באמת מסייע – לא לציבור ולא לבית הדין", אמר יעקבי, "אם בונים עליו לחצי שנה – זה דבר רע. אני מקווה שעוד הרבה קודם לכן תקום ועדת מינויים ושחבריה יגיעו להסכמות על הדיינים הקבועים הבאים בבית הדין הגדול הגדול לערעורים ועל מינוי עשרים עד עשרים ושלושה דיינים אזוריים".
"אם זה היה בית המשפט העליון, כולם היו נזעקים"
עוד קודם חתימת שרת המשפטים על כתב המינוי לדיינים, עתר ארגון "מבוי סתום" לבג"ץ בשמה של מסורבת גט אשר ערעורה אינו מטופל על ידי בית הדין הגדול בגלל המחסור בדיינים.
אילנה (שם בדוי) ערערה על החלטת בית דין אזורי לחזור בו מפסיקה שחייבה את בעלה להעניק לה גט ללא תנאים מוקדמים. הדיינים קבעו כי תתפנה עם ילדיה מדירת הזוג כתנאי לגירושים – כפי שדרש הגבר. ואולם בערכאת העליונה הודיעו כי לא ידונו בערעור בגלל המחסור בכוח אדם.
"אם הייתה סיטואציה בה בית המשפט העליון היה נועל שעריו בפני האזרח בישראל, לא היה מי שלא היה נזעק ונרעש - מארגוני זכויות אדם ועד לראש הממשלה", אמרה אילנה. "עצוב להיווכח עד כמה לאף אחד לא אכפת ממצב בתי הדין הרבניים - מוסד ממלכתי המתקיים על פי חוק ושכלל הציבור מחויב אליו".
באת כוחה של האישה ומנכ"לית ארגון "מבוי סתום", עו"ד בתיה כהנא-דרור, טענה ל"חוסר סבירות של ממש ופגיעה בזכות היסוד שלה לקבל את יומה בבית הדין". היא הוסיפה כי הדבר מהווה "פגיעה בלתי סבירה ובלתי מידתית בזכותה היסודית, החוקתית והבסיסית של העותרת ושל כלל אזרחי ישראל בגישה לערכאות".
"המצב העובדתי בו בית הדין הרבני הגדול אינו קובע מועדים לדיונים גורם עינוי דין חמור לעותרת ולמתדיינות ולמתדיינים אחרים ומביא לידי כך שהעותרת מחכה זמן ממושך למועד דיון כדי להביא לסיום ההליך בעניינה, ובכך עושה יד אחת עם סרבן הגט המתעלל גם כך באשתו".
כך אירע השיתוק הגדול
לפני כשלושה שבועות פרסמנו כאן כי בית הדין הרבני הגדול בירושלים הפך למשותק, כאשר לראשונה חסר בו אף מספר הדיינים המינימלי ליצירת הרכב אחד. המשמעות: הערכאה היחידה והעליונה לערעורים על החלטות בתי הדין הרבניים בענייני נישואים וגירושים אינה מתפקדת, ומבעלי הדין נשללת הזכות הבסיסית לערער על תוצאותיו של הליך משפטי.
בבית הדין הגדול יש תקן לתשעה דיינים – שבעה קבועים, הנבחרים על ידי הוועדה למינוי דיינים,
ושני הרבנים הראשיים לישראל, המתמנים עם היבחרם לתקופה של עשר שנים (זמן כהונתם ברבנות). כיום אלה הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו. בשנים האחרונות יצאו לגמלאות חמישה דיינים ונותרו ארבעה בלבד (כולל הרבנים הראשיים), אך בגלל אי-הסכמות בתוך ועדת המינויים, לא אוישו התקנים החסרים.
לפני כמה חודשים התמוטט הרב ציון בוארון, אחד משני הדיינים הקבועים היחידים במערכת, ומאז הוא נאלץ לצאת לחופשות מחלה תכופות. בחודש ספטמבר ייצא לגמלאות. כאשר הוא נעדר מעבודתו, בית הדין מתפקד בהרכב של שלושה דיינים בלבד - הרב ציון אלגרבלי, שבעצמו יפרוש בעוד שמונה חודשים, ושני הרבנים הראשיים.
אף שדי במספר זה של דיינים ליצירת הרכב שידון בתיקים, אין אפשרות לכך: לרבנים לאו ויוסף חסרה ההכשרה ההלכתית-משפטית המתאימה (כאמור, הם מונו לתפקיד רק בגלל היותם רבנים ראשיים), השניים עובדים בבית הדין יום אחד בלבד בשבוע (בגלל מחויבותם ברבנות) - וכל אחד מהם משובץ בהרכב אחר, כך שהם אינם דנים יחד. ערב המצב הקשה ששרר, לא התקבלו בחודש האחרון הכרעות הלכתיות; במקרים רבים לא נקבעו מועדי דיון; דיונים שנקבעו בוטלו, ותיקים חדשים כלל לא נפתחו.