"חכי שהילד יהיה בן 3": מלחמת פעוטות נכים בביטוח הלאומי
מחלה גנטית נדירה גרמה לכך שבן שנה וחצי מוכר כנכה 100%, ואחיו בן הארבע מוכר כנכה 50%. אבל כשאמם ביקשה קצבת ניידות עבור הפעוט, היא נתקלה בחוק היבש שמחייב אותה לחכות עד שיהיה בן 3. אתם מתלוננים בדף הפייסבוק של ynet, אנחנו מטפלים
שני הבנים סובלים ממחלה גנטית נדירה שבין היתר באה לידי ביטוי באטקסיה - חוסר שיווי משקל ועיכוב התפתחותי רב תחומי. שניהם מוכרים על ידי ביטוח לאומי: הקטן כאמור בשיעור של 100%, והגדול בשיעור של 50%.
נכותם כוללת עיכוב שפתי ומוטורי. "הגדול התחיל לדבר רק לפני חצי שנה והוא אינו מובן", מסבירה נטלי. "הוא סובל מעיכוב התפתחותי וזקוק לעזרה בהליכה, בלבוש ובאכילה. מצבו של אחיו חמור יותר והוא לא מסוגל אפילו להחזיק את ראשו".
לאחרונה נודע למויאל שניתן גם להגיש בקשה לקבלת זכאות לקצבת ניידות משום שבניה סובלים מבעיות בהליכה. מדובר בקצבה בסך כ-2,300 שקלים המשולמת לצורך השתתפות בהוצאות. בין היתר קובעים התנאים לקבלת הקצבה שהיא תינתן רק מגיל 3 ומעלה, אך במקרה שמדובר בשני אחים ניתן לקבל אותה גם קודם לכן.
בחודש שעבר זומנה מויאל עם ילדיה לבדיקה בוועדות הרפואיות שמפעיל משרד הבריאות, שם נקבעו לבנה הגדול 70 אחוזי מוגבלות בניידות ולבנה הקטן 100%. במסמך קבעה הוועדה הרפואית כי "הילד בן שנה וחצי סובל ממחלה גנטית זהה לאחיו, והפיגור ההתפתחותי שלו קשה יותר משל אחיו".
"הרגשנו תחושה של הקלה", מספרת מויאל. "הפסקתי לעבוד כדי שאוכל לטפל בהם והמשכורת היחידה שלנו מגיעה מעבודתו של בעלי. הכסף שיכולנו לקבל היה אמור לשמש לטיפולים ולהוות ביטחון עבורנו".
אלא שלפני כשבוע קיבלו בני המשפחה תשובה שלילית מהביטוח הלאומי, שנימק אותה בכך שאחוזי המוגבלות בניידות של האח הגדול נמוכים מ-80%. "זאת אומרת שעשרה אחוזים מפרידים בינינו לבין מימוש זכויותיו של בני הקטן", אומרת מויאל בייאוש. "זה מקומם במיוחד כי נודע לנו שאין הבדל בתשלום בין 70% ל-80%. ההרגשה היא שניסו לחסוך על חשבון ילד עם צרכים מיוחדים".
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "משפחת מויאל מקבלת קצבאות ילד נכה עבור שני הילדים וקצבת ניידות עבור הבן הבכור. ככלל, ילדים מתחת לגיל 3 אינם זכאים לקצבת ניידות. במשפחות שבהן יש שני ילדים עם מגבלות ניידות קשות מאד, קיימת הקלה וניתן לקבל קצבת ניידות גם מתחת לגיל 3. אחוזי המוגבלות בניידות נקבעים על ידי הוועדות הרפואיות של משרד הבריאות, והקצבה מהביטוח הלאומי ניתנת בהתאם להחלטות הוועדה. באפשרות המשפחה לערער על קביעת הוועדה לגבי הבן הבכור".
מויאל: "להיות אימא לשני ילדים נכים עם צרכים מיוחדים זו התמודדות יום-יומית. בכל יום אתה מבטל את עצמך ונמצא נטו למען הילדים. זו מלחמה שכוללת ביקורים בבתי חולים ואינספור בדיקות וטיפולים. זו שגרה שנכפתה עלינו אבל אנחנו לוחמים ועושים הכול כדי שהם יתקדמו ולא יהיו נזקקים".
לפנייה לכתב/ת 
