משרד הבריאות: עלייה דרמטית במקרי שושנת יריחו
מאז שנות התשעים חלה עלייה של מאות אחוזים במחלה הקשה הגורמת לפצעי עור מוגלתיים. מסמך הנחיות חדש שהפיץ משרד הבריאות מסביר לרופאים כיצד לאבחן את המחלה ומתי נדרש אשפוז
מחלת שושנת יריחו ממשיכה להתפשט בישראל ומשרד הבריאות נערך למאבק: משרד הבריאות מפרסם נתונים חדשים המצביעים על עלייה של כ-300 אחוזים בשיעור מקרי מחלת העור הקשה לישמניה, בשני העשורי האחרונים, מאז 1992.
המחלה מועברת על ידי זבוב החול וגורמת לפצעים מכאיבים ומוגלתיים שעלולים לפגוע בחולים במשך חודשים ארוכים.
בנייר העמדה של משרד הבריאות, הונחו הרופאים כיצד לאבחן את המחלה, באמצעות דגימות מאזור הפצע הנשלחות למעבדה, שם מבודדים את הטפיל בתרבית, במיקרוסקופ או באמצעות בדיקת PCR המזהה את החומר התורשתי - דנ"א של לישמניה.
נגעי לישמניה עורית הנגרמים על ידי הטפיל לישמניה מייג'ור, יחלימו ברובם בתוך 6-12 חודשים. הנגעים הנגרמים על ידי לישמניה טרופיקה יחלימו ברוב המקרים תוך 24 חודשים. אלא שלעתים מדובר בנגעים קשים, מודלקים ומכאיבים, הדורשים אישפוז תחת טיפול תרופתי לתוך הווריד, טיפולי אלקטרותרפיה או לייזר.
קיראו עוד
שושנת יריחו חוזרת? עלייה מדאיגה במס' החולים
נעקצתם לאחרונה? אולי זאת שושנת יריחו
מ-2007: עלייה חדה במחלת העור "שושנת יריחו"
מחלת הלישמנאזיס העורי, שביטויה הקליני הוא נגעים הפוגעים במראה החיצוני, מוכרת כאמור גם בשמות העממיים "שושנת יריחו" ו"חבורת יריחו". היא מוכרת בישראל מאז שנת 1949 ומועברת על ידי שני מיני טפילים המדביקים את בני האדם דרך זבוב החול. הטפיל נישא על ידי המכרסמים פסמון ומריון או שפנים.
הטפיל מסוג L.tropica הגורם למחלה, שוכן סביב הכנרת, גב ההר ביהודה ושומרון, מרכז הגליל ובקעת כנרת. הטפיל השני הגורם למחלה - L.major קיים בבקעת בית שאן, בנגב המערבי, בהר הנגב ובערבה.
המחלה קשה מאוד לטיפול, ודורשת פעמים רבות אשפוז לצורך קבלת עירוי לווריד.
עלייה דרמטית במקרי המחלה
על פי הנתונים החדשים של משרד הבריאות, בשני העשורים האחרונים חלה עלייה דרמטית בהיארעות המחלה והיא החלה להופיע באזורים בהם לישמניה לא היתה ידועה לפני כן. שיעורי היארעות המחלה ל-100 אלף תושבים עלו מ-1.3 בשנת 2003, ל-4.5 בשנת 2012.במשרד הבריאות מעריכים כי התפשטות המחלה ליישובים חדשים היא ככל הנראה תוצאה של שינויים במערכות אקולוגיות כתוצאה מפיתוח, שינויים דמוגרפיים ושינויים בשימושי קרקע אשר גרמו ליצירת תנאי מחיה מטיבים לזבובי חול ולחיות המאגר לטפיל הלישמניה.
הרחבת יישובים קיימים והקמת יישובים חדשים מצמצמות מרחקים בין הישובים ומאיצים ככל הנראה את קצב התפשטות המחלה למקומות חדשים בארץ. על אף ההדבקה הנרחבת, כיום אין דרכים יעילות למנוע את המחלה.
צפו: כך מתבצעת ההדבקה בלישמאניה
לפנייה לכתב/ת 
