צפו: מטוסים "רוקדים" על המסלול בנתב"ג
צלם התעופה מיכאל זלצר תיעד בשנה האחרונה נחיתות מטוסי נוסעים בנתב"ג, שמבצעים זאת תחת רוחות צד חזקות המטלטלות את המטוסים רגע לפני שהם נוגעים בקרקע. האימה בתוך המטוס מובנת, אך מומחה תעופה מסביר כי "הטייסים מוכשרים לבצע נחיתות גם בתנאים מורכבים אלה"
רגע לפני נחיתת המטוס, כולנו מקווים כי תהיה זו נחיתה רכה ואפילו לא מורגשת. פעמים רבות הנחיתות הללו אינן הכי נעימות בעולם ומגע הגלגלים בקרקע מעט מנענע את המטוס. בחלק קטן מהמקרים העניין הופך לנעים אפילו פחות, כאשר מנשבות רוחות צד חזקות המטלטלות את המטוס שניות לפני הגעתו אל המסלול.
צלם התעופה מיכאל זלצר תיעד בשנה האחרונה נחיתות מטוסי נוסעים בנתב"ג, הנתקלים ברוחות צד חזקות. צפו בתיעוד המיוחד:
ערן רמות, ראש המרכז למחקר תעופתי במכון פישר ולשעבר טייס אל על, הסביר ל-ynet את התופעה. "ככלל, מטוסים גדולים שמגיעים לצלע הסופית לקראת הנחיתה טסים במהירות נמוכה, שמתאפשרת עם מדפים פתוחים וגלגלים מטה לצרכי נחיתה. האפשרות העדיפה היא לבחור מסלול בכיוון הרוח הנושבת באזור השדה כך שתהיה מול כיוון טיסת המטוס ובכך תקטן מהירותו יחסית לקרקע, תוך יצירת עילוי מקסימלי במהירות נמוכה והימנעות מנחיתה ברוח צד".
רמות, שמציין כי הסרטון הובא במהירות גבוהה מכפי שצולם, אומר כי לעתים המטוס יכול להיסחף אל צד המסלול ועליו לתקן את כיוון האף שלו אל תוך הרוח. "מעט לפני הנגיעה בקרקע ובתזמון מדויק, מיישר הטייס את כיוון אף המטוס כך שיהיה על ציר מרכז המסלול, ושומר עד הנגיעה ובעזרת הטיית הכנפיים על טיסה מדויקת במרכז המסלול", אומר רמות. "כתוצאה מכך, התמרון יוצר מצב טיסה שהכנפיים לא לגמרי מאוזנות לכן הגלגל בצידה של הרוח נוגע מעט לפני הגלגל שבצידו השני של המטוס.
"התמרון הינו סטנדרטי, ומחריף ככל שרכיב רוח הצד גדל. לכל מטוס ישנה מגבלה של רכיב רוח צד מקסימלי, בו מותר לו לתמרן ולנחות. מדובר ברוחות חזקות יחסית ולא שגרתיות. מעל עוצמה מסוימת של רוח צד המטוס אפילו לא ייגש לנחיתה, וייאלץ להמתין לדעיכת הרוח או לטוס לשדה האלטרנטיבי שהוגדר לפני היציאה לטיסה".
- האתר של מיכאל זלצר
