עכביש נדיר מלבנון התגלה במערה בכרמל
ב-1955 התגלה לראשונה עכביש זעיר בגודל של פחות משלושה מילימטר, בעל שש עיניים ורגליים דקות במערה בלבנון ומאז נעלמו עקבותיו. חוקרים מאוסף העכבישנים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים ומהמחלקה לאקולוגיה מדברית במכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון בנגב גילו אותו לראשונה במערה בכרמל. הכירו את משפחת העכבישים לפְּטוֹנֶטידה והמין קָאטָאלֶפְּטוֹנֶטַה אֶדֵנְטוּלָה, דיירים חדשים בישראל
הם בגודל של מילימטר עד שלושה מילימטר, בעלי שש עיניים, מצויידים ברגליים ארוכות דקיקות ורוב הסיכויים שתוכלו לפגוש אותם רק במערות אפלות או מתחת לסלעים ואבנים בטבע.
הכירו את משפחת העכבישים לפְּטוֹנֶטידה והמין קָאטָאלֶפְּטוֹנֶטַה אֶדֵנְטוּלָה, שהתגלה לראשונה למדע במערה בלבנון לפני 61 שנה על ידי חוקר צרפתי ומאז נעלמו עקבותיו.
לפני כשנתיים תועדה המשפחה לראשונה בישראל על ידי חוקרים מאוסף העכבישנים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים ומהמחלקה לאקולוגיה מדברית במכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון בנגב, במסגרת סקר מערות ראשון מסוגו לחיפוש אחרי עכבישני ישראל.
התגלו במערה בלבנון ב-1955 ומאז נעלמו
"העכבישים הללו הם בוני רשתות, נציגי המשפחה ידועים מאזורים ים תיכוניים, מרכז וצפון אמריקה, אסיה ואוסטרליה", אומרת ל-ynet ד"ר אפרת גביש-רגב, מנהלת מדעית של אוסף העכבישים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים. "העכביש נמצא בפעם הראשונה במערה בלבנון ב-1955, שם תואר ומאז אף אחד לא מצא אותו שוב, מה גם שהמערה בלבנון, ליד ביירות, כבר לא קיימת".
השם המדעי של העכביש הוא "Cataleptoneta edentula Denis". מקור שם הסוג המדעי של העכביש קָאטָאלֶפְּטוֹנֶטַה (Cataleptoneta) הוא מיוונית ומשמעותו בתרגום חופשי הוא עכביש זעיר ודק, הטווה קורים ובעל בחנין (איבר חישה, בעכבישים זכרים משמש גם להעברת נוזל הזרע אל הנקבה) מחולק.
שם המין הספציפי אֶדֵנְטוּלָה (edentula) אף הוא מיוונית ומשמעותו בתרגום חופשי הוא לא משונן (הכוונה היא לגפי הפה - הכליצרות) ובסיומת מופיעה המילה "דניס" Denis ואין הכוונה לדג, אלא לשם של החוקר שגילה את העכביש.
בין 2013 ל-2014 התקיים סקר מערות ראשון מסוגו, בתמיכת היוזמה לטקסונומיה בישראל, בחיפוש אחר עכבישנים בישראל והוא התפרש למעל 40 מערות בכל רחבי הארץ, כשהמערה הצפונית ביותר היתה בשתולה על גבול לבנון והמערה הדרומית היתה באזור עמודי עמרם בערבה.
הסקר הוא חלק ממחקר לתואר שני של הסטודנט שלמי אהרן מאוניברסיטת בן גוריון, במחלקה לאקולוגיה מדברית, במכונים לחקר המדבר בהנחיית פרופ' יעל לובין , ד"ר מרב סיפן, ד"ר אפרת גביש-רגב.
הפתעה גדולה במערה בכרמל
החוקרים חיפשו את העכבישים במערות שונות, בעלות עומק ותנאי חשיכה משתנים, החל ממערות ארוכות ואפלות במיוחד וגם במערות קטנות ואף בפתחיהן. הם נעזרו בפנסי ראש ופנסי אולטרה סגול חזקים.
במסגרת הליך האיסוף של העכבישים מהמערות, עם היתרים מיוחדים מטעם רשות הטבע והגנים, הציבו החוקרים מלכודות נפילה שיוכלו לקלוט את פרוקי הרגליים. המלכודות הן בעצם כוסות קטנות המכילות מי מלח כך שיוכלו לשמר את פרוקי הרגליים שיפלו לתוכן ולא יגרמו לנזק, במידה וטורפי העכבישים יכנסו למערה ויחליטו לאכול אותם הישר מהמלכודת.
העכביש הזעיר נמצא במערת אצבע בכרמל, שם התגלה פרט אחד בלבד על ידי החוקר אהרן. "מערת אצבע במקרה היא מערה גדולה ארוכה ואת העכביש מצאנו בחלק המואר יותר של המערה. במבט ראשון, הוא נראה כמו עכביש רעדן קטן רגיל עם רגליים דקות ארוכות", מסבירה גביש-רגב. "רק כשהתחלנו למיין את העכבישים שנמצאו, איגור ארמיאץ', חוקר באוסף העכבישנים הלאומי, הבחין שזה אינו רעדן והתחלנו לחפש מיהו בעצם העכביש הלא מוכר".
בישראל מוכרים למדע מעל 650 מיני עכבישים ו-50 משפחות. איך מבררים את זהותו של עכביש לא מוכר? אם חשבתם שבאיקאה יש קטלוגים ארוכים ומפורטים, אז העכבישים אינם מקופחים ובקטלוג העכבישים העולמי ישנו תיעוד של עשרות אלפי עכבישים שהתגלו עד למדע והוא נגיש לציבור.
מבצע בילוש בחיפוש אחר העכביש הלבנוני
חיפוש ראשוני לא פתר את התעלומה וגם עמיתי מחקר באוניברסיטת בן גוריון לא הכירו את העכביש שנאסף. צוות החוקרים החל לחפש במגדירים לעכבישי אירופה כדי לנסות ולהגדיר את העכביש המיוחד באמצעות מאפיין אחד בולט ודוקרני בגופו.
מסתבר כי לזכר היו קוצים רבים על צמד הבחנינים שלו, שהם למעשה זוג גפיים המשמשים בזכרים של עכבישנים כאיבר רבייה משני המעביר את נוזל הזרע לנקבה.
"כשהתחלנו לחפש משפחות של עכבישים עם תכונות דומות, שש עיניים, קטנים, בעלי רגליים ארוכות ובחנינים עם קוצים, הגענו מהר מאוד למשפחה מוכרת של עכבישים המצוייה במערות ולאחר שזיהינו אותה, הגענו לכמה סוגי עכבישים שיכולים להיות נפוצים באזור שלנו"
גביש-רגב מציינת כי "זו היתה עבודת בלשות מורכבת עד שהצלחנו למצוא את תיאור העכביש שהתגלה מלבנון ולהשוותו לפרט שאנחנו מצאנו. ניסינו לאתר את האבטיפוס של הפרט שתואר מלבנון, אבל לאחר בירור עם חוקרים בעולם, ככל הנראה העכביש ששימש לתיאור המין החדש למדע אבד".
לדברי גביש-רגב, החוקרים נאלצו להסתפק בציור המדעי של החוקר כדי לזהות את העכביש שנמצא. מעט מאוד ידוע על הרגלי המחייה של העכביש. "אנחנו לא יודעים מה הוא אוכל, אבל משערים שאוכל פרוקי-רגליים קטנים", היא מוסיפה ומציינת כי המערה בלבנון המצוייה צפונית לביירות, נמצאת בבית גידול דומה לזה באזור הכרמל.
התגלית פורסמה לאחרונה בכתב העת המדעי " Arachnology Letters" בגרמניה והעכביש שנמצא משומר כעת לדורות הבאים, יוצג ביום חמישי הקרוב ב-"חמישי באוספים", מיזם המתקיים בשנתיים האחרונות במעבדת אוסף העכבישנים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים, בו מאפשרים לקהל הרחב לפגוש מקרוב וללא תשלום את אוספי העכבישנים. "
אנחנו נעזרים בקהל הרחב, מנוער ועד מבוגרים, חוקרים ובעלי עניין בעכבישים, כדי לסייע במיון העכבישים ולאפשר להם לקבל מידע על המחקר שלהם בישראל", היא מסכמת. "למיטב הבנתנו, זהו הפרט היחיד שנמצא באוסף כלשהו בעולם ממין זה".