פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר

תערוכה חדשה במוזיאון ישראל בירושלים מציגה סיפור שטרם סופר על ההשפעה התרבותית ההדדית בין מצרים וכנען במשך ה-2 השני לפני הספירה. המוצגים יוצגו מיום שישי הקרוב ועד 25 באוקטובר. באירוע השקת התערוכה ישתתף שגריר מצרים בישראל.

מכסה ארון קבורה אנתרופואידי תל שדוד, המאה ה-13 לפני הספירה(צילום: אלי פוזנר, מוזיאון ישראל, ירושלים)

ד"ר דפנה בן-תור, אוצרת לארכיאולוגיה של מצרים במוזיאון ישראל, אמרה בראיון לאולפן ynet: "התערוכה הזו מתמקדת בתקופה שמוכרת למעט מאוד אנשים בארץ וגם בעולם. התערוכה מתארת את התקופה שמצרים שולטת בכנען, תקופה של יותר מ-300 שנה, שהשאירה הרבה מאוד ממצאים ארכיאולוגיים מאוד מרשימים שמשקפים השפעות תרבותיות של מצרים על כנען וכנען על מצרים".

בתערוכה יהיה ניתן לראות גם את ההשפעות התרבותיות גם של כנען על מצרים. "הייתה כאן מנהלה מצרית וצבא מצרי והם הושפעו מאוד מהדת הכנענית ומאומנות הכנענית וקרה כמובן תהליך הפוך שהכנענים הושפעו מאוד מהמצרים", אמר ד"ר בן-תור.

מצבת ניצחון שהקים המלך סתי בבית שאן(צילום: אלי פוזנר, מוזיאון ישראל, ירושלים)

קמיע כנעני בדמות אלה עירומה סכמטית בסגנון מצרי(צילום: אלי פוזנר, מוזיאון ישראל, ירושלים)

במוזיאון ישראל בירושלים הסבירו כי פרק זמן זה, המוכר לנו בעיקר מתוך סיפורי המקרא על יוסף ומשה, ידע תמורות פוליטיות גדולות בשתי הארצות בעקבות שתי התפתחויות מרכזיות: התיישבותם

 של הכנענים בחלק המזרחי של הדלתה המצרית במשך תקופת הברונזה התיכונה (1800-1550 לפני הספירה לערך); והשתלטותה של מצרים על כנען בתקופת הברונזה המאוחרת (1500-1150 לפני הספירה לערך), כאשר הקימה במקום מערך מנהלי ונוכחות צבאית.

בתערוכה יוצגו יותר מ-680 חפצים המעידים על ההפריה ההדדית בין שתי התרבויות שבאה לידי ביטוי בפולחן ובשפת האמנות. מגוון החפצים בתערוכה רחב מאוד, מאסטלות ניצחון גדולות ממדים וארונות קבורה דמויי אדם ועד לחרפושיות וקמעות. החפצים בתערוכה הם מן האוסף העשיר של מוזיאון ישראל וכן ממצאים ארכאולוגיים שנחפרו בישראל בידי רשות העתיקות ולצדם כמה השאלות חשובות ממוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, מוזיאון הלובר בפריז, המוזיאון לעתיקות מצריות בטורינו, המוזיאון לתולדות האמנות בווינה ומאוספים חשובים אחרים מרחבי העולם.

התמונות המוצגות בכתבה הן של מוצגים מאוסף רשות העתיקות