הלוויית רס"ן אליאב גלמן: "התינוק לא יזכה לחיבוק ממך"
להלווייתו של רב-סרן גלמן בכפר עציון הגיעו אלפים. לפני כן העבירה משפחתו מסר גיבוי ללוחמים שפגעו בו בשוגג. אליאב הותיר אישה הרה ושני ילדים. אחיו: "מי ייקח את הבן יואב לבית הכנסת? מי יתמוך ברינת בלידה?". מפקדו ספד: "נמשיך בדרכך"
אלפים ליוו אמש (ד') למנוחות את רב-סרן אליאב גלמן (30) שנהרג מאש כוחות צה"ל במהלך פיגוע בצומת גוש עציון. ההלוויה הצבאית נערכה בבית העלמין כפר עציון. גלמן השתחרר משירות קבע לפני כחצי שנה, והותיר אחריו אישה הרה, רינת, ושני ילדים. בעוד כחודשיים ייוולד בנו השלישי, שלא יכיר את אביו. הוא נהרג עת שב מאימון מילואים. אחיו של גלמן, אייל, ספד לו: "לא פחדת מהמוות, ותמיד דאגת למשפחתך. ומה עכשיו? מי ייקח את יואב לבית הכנסת? מי יתמוך ברינת בלידה? בעוד חודש וחצי ייצא התינוק, בשר מבשרך, אבל לא יזכה לקבל חיבוק ממך".
תחקיר ראשוני של צה"ל העלה כי לוחמי גדוד חרוב ירו אל המחבל שרץ חמוש בסכין. כאשר שינה כיוון לעבר הטרמפיאדה, פגע אחד הכדורים של הלוחמים בשוגג בגלמן, והוא נפצע אנושות ונפטר מפצעיו מאוחר יותר. במשפחה ביקשו להעביר לפני ההלוויה מסר חד-משמעי ללוחמים שפגעו בבנם בשוגג, כי הם "סומכים על חיילי צה"ל ומגבים אותם".
רינת ואליאב התגוררו בכרמי צור, שם גם הכירו: אחיו של אליאב, רענן, מתגורר בהתנחלות וגם לרינת אחות שגרה שם. כך נוצר הקשר. משפחת גלמן מוכרת בקריית ארבע. האב דוד עובד במועצה האזורית, האם שרה מורה ולהם שישה ילדים. "משפחת הפלאפלים", הם מכונים, כיוון ששלושת הבנים קצינים בדרגת רב-סרן: רענן ואייל קצינים בכירים בסיירת גבעתי ואליאב שירת כמ"פ גדוד 202 בצנחנים, לחם במבצע צוק איתן שבו נהרג קרוב משפחתו רב-סרן בניה שראל, ובתפקידו האחרון שירת ביחידה לשיתוף פעולה בחיל האוויר. האח הרביעי לוחם ביחידה מיוחדת.
גלמן בוגר ישיבת מקור חיים, שבה למדו גם רב-סרן בניה שראל ז"ל שנהרג ב"צוק איתן" וכן גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח שנחטפו מאזור גוש עציון ונרצחו. רק לפני חצי שנה השתחרר משירות הקבע, ומאז למד פיתוח הדרכה והקפיד לבלות עם ילדיו הקטנים.
אחיו רענן ספד לו: "אחי הצעיר אליאב. בחרנו כל האחים להיפרד ממך. אני רוצה להודות לך שזכיתי להיות לידך כל השנים. אח מתוק. תודה על השיחות המשותפות, הייתה לך תפיסת עולם, משנה סדורה. שמחתי שעברת לגור לידינו". הוא הודה לכל המנחמים, והוסיף: "זהו לא כבוד אחרון, אלא כבוד לעם ישראל. אליאב היה רוצה לראות את כולנו עם חוסן. הופתענו היום אבל לא הוכרענו". עוד הדגיש: "זו מלחמה שלא התחילה לפני חודשים. אנחנו ננצח".
האח אייל אמר: "חשבתי במי יתקדש הבית, מי בינינו ייפול, וידעתי שכולם גדולים ממני. עכשיו אני יודע שאתה הגדול מכולם". בן דודם, אילון הורוביץ מהיישוב נוב, נהרג לפני 12 שנה, בפבואר 2004, בתאונת אימונים ברמת הגולן.
אל"מ יאיר וולנסקי, מפקד חטיבה 401, אמר: "נפרדנו הבוקר לאחר התרגיל. קשה לבטא את ההלם עם הישמע הבשורה המרה. שמענו עליך רבות בשעות האחרונות. חווינו את תרומתך בצוק איתן, אז בצניעותך לא שיתפת רבים במעשיך, אבל אנו, המפקדים והחיילים, יודעים הרבה. היית תמיד שקט אבל ברגע האמת היית נחוש מאוד ודרוך". הוא סיפר כי גלמן תרם רבות ליחידה, "והבוקר כרגיל השארת לנו הוראות להמשך המשימה. אנו כמובן נמשיך בדרכך".
בשם צה"ל ספד לגלמן אל"מ אורן אבן: "רינת, יאיר ויואב - עומדים אנו המומים וכואבים. הכרתי אותך לפני שנה וחצי, לוחם חכם, עמוק וחד. היית שותף להקמת בית הספר לשיתוף פעולה אווירי והצלחות רבות לזכותך. בצוק איתן נלחמת בנחישות, כתף אל כתף עם חיילי היחידה. תרומתך להגנת הבית הייתה עד הרגע האחרון, באימון. משפחה יקרה, אין מילים לנחם, כל שנוכל להציע זה לתת כתף. הותרת חלל עמוק. מצדיעים לך. יהי זכרך ברוך".
שר הקליטה זאב אלקין ספד אף הוא ל"שכן, קצין, לוחם, גיבור ישראל. הלכת מאיתנו פתאום בצומת הגוש, צומת הדמים. איזה מחיר שילמנו בצומת הזה. צומת שהפך סמל לאחיזה שלנו בחבל הארץ הזה. חזרנו פעם אחר פעם והם ניסו לרצוח בנו על האחיזה בחבל הארץ הזה.
הצומת שמר על הדרך לירושלים, לא סתם נוהרים לפה כדי להחליש את השמירה עליה. אבל לא ישברו אותנו".
אפרת ויזל, תושבת כרמי צור, סיפרה כי אליאב "תמיד השקיע בילדים כשהוא בבית. הוא היה שקט וצנוע אבל אדם שיודעים שיבצע את מה שהוא רוצה". בחודשים האחרונים היה שותף לצוות שעסק בהקמת גן שעשועים חדש בהתנחלות. "מבחינתנו זו הצוואה שלו, זה הפרויקט האחרון שהוא עבד עליו ואנחנו נוציא אותו לפועל", אמרו בכרמי צור. "נקים את הפארק והרבה ילדים ישחקו בו".
שלום שראל, אביו של רב-סרן בניה שראל ז"ל ואביה של חיה, הנשואה לאחיו של גלמן, אמר: "אנחנו כואבים את כאבם, הכאב שלהם הוא הכאב שלנו. הפעם זה פגע ממש קרוב אלינו וממש בלבנו". עוד הוסיף: "יש לנו היכרות של שנים ארוכות עם אליאב והמשפחה. הקרבה הדוקה וזה לא רק עניין פורמלי, יש קשר עמוק, שותפות בכל השמחות ובכל האירועים".
הוא סיפר כי גלמן היה "אדם משכמו ומעלה, אדם בלתי רגיל, טוב לב בצורה בלתי רגילה. תרם לביטחון ישראל בתוך קצין בצנחנים, התרומה שלו לא תסולא בפז, אדם אהוב שאוהב את הבריות. איש משפחה שחי על פי סולם ערכים גבוה. הקדיש את זמנו ללימוד תורה גם בתוך העשייה הצבאית היום-יומית השוחקת".
לדבריו, "הצער של חיה שאיבדה אח ועכשיו בעלה איבד אח הוא גדול. התחושה קשה מאוד וזה מציף מחדש את הרגעים הראשוניים והקשים שבהם אנחנו התמודדנו עם האובדן". עוד לדבריו, "התחושה היא שאנחנו משלמים מחיר יקר בשביל דבר יקר: שיבת עם ישראל לארץ ישראל. לצערי אנחנו משלמים גם באופן אישי את המחיר הזה. אנחנו כואבים מאוד אבל לא נבהלים. אנחנו
אוהבי חיים ורוצים להמשיך לחיות את החיים במלוא עוזם גם כשנגזר עלינו לשלם את המחיר הגבוה ביותר אנחנו לא זונחים את הערכים הבסיסיים שלנו". הוא ביקש שהעיסוק התקשורתי לא יתמקד בכאב משפחתו אלא במשפחת גלמן. "אנחנו לא הנושא", הדגיש, "ראוי שההתרכזות תהיה בכאב בצער ובאובדן של משפחת גלמן בלי קשר לאובדן שלנו".
לפנייה לכתב/ת 
