סקנדינבים פוחדים מפליטים: "מה יישאר מגן העדן שלנו?"
הימין הקיצוני בצפון אירופה מתחזק, אבל השינוי ההיסטורי באמת מתחולל דווקא במפלגות המיינסטרים: עם זרם אדיר של מהגרים, אסיפות תושבים אלימות, פשע מתרחב וחשש למדינת הרווחה, אפילו בשמאל של שבדיה, נורבגיה ודנמרק משמיעים בחדרי-חדרים עמדות שפעם לא עלו על הדעת
מעבר לגבול, בעיר קליקס שנמצאת בקצה הצפוני של שבדיה ושמהווה מעוז מסורתי של המרכז-שמאל הפוליטי, יותר מ-100 תושבים חתמו על עצומה נגד התוכנית להפוך בית מהמאה ה-19 למרכז קליטה למבקשי מקלט קטינים שהגיעו לשבדיה ללא הוריהם.
הוויכוח המתנהל בקרב הליברלים בסקנדינביה הוא כזה שלפני שנה איש לא יכול היה לחשוב עליו, ומדגיש עד כמה הדאגה מגל הפליטים האדיר ששוטף את צפון אירופה מחלחלת מהשוליים הפופוליסטיים אל המיינסטרים במדינות הנורדיות. מפלגות המתנגדות למהגרים צברו תמיכה גדולה מאז ש-250 אלף פליטים נכנסו לארצותיהן בשנה שעברה. 163 אלף פליטים – מספר שיא – נכנסו לשבדיה, והימין הקיצוני שם שואף כעת לנצל את התחושות כלפיהם כדי לנצח בבחירות. בדנמרק, "מפלגת העם הדנית" המתנגדת להגירה היא כבר השנייה בגודלה בפרלמנט.
אבל ייתכן שהשינוי הגדול ביותר הוא דווקא הרתיעה המסתמנת מהמהגרים במפלגות הזרם המרכזי. יש סימנים לכך שהמצביעים תומכים בסך הכול בקליטת מהגרים – אבל לא בחצר האחורית שלהם. זו מגמה החושפת היכן עובר הגבול אפילו אצל כמה מהחברות הפתוחות ביותר באירופה, ושייתכן כי משקפת זרמים תת-קרקעיים המשנים את הפוליטיקה בסקנדינביה.
"זה שינוי גדול שמתחולל קרוב אלינו. בכל השכונות יש דאגה", אומר פיה אלמבנג, ראש ועד ההורים בבית הספר היסודי לייסקר בשכונת וילות נאה ונחשבת ליד אוסלו, בירת נורבגיה. "ההורים פשוט רוצים לשמור על ילדיהם". מועצת העיר נענתה לבקשת ההורים להציב מאבטחים נוספים מתחת לגשר שבסמוך אליו נפתח החודש מרכז פליטים ל-600 איש. בעקבות ביקורת על "שומרי הפליטים" בוטלה ההחלטה, אבל עצם הרעיון הצליח כבר לפלג את הקהילה הנורבגית, של אוכלוסייה ממוצעת ממעמד הביניים.
הם יאנסו את הילדים שלנו
סקר שנערך בפברואר האחרון הראה שההגירה היא הדבר שמדאיג יותר מכול 40% מהשבדים – הרבה יותר מדאגות כמו המצב בבתי הספר, אבטלה או רווחה. השינוי האדיר שהתחולל בתוך כחצי שנה הוא הגדול ביותר שנרשם אי פעם בתולדות הסקר הזה. במשך שנים הייתה שבדיה גאה במדיניות הדלת הפתוחה שלה לפליטים – ממלחמת וייטנאם בשנות ה-60 ועד לפליטי מלחמות הבלקן בשנות ה-90. גם נורבגיה נחשבה לגורם מוביל בסיוע לפליטים ברחבי העולם.
גל הפליטים שמציף בחצי השנה האחרונה את צפון אירופה עורר הזדהות ותמיכה מצד שבדים רבים (אגודות צדקה דיווחו על שיעור שיא בתרומות בשנה שעברה), אבל הוא גם עורר בקרב אחרים דאגה מההשפעה שתהיה לתהליך על בתי ספר, על הפשיעה ועל מדיניות הרווחה של המדינה.
בקליקס, עיר שתעשייתה נפגעה בעקבות הפיחות שחל במעמדה של תעשיית הנייר אבל עדיין נותרה מעוז של תומכי הסוציאל-דמוקרטים, תושבים הגישו למועצת העיר עצומה הדורשת לנטוש את התוכנית להקים מרכז קליטה לכ-30 ילדים מבקשי מקלט שהגיעו לשבדיה ללא הוריהם. "יש לי לב גדול ואני מאמינה שאנחנו צריכים לעזור, כך שזה לא העניין – אבל צריך להגיד 'די!'", אומרת אן-מאי אוסטלונד, מורה בגמלאות בת 75 שחיה ליד המבנה שנועד לשמש את מבקשי המקלט. "חייתי כאן כמו בגן עדן, זה מקום שקט", אומרת אוסטלונד, שחיה באותו הבית מאז 1948, "מה יישאר מזה?".
בשכונות המזוהות עם מעמד הביניים בשטוקהולם ובגטבורג נערכו ישיבות של תושבים זועמים, שהמטירו שאלות על פוליטיקאים בנוגע לשיכון הפליטים. המשטרה אף הוזעקה לישיבה אחת בהנינגה, ליד שטוקהולם, שם הרשות המקומית אספה תושבים והורי תלמידים בבית ספר כדי ליידע אותם על כוונה להקים מרכז קליטה למבקשי מקלט קטינים שהגיעו ללא הורים. אנשי הרשות המקומית נתקלו בצעקות כמו "הם יאנסו את הילדים שלנו" ו"מי ייקח אחריות כשמישהו ימות?".
מפלגות הזרם המרכזי בשבדיה מציעות כעת צעדים נגד מהגרים שלפני כמה שנים היו יכולים להיות מועלים רק על ידי מפלגות ימין קיצוני. ראש הממשלה סטפן לופבן, שפעם אמר לתומכיו "אירופה שלי אינה בונה חומות", הקשיח את התקנות הנוגעות לבקשת מקלט והידק את הבדיקות בגבולות. בדנמרק אושר לפני שבועיים חוק שלפיו ניתן להחרים חפצי ערך של מבקשי מקלט כדי לממן את שהותם במדינה – צעד שהושווה על ידי המתנגדים למעשי הנאצים שהחרימו רכוש מיהודים. "המפלגה המתונה של שבדיה", מפלגת המרכז-ימין הגדולה ביותר במדינה, מבקשת כעת להגביל את הגישה של מבקשי מקלט לשירותי רווחה.
אות נוסף למצב החדש היה כששר הפנים של שבדיה, איש המרכז ימין, אמר שהממשלה תגרש 80 אלף מהגרים השנה, ושר החוץ לשעבר קארל בילדט צייץ בטוויטר ש"כנראה הכוונה היא להעביר מסר שלפיו מהגרים חדשים לא יתקבלו בברכה".
סוף מדינת הרווחה
הדאגות של הסקנדינבים אינן נובעות רק מנושאי ביטחון, אלא גם מכך שלמדינה הנורדית נשקף איום מצד העלות הכספית הגבוהה של מבקשי המקלט המגיעים, ומהתחושה שהברית האזרחית המבוססת על אמון הדדי ומאפשרת לקיים את התרבות של מסים גבוהים ומאידך מערכת סוציאלית מצוינת - הולכת ונשחקת. סקרים בינלאומיים מראים שבמדינות הנורדיות יש השיעור הגבוה ביותר של אנשים המסכימים עם הקביעה ש"אפשר לבטוח ברוב האזרחים" – עובדה שמסייעת לתחזק את המערכת של הטלת מסים גבוהים ולצדה מדיניות רווחה נדיבה.
"מדינת הרווחה הנורדית מתפקדת הודות לאמון", מסביר חרט טינגארד, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת ארהוס בדנמרק. "אתה חייב להיות בטוח שאנשים עובדים ומשלמים מסים כשהם מסוגלים לעשות זאת. התנאי השני הוא שיהיה לך ביטחון בפוליטיקאים".
קרן המטבע הבינלאומית מעריכה ששבדיה תשקיע אחוז אחד מהתוצר המקומי הגולמי שלה במבקשי מקלט בשנת 2016 – השיעור הגבוה ביותר מבין 19 מדינות אירופיות שנבדקו. בשנה שעברה נאלצה שבדיה למצוא 70,000 מקומות נוספים בבתי הספר בגלל מבקשי מקלט – בנוסף ל-100 אלף תלמידים שנכנסים בדרך כלל לבתי הספר בפעם הראשונה בכל שנה.
במדינות שבהן דיבור נגד מהגרים הוא עדיין טאבו מבחינת רבים, בדלתיים סגורות סקנדינבים רבים משמיעים דאגה בעקבות תופעות כמו חדרי מיון הומי אדם וכיתות גדולות יותר בבתי הספר. עיתונים מתמלאים יותר ויותר בדיווחים על כסף שמושקע בפליטים ועל אירועי פשיעה שבהם מעורבים מבקשי מקלט.
ראש ממשלת שבדיה לופבן, שהודה כי השבדים מתמודדים עם קיטוב הולך וגובר, גילה לפני שלושה שבועות שלפי סקר חדש
התמיכה במפלגתו הגיעה לשפל של כל הזמנים בעקבות התחושה שממשלתו חסרת אונים מול הצורך לעצור את זרם המהגרים.
יילבה יוהנסון, השרה השבדית לענייני תעסוקה ואינטגרציה, אומרת שהבעיה היא שאלפי פליטים, רבים מהם גברים צעירים, אינם משתלבים במקומות עבודה, ובמקום זאת נותרים חסרי מעשה במרכזי קליטה בכפרים ובעיירות. "רוב השבדים אינם גזענים", היא אומרת, "אבל כשיש מעונות מיוחדים כאלה למבקשי מקלט והם אינם יכולים לעבוד או להיות חלק מהחברה – זה באמת מעורר מתיחות. זה מצב מסוכן. יש לנו הרבה אנשים בשטח הפקר – חיים מחוץ לחברה".
לפנייה לכתב/ת 
