סיוט או תענוג? הבקרים של ההורים והילדים
אלונה מרגישה שהיא במרדף כל בוקר אחר הילד שלה, מיטל כבר מבינה שהוא אוהב להתחבא בדיוק כשהיא ממהרת ואסתר לא אומרת בוקר טוב לפני שהיא מסיימת ריצה בפארק. הורים מספרים בגילוי לב על הבוקר שלהם
"הבקרים שלי הופכים להיות קשים יותר מיום ליום, ככל שהבן שלי מתרוצץ יותר והבטן שלי גדלה יותר", מספרת אלונה שייקביץ, בת 32, נשואה, אמא לבן שנתיים ובת נוספת בדרך. "אם פעם היה אפשר פשוט להלביש אותו ולהושיב בסלקל, היום זה כבר משהו שני יכולה רק לחלום עליו. כל הבוקר אני מעסיקה אותו ובאותו זמן צריכה להספיק להתלבש ולפחות ללכת בשקט לשירותים כדי שלא ידפקו לי כל שניה על הדלת.
"בדרך כלל יש לי הסדר עם בעלי – כל אחד מאיתנו לוקח על עצמו בוקר שלוש פעמים בשבוע. עכשיו יש לו גם תקופה לחוצה בלימודים, אז אני נאלצת לקום יותר בעצמי, אפילו שקשה לי בגלל ההריון המתקדם (אני בחודש שמיני ונמצאת בשמירת הריון)".
עוד בערוץ הורים:
מלמדים את הילדים על צבעים ב-3 שלבים
לא משנה אם אתם טיפוסים של בוקר או ערב, כשיש ילדים חייבים לקום מוקדם. בהתחלה הם פשוט מעירים את ההורים בשעות לא הגיוניות, ובהמשך צריך להספיק להגיע בזמן לגן או לפני הצלצול בבית הספר. אז איך מצליחים לגרום להם לוותר על הסווצ'ר הוורוד שנמצא בכביסה ולהחליט מהר מה הם רוצים בלחמניה? מסתבר שהחוויה של הבוקר שונה בכל משפחה. אם אצל חלק מהמשפחות מדובר בסיוט ולחץ כל בוקר מחדש, יש משפחות שאפילו מצליחות לנהל שיחות ברומו של עולם על הבוקר.
הילד נעלם
"אני צריכה בבוקר להתארגן ליציאה, להאכיל את הבן שלי ובמקביל לשמור עליו שלא יעשה לעצמו שום דבר", אומרת מיטל בן יהודה, נשואה ואמא לבן שנה וחצי.
- שלא יעשה לעצמו שום דבר? נשמע מפחיד
"שנינו מתעוררים בערך בשבע בבוקר. אני מכינה בקבוק ומושיבה אותו על הספונת הקטנה שלו והולכת להכין קפה. כאשר אני חוזרת, הוא כבר ליד אוטו צעצוע שלו, משחק, הבקבוק מונח בצד. מושיבה אותו שוב, הולכת לצחצח שיניים. חוזרת – הוא כבר במטבח, הבקבוק שוב בצד או מתחת לספה. מכינה בקבוק חדש, מושיבה אותו לאכול, ממשיכה להתארגן וחוזר חלילה. אני לא ממש יודעת כמה הוא אכל וכמה הוא שפך
"יום אחד הוא פשוט נעלם לי ולקח לי כמה דקות למצוא אותו (ידעתי בוודאות שהוא לא יכול לצאת וחיפשתי את המחבוא). אחרי כמה דקות הוא הרעיש והבנתי שהוא מתחבא בחדר האורחים. אגב, את הבקבוק מאותו יום אני לא הצלחתי למצוא, הוא ידע להחביא אותו מצוין. בסך הכל כל התהליך לוקח לנו כשעה – במצב אידיאלי אני צריכה לצאת מהבית בשעה רבע לשמונה, אבל גם אם אנחנו יוצאים בשמונה, אני מרוצה".
הילדים מתווכחים כמעט על כל דבר
"כל דבר בבוקר לוקח לי המון זמן", אומרת יאנה עברי (36), נשואה ואמא לבן שמונה ובן חמש. "הילדים לא רוצים לקום, אני מתרוצצת באטרף כי צריכה להספיק להתארגן בעצמי (אני עובדת בטלויזיה), לפזר אותם ולהספיק להגיע בזמן לרכבת. למשל, בזמן שאני מתאפרת, הקטן תמיד מגיע כדי לספר ולהראות לי את הדברים המיוחדים שעשה בגן ועל הדרך להתלונן על אחיו הגדול שהציק לו. בדרך כלל זה קורה כשאני מורחת מסקרה ואז אני צריכה להתחיל הכול מחדש".
- מה הכי קשה לך בבוקר?
עברי: "כל הבוקר נמשכים הוויכוחים ביניהם. הם מתווכחים על כל דבר כמעט – מי אמר מה ולמי, אם לאחד מהם אמור להגיע חבר אחרי הצהרים, אז למה לשני לא וכמובן שזה לא הוגן מצדי. לא הוגן מצדי גם לא לסדר את התיק אלא לדרוש שיסדרו אותו לבד. הם רגילים מגיל קטן שהחיים הם לא הוגנים. הבלאגן חוגג - בערך חמש דקות לשמונה הבן הגדול יכול להיזכר שהוא סידר מערכת לא של היום, אלא של מחר וצריך לעשות הכול מחדש. במקביל אני ממשיכה להתארגן ולהתרוצץ ולהאיץ, עד שסוף סוף יוצאים מהבית. כל התארגנות הבוקר לוקחת לי בערך שעה.
"סיכמתי עם בעלי, שאנחנו מכינים אותם בבקרים לסרוגין – יום אני, יום הוא. הקטע המעניין, שהוא פחות רגיש לכל ההצקות שלהם כמו: 'הוא אמר לי', 'הוא עשה לי'. אני חוטפת את כל האש, כי הם יודעים לנצל היטב את המניפולציה של 'את לא אוהבת אותנו מספיק', נראה לי שזה בוקר די רגיל וממוצע".
קמה בין שלוש לארבע בבוקר
את אסתר אוצ'יגבה-משה (27), נשואה ואמא לשתי בנות (5.5 ו-3.5) שגרת הבוקר לא מלחיצה, להפך. "שישה ימים בשבוע אני קמה בין שלוש לארבע בבוקר ויוצאת לרוץ בערך בארבע-ארבע וחצי כשעה עד שעתים בפארק הירקון או ביער בן שמן. חוזרת הביתה עוד לפני שבע בבוקר, כאשר כבר עברתי במכולת וקניתי כל מיני מאפים ודברים טעימים לשאר בני המשפחה.
"אני מגיעה הביתה, מתקלחת ומתחילה לארגן את הבנות – בבוקר הן אוכלות רק משהו קטן, מעדן או איזה כריך קטן. את ארוחת הבוקר שלי אני אוכלת במשרד ואת הקפה הראשון אני שותה בזמן שאני מארגנת את הבנות. בכיף הייתי מחלקת את המשימות ביני לבין בעלי, אבל הוא קם בבוקר וישר יוצא לעבודה ומספיק רק לנשק את הבנות".
מנצלים את הבוקר לשיחות
מסתבר שלא כולם רודפים אחר הזנב של עצמם ויש כאלה שמתייחסים לבוקר כחוויה נעימה. אחד מהם הוא אופיר אברהם, גרוש ואבא לעמרי, בן שמונה. "עמרי נמצא אצלי חצי מהזמן. לכן, בימים כשהוא אצלי, שנינו פיתחנו שגרה מבורכת שמסייעת לנו להתארגן, לצאת ולהגיע בזמן לשיעור הראשון", מספר אברהם.
- מה שגרת הבוקר שלכם כוללת?
"אנחנו מתעוררים בשש וחצי, מתארגנים, מתלבשים ואוכלים ארוחת בוקר. את ארוחת הבוקר בדרך כלל עמרי בוחר ערב לפני, כשאנחנו עוברים במכולת בדרך הביתה. בדרך כלל מדובר באוכל מאוד פשוט – פיתה קלויה עם זעתר או גבינה צהובה, יוגורט או מעדן או כריך עם כל מיני תוספות בפנים. מה שחשוב – שהכול נתון לבחירתו של הילד ולכן זה מונע ממני את הויכוחים המיותרים".
לפייסבוק הורים של Ynet כבר הצטרפתם? היכנסו
"לאחר מכן אנחנו יוצאים לכיוון בית הספר שנמצא ברחוב חד סטרי קטן. בבוקר חוגג שם בלאגן שלם בגלל כל ההורים שמסיעים את הילדים עד שער בית הספר. אני מחנה את רכב במרחק של שש דקות הליכה ומשם אנחנו צועדים יחד, מדברים על כל מיני נושאים חשובים, מסתכלים על החתולים, על העצים וככה יוצא שאני מקבל עוד קצת זמן איכות עם הילד. חוץ מזה, עם הזמן למדנו גם דרכים שונות להגיע לבית הספר – בוחרים בכל פעם מסלול שונה וזו ממש הרפתקאה עבור שנינו".
הילדה מפנה את המדיח בבוקר
שירי מזור (38) גרושה ואמא לשתי בנות (7 ו-1.7) אוהבת שיש לה סדר בבוקר, וכך גם הרגילה את בנותיה. "אני קמה בשבע והבנות קמות בשעה שבע ורבע – זה נותן לי את הזמן הזה לשטוף פנים, להתקלח ולעשות לעצמי קפה. לבתי הגדולה יש תפקיד חשוב בבוקר – כל לילה לפני השינה אני מפעילה את המדיח והיא צריכה לפנות את הכלים הנקיים בבוקר. במיוחד בשבילה סידרתי את המטבח כך, שהצלחות, הקערות והסכו"ם עומדים על המדפים הנמוכים. את הכלים שצריך להכניס למדפים גבוהים אני מפנה בעצמי.
"אחרי שהגדולה מסדרת את המדיח, היא ניגשת לצחצח שיניים ולהתלבש. מבחינת הלבוש אין לנו בעיה גדולה כי יש תלבושת אחידה. בזמן שהיא מתלבשת, אני מארגנת את הבת הקטנה – מחליפה לה את החיתול, מלבישה ומאכילה אותה. אחרי שאנחנו מוכנות נשארת לנו עוד איזו רבע שעה לשבת יחד, לדבר, לשחק לפני שאנחנו יוצאות מהבית. למזלי הלימודים אצלנו בעיר מתחילים בשעה 8:30 בבוקר, לעומת שאר המקומות בארץ. הסדר הזה בבוקר מאוד חשוב לי, כי זה עוזר לתכנן את המשך היום. כשבוקר מתחיל טוב, זה ממשיך ככה לכל היום. גם הילדה הולכת לבית הספר בכיף ובנחת. כמובן, אני עושה הכול לבד, אבל זה גורם לי להתייעל יותר".
להתחיל בכיף
אם הבקרים שלכם פחות רגועים, שרית מאיר, יועצת משפחתית ומדריכת הורים, נותנת כמה טיפים שיסייעו לכם:
1. הכנה מראש – הכינו כל מה שניתן לארגן ערב לפני כמו סידור התיק, בחירת בגדים במידה וקיים קושי, החלטה מראש על כריך וכדומה.
2. התארגנו לפניהם – אם הילדים שלכם לא משכימי קום, תתעוררו אתם מוקדם יותר ותתארגנו לפניהם, כך תהיו פחות בלחץ.
3.תתחילו להעיר אותם כמה דקות לפני הזמן – תשתדלו לעשות זאת בצורה נעימה בעזרת מוסיקה, ליטוף, דגדוג ועוד.יש לקחת בחשבון כחמישים דקות להתארגנות.
4. שגרת בוקר קבועה – כדאי לפרק את משימת ההתארגנות למשימות קצרות עם סדר פעולות קבוע. ניתן להכין יחד טבלה עם ציורים, משימות ובהתאמה להעביר זאת לאחריות הילד.
5. אימונים - תאמנו את הילדים שלכם לעצמאות בזמנים אחרים, פחות לחוצים כדי שבבוקר כבר יהיו מיומנים יותר.
6. אחריות - תנו להם תפקיד קטן בבוקר עליו יהיו אחראים, כמו למלא את הבקבוקים, לנעול את הדלת, להפעיל את האזעקה, לכבות את האורות, כל זאת כדי שייקחו חלק פעיל.
7. ויתורים - עדיף לוותר או לפחות לאפשר אחרי שיהיו כבר מאורגנים.
8.יציאה בשעה קבועה מהבית – לילדים הצעירים תשמשו שעון דובר ותכריזו מדי פעם כמה זמן נותר ליציאה. הגיעה השעה? פשוט יוצאים.
9. תנמיכו ציפיות – בוקר הוא זמן לחוץ יותר, בעיקר עבורנו ההורים ופחות עבור הילדים שלנו. אם הבוקר שלכם עדיין לא מתנהל בדיוק כפי שתכננתם (לא הספקתם לשבת לארוחת בוקר משותפת, לשתות מיץ תפוזים יחד, לדבר על מה צפוי לכם היום ולנשק את הילד רגע לפני שעולה להסעה), תבינו שזה כנראה קורה רק בסרטים.
לפנייה לכתב/ת 
