הדרך אל העושר: איך תצאו מהמינוס ותיכנסו לעולם של שפע
אנחנו עובדים קשה כדי שיהיה לנו כסף - אבל זה אף פעם לא מספיק, ולא משנה כמה שעות נוספות נעשה, השינוי יגיע רק ברגע שבו תשנו גישה. איך עושים את זה?
בסופו של דבר, כולנו רוצים שקט נפשי, לחיות ברווחה כלכלית, ללא דאגות, בלי פחדים, להיות חופשיים. אנחנו בטוחים שאם רק יהיה לנו מספיק כסף, אז נוכל לשכב על החוף עם כוסית מרגריטה וחיוך מרוח על הפרצוף שבע הרצון שלנו. אנחו חושבים הכסף יפתור את כל הבעיות שלנו, אבל זה אף פעם לא קורה, אנחנו אף פעם לא מגיעים לחוף ההוא.
הכתבות הקודמות בסדרה:
מה זה משנה מה אחרים חושבים? אתה מחליט על עצמך
העונשים הקטנים בין בני זוג - והנזק שזה עושה ליחסים
תזרקי את רגשות האשם: את אמא מדהימה!
כל חיינו אנחנו רודפים אחר הכסף עד שאנחנו בכלל שוכחים שהוא אמצעי להשיג חיים טובים יותר, ולא המטרה. אנחנו תמיד דואגים שלא יהיה לנו מספיק כסף. אז אנחנו עובדים קשה, מעמיסים על עצמנו עוד שעות, מזניחים את המשפחה, פוגעים בגוף שלנו, סובלים מאד, צוברים מתחים, נעשים עייפים, עצבניים, מותשים, רצוצים, חולים. ובסוף? בסוף אנחנו מתים.
החיים בתודעה של עוני
אני מכיר את זה מהבית. ההורים שלי בנו את עצמם בעשר אצבעות. את כל כספם עשו במו ידיהם. ההורים שלי היו חרוצים, אחראים, חסכו פרוטה לפרוטה וגרוש לגרוש, וב-1970 עברו מדרום תל אביב לצפון תל אביב, לדירה חדשה ומצוחצחת, עם קירות לבנים ומבהיקים.
הם היו אמורים להיות מרוצים מעצמם, מסופקים. ומאושרים - אבל הם לא היו. הם תמיד דאגו שלא יהיה להם, והעבירו את המסר אליי ואל אחותי: אין לנו. את הבגדים קנינו בזול, נעלי אדידס קיבלתי רק בגיל 17, ויום הולדת מעולם לא עשו לי. למה? כי אין לנו מספיק כסף, כי צריך לחסוך. זה היה מאד מבלבל: גרתי ברחוב הכי עשיר בעיר והרגשתי הילד הכי עני בעולם. חייתי בתודעה של עוני.
כשגדלתי ועזבתי את הבית, מרדתי בהם. והתנהגתי בדיוק הפוך. כל מה שהרווחתי - בזבזתי. לא חסכתי כמעט כלום, היה לי אוברדרפט קבוע וראו זה פלא, גם אני חייתי בדאגה. גם כשבחשבון הבנק שלי נחו להם מאות אלפי שקלים, הירושה של הוריי, שחסכו כל חייהם ולא ידעו ליהנות - הייתי מודאג.
כך התחלתי להרוויח המון כסף
התרגלתי להיות מודאג, אז המשכתי לחיות בתודעה של עוני. תודעה של עוני מייצרת עוני. אחרי מספר שנים החסכונות נגמרו ושוב חזר לחיי האוברדרפט הישן והמוכר. אוברדרפט שכולו נמצא בתודעה שלי, בראש שלי, בתפיסת העולם שלי.
הבנתי שאני לא צריך לעבוד יותר קשה, להתאמץ ולסבול מתוך פחד, כי פחד מייצר עוד פחד, אלא לשנות את התודעה. לעשות סוויץ' בראש. לחשוב אחרת. לעבור מתודעה של עוני לתודעה של שפע. כשהחלפתי תודעה, גם החיים השתנו.
אני מרוויח היום יותר מאי פעם. לא בגלל שעשיתי פעולות כלכליות מסוימות אלא מפני שהמקום שממנו עשיתי אותן הוא מקום של בטחון (ולא דאגה), אמונה (ולא ייאוש) ודיוק (ולא חוסר אונים).
אני יודע היום שאני יכול לעשות כסף, שאני יודע לעשות כסף, שאני תמיד אצליח ושמגיע לי להצליח. תודעה של שפע היא תודעה של הצלחה. אפשר לרדוף אחרי הכסף שנים, אבל לא תשיגו אותו כל עוד לא תאמינו בעצמכם שאתם יכולים להשיג אותו. אם תמשיכו לפחד, הפחד ינהל את חייכם. אם תתחילו להאמין, העולם יביא לכם שפע, אושר ושמחה.
הדבר שאליו אנחנו משתוקקים יותר מכל הוא גם הדבר שממנו אנחנו פוחדים יותר מכל. לחיות בשפע הוא מצב רגשי, לא כלכלי. שינוי המצב הרגשי מוביל לשינוי במצב הכלכלי.
מי שחי בתחושה של אין ופחד יביא את עצמו לעוני ולמחסור, פיזי ורגשי. ומי שיודע ומכיר ואוהב את מה שיש בו, בתוכו, תמיד יהיה לו טוב. הכסף הוא אנרגיה. אם אנחנו מסכימים להתחבר לאנרגיה הזאת, נמגנט אלינו את האנשים הנכונים, ניצור את הקשרים התכליתיים, נפתח את עצמנו, נצמח, נגדל,
הכסף יזרום אלינו בקלות ובנינוחות ונהיה עשירים באמת. אל תחששו מהשפע. תנו לו לזרום אליכם, אל תעצרו אותו, כי בניגוד למה שמספרים לכם, יש הרבה שפע בעולם. הגיע הזמן שהוא יהיה גם שלכם.
הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת