החלטתם לקחת הלוואה? כדאי שתזדרזו
הלוואה מהחיסכון הפנסיוני היא כנראה ההלוואה הצרכנית הזולה ביותר שניתן למצוא היום, אולם חוזר שפרסם אגף שוק ההון באוצר ועשוי להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים, ייקר את הריבית עבור הלווים. בדיקת ynet
היכן תמצאו את ההלוואה הזולה ביותר? נטילת הלוואה היא המוצא האחרון בהתנהלות פיננסית נבונה שאמורה לשמור על איזון בין הכנסות להוצאות, אך בהנחה שהגעתם לשם, אם אתם מחזיקים בקופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, תוכלו לקבל הלוואה בריבית נמוכה באופן ניכר בהשוואה לכל אלטרנטיבה אחרת.
- קצבת הפנסיה: הצעירים יסבסדו את הפנסיונרים
עד כמה ההלוואה הזו אטרקטיבית? בעוד הריבית הממוצעת בחברות כרטיסי האשראי נעה סביב 8% ריבית שנתית ובבנקים מעט פחות, הרי שהריבית על הלוואות מהחיסכון מתחילה באחוז אחד ואף פחות. אמנם קיימת שונות גדולה בין הקופות השונות, בחלקן הריבית מעט גבוהה יותר, אך אין ספק כי מדובר ברוב המקרים באלטרנטיבה הטובה ביותר.
למרות שהיקפי ההלוואות של משקי הבית מהגופים המוסדיים עדיין נמוך מאוד ביחס לסך ההלוואות של הציבור (שאינן לדיור) ומהווה רק כ-6% מיתרת החוב בגין ההלוואות הללו (לעומת 83% מהבנקים ו-9% מחברות כרטיסי האשראי), עדיין מדובר בתהליך משמעותי ביותר.
כך, נכון לתחילת שנת 2012 עמדה יתרת החוב של משקי הבית (שאינו לדיור) לגופים המוסדיים על 3.8 מיליארד שקל, פחות מ-4 שנים אחר כך, נכון לחודש דצמבר 2015, זינקה יתרת החוב ביותר מ-100% לסכום של 7.9 מיליארד שקל, בה בעת שהגידול הכללי ביתרת החוב של משקי הבית בתקופה זו עמד על כ-20%.
בחינת מקורות המימון בתוך הגופים המוסדיים מעלה כי קרוב למחצית מההלוואות נלקחות מקרנות ההשתלמות, כרבע מקופות הגמל והיקף דומה מביטוחי המנהלים והשאר- כ-7%, מקרנות הפנסיה.
באוצר רוצים "לעשות סדר"
בימים אלו ניטש ויכוח מתוקשר היטב בין משרד האוצר לבנק ישראל ברקע דיוני ועדת שטרום הבוחנת את התחרותיות בבנקים ובשוק האשראי. אחד הנושאים החמים שעורר ויכוח לא קטן הוא האם יש או אין מספיק מקורות אשראי צרכני למשקי הבית וכיצד ניתן להרחיב אותם ולהגביר תחרות כדי להוזיל את הריבית.
בשבוע שעבר פרסמה הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר, דורית סלינגר, חוזר שנועד "להסדיר את מתן ההלוואות לחוסכים בגופים המוסדיים". נציין ברקע הדברים כי ההלוואה ניתנת כנגד כספי החיסכון שיש לעמית (בהתאם להגדרות שונות) והם למעשה משמשים כבטוחה להלוואה. רווחי הריבית שנגבית על ההלוואות הללו, נצברים בקופה ולמעשה נחשבים חלק מההשקעה של הקופה (כמו השקעה במניות, אג"ח וכדומה).
לשיטת האוצר, הואיל מדובר בהשקעה של כספי עמיתים, יש לנהל כספים אלה בנאמנות כלפיהם ובאופן המיטבי.היות ומדובר בהשקעה לכל דבר, הרי שצריכים לחול עליה הגבלות ובחינות סיכון שונות, כמו שנדרש בהתנהלות בהשקעות אחרות .
כך דורשים באוצר בין היתר כי כל קופת גמל, קרן פנסיה או גוף מוסדי אחר, יהיה מחוייב לבנות מודל דירוג לכל לווה על בסיס הכנסתו, מצבו הפיננסי ועוד, בהתאם לכך תיקבע גם רמת הסיכון של כל לווה וכן גובה הריבית שייגבה ממנו.
על הגוף המוסדי יהיה להעריך את הסיכונים לבחון בטוחות (מלבד החיסכון הקיים בקופה) ואם לא די בכך, מדגישים בפיקוח כי תמחור הריבית על ההלוואה יהיה זהה לתמחור בריבית כמו בכל הלוואה דומה בשוק.
המשמעות היא שמלבד 'כאב ראש' ועודף בירוקרטיה וטופסולוגיה, הן מצד מנהלי הגוף המוסדי והן מצד החוסכים – המהלך הזה הולך לייקר באופן משמעותי את הריבית על ההלוואה. נוסיף כי מדובר בהוראות שצפויות להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים, לאחר שטיוטה בנושא פורסמה כבר לפני 7 חודשים.
בשורה התחתונה, מבחינת החוסכים, המהלך הזה יפגע קשה בכיס כשנרצה לקחת הלוואה.
לפנייה לכתב/ת 
