הצבא שמגייס ל-10 שנים לא יקצר את השירות
שבוזים לקראת יום א'? בצבא אריתריאה השביזות יכולה להימשך גם יותר מעשור: חיילים מתגייסים לכאורה לשנה וחצי, אבל נאלצים לשרת את המדינה לאורך שנים. זו אחת הסיבות לגלי הפליטים האדירים מאריתריאה לאירופה - וגם לישראל. למרות דרישת המערב - המדיניות לא תשתנה. מה התירוץ?
ממשלת אריתריאה מתעקשת כי מדיניות הגיוס שלה חיונית לביטחון הלאומי של אריתריאה, ומסבירה זאת בחשש שלה מפני מתקפה של שכנתה הגדולה ממנה בהרבה אתיופיה, שאיתה ניהלה מלחמה קשה ויקרה שהסתיימה ביוני 2000.
על הנייר, אזרחים באתיופיה מגיל 18 עד 40 צריכים להשלים 18 חודשים של שירות למען המדינה, אבל דיפלומטים ופליטים שברחו משם אומרים כי בפועל תקופת השירות נמשכת לעתים אפילו עשור או יותר. ממשלת אתיופיה שומרת לעצמה את הזכות להאריך את השירות בתקופות חירום.
אריתריאה מנסה בשנים האחרונות להגדיל את משכורות עובדי המדינה ומדפיסה שטרות חדשים להרתיע את אלה הסוחרים בבני אדם ומשקיעה בענף המכרות ובמגזרים נוספים בניסיון לייצב את כלכלתה, אבל דיפלומטים אינם משוכנעים שהיא עושה מספיק כדי לאפשר לצעירים האריתריאים חיים טובים יותר וכך למנוע מהם להגר. דיפלומטים מערביים אומרים כי האסטרטגיה הנוכחית של אריתריאה, שזוכה לחבילת סיוע כספי מהאיחוד האירופי, מעידה על מחויבות ופתיחות רבה יותר מבעבר מצד אריתריאה, אחת המדיניות העניות ביותר באפריקה, אבל טוענים כי היא עדיין לא עומדת במחויבויות שנתנה בשנה שעברה בכל הנוגע לקביעת השירות הצבאי על 18 חודשים בלבד.
מדינות אירופה אומרות כי כל עוד השירות הלאומי נמשך מעבר לזמן שנקבע לו, צעירים אריתריאים ימשיכו לברוח מהמדינה – עובדה שתגרום גם לכך שאריתריאה תמשיך לאבד עובדים צעירים, הדרושים לשיפור כלכלתה. לפי נתוני האו"ם, בכל שנה בורחים מאריתריאה כ-5,000 בני אדם.
אריתריאה נמצאת לחופי הים האדום, קרוב לאחד מנתיבי הסחר הימי העמוסים בעולם. היא יצאה לעצמאות ב-1991 אחרי עשרות שנות מלחמה שבה נהרגו עשרות אלפי בני אדם בשני הצדדים. היא נלחמה עם אתיופיה גם בשנים 2000-1998. אריתריאים המתגייסים לצבא מקבלים הכשרה צבאית, אבל רבים מועברים לעבודות של שירות לאומי שאינן צבאיות אחרי כמה חודשים, ועובדים בתחום הרפואה או כמורים, מהנדסים ובעלי משרות נוספות. במשך שנים האנשים האלה הרוויחו פחות מעובדים רגילים בשירות הציבורי, ולעתים קרובות הם התלוננו כי הם נאלצים להתמסר לקריירה במקצוע שהם עצמם לא בחרו בו.
"חלק מהאנשים משתחררים אחרי שנתיים או שלוש, אחרים משרתים יותר מעשר שנים", אמר לסוכנות הידיעות רויטרס דיפלומט מערבי אחד. "זה מקשה על צעירים לתכנן את חייהם. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שאריתריאים מקבלים מקלט בקלות רבה כל כך כשהם מהגרים לאירופה". פעילי זכויות אדם טוענים כי מדיניותה של אריתריאה גורמת למעשה לעבודה בכפייה, ומאשימים את
אריתריאה גם בפגיעה בזכויות אדם נוספות ובהחזקת אסירים פוליטיים.
צעיר בן 21 בשם אבל היילה שברח החודש מאריתריאה לאתיופיה, סיפר לסוכנות הידיעות רויטרס שכשהתגייס לצבא בשנת 2014 אמר קצין בכיר לו ולמתגייסים האחרים כי ישרתו בצבא רק שנה. אבל כשהשירות שלו התארך כבר ל-13 חודשים והוא לא ראה שמשהו עומד להשתנות – הוא ברח. "אם לא הייתי בורח – הייתי צריך להקריב את כל חיי", הסביר.
לפנייה לכתב/ת 
