התכנית המגלומנית להפיכת הודו למעצמת על

כאשר כל אלה יושלמו תצדיק הודו את הציפיות הכלכליות שתולים בה מזה שנים. כלכלת הודו תזנק במהירות רבה עוד יותר מאשר היום, כאשר כבר כעת עוקף קצב הצמיחה שלה את זה של סין, והחיים בה יהפכו להיות נוחים, יעילים ונעימים יותר ויותר, יש מי שאומר שהיא תעמוד בכך בסטנדרטים מערביים, יש מי שחוזה כי היא למעשה תיתן דוגמא לארצות המערב בקידמה שבה ולצידם גם יש מי שאומר שמוקדם עדיין להאמין בהצלחת הפרוייקטים הללו: מה יקרה אם מודי יכשל בבחירות הבאות? מה יקרה אם יתברר שההנחות העומדות בבסיס הפרוייקטים תתגלינה כבלתי מציאותיות? קיימים גם סימני שאלה נוספים.

אבל נניח, רק נניח שהדברים יעלו יפה, במקרה כזה איזה מן פרצוף יהיה להודו אשר במשך שנים רבות נוהלה על פי דרכו של מהטמה גנדי, כאשר כל זה יוגשם? היכן יהיו פקקי תנועה אינסופיים אשר פרות משוטטות בהם בין המכוניות? מה יקרה לאותו כאוס בעל קסם העונה לשם "הודו" אשר רבים כל כך מגיעים אליו על מנת לקבל בו השראה ולנוח מחיי היומיום של הארצות המשגשגות?

סימנים ראשוניים בלבד של תוצאות

אכן, מר מודי הוא איש של חזון, ללא ספק, והוא הוכיח זאת כבר בשנים בהן כיהן כמושל מדינת גוג'ארט , המדינה המצליחה ביותר בהודו מבחינה כלכלית. מאז נבחר לראשות ממשלת הודו באמצע שנת 2014 הוא עושה ימים כלילות על מנת להגשים את הבטחת הבחירות הבלתי אפשרית שלו להאיץ את קצב הצמיחה של מדינתו ולהביא אותה אל השורה ראשונה של כלכלות העולם. לעת עתה נראים סימנים ראשונים בלבד של תוצאות, יש פעילות רבה וקדחתנית, חזון רב, רעיונות מרחיקי לכת ומרחיקי ראות, אך האצת הצמיחה, תיקון התשתיות ותחושת השיפור בחיי הימיום הם עדיין בבחינת חזון. כפי שהגדיר זאת אחד העיתונים ההודיים המובילים: "שומעים רעש רב של שקשוק כלים וסירים מהמטבח אך עדיין לא החלו להגיש את המנות".

המספרים עצומים, קחו את ניקוי הגנגס למשל. השלב הראשון שלו הפרוייקט, אשר למעשה כבר יצא לדרך הוא לבדו נושא תקציב של למעלה מ-8 מיליארדי דולרים, והשלמת כל הפרוייקט, על פני אלפי קילומטרים ויובלים רבים של הנהר הקדוש להינדים, תוציא למעלה מ-400 מיליארד. חברות ישראליות רבות היו שמחות לנגוס בעוגה הזאת.

פרוייקט Digital India הולך רחוק אף יותר מתוך חזון המקיף את כל מדינות וערי וכפרי הודו. הפרוייקט שואף להעצים את היצור והשירותים שמעניקה הודו בתחום האלקטרוני, ליצור בה נגישות למידע הנחוץ למטרות אישיות ועסקיות, ליצור סביבה תומכת פעילות טכנולוגית ובכך להשיג בין השאר צמצום נרחב של הייבוא בתחומי התעשיות עתירות הידע ולהעניק מקומות עבודה רבים להודים.

לשם כך שואף מודי לבנות דיגיטציה של שירותים ומידע ברשתות רחבות פס, דיגיטציה של השירותים הציבוריים ובכך שיפור נרחב של השירות לאזרח, ולצד אלה גם לספק גישה לכל אזרח לרשת האינטרנט מהסמארטפון, מכלים ניידים אחרים, או, למי שאין לו מכשירים כאלה, מתחנות הדואר. כמובן שזה אמור גם להביא לצמצום השימוש בנייר.

Digital India

הודו מעוניינת לראות את הטכנולוגיה הישראלית שנהנית אצלה משם טוב תורמת לכך. החברה הטכנולוגית הישראלית שמעוניינת להשתלב בפרוייקט, ולזכות כמובן בתקציבים, כדאי שתרשום לעצמה את המרכיבים הפרטניים שיש במסגרת Digital India:

• תוכנית MYGOV: אפשור גישה דיגיטלית ממכשירים ניידים למוסדות השירות לציבור.

• איבטוח הגישה והזיהוי ע"י תשתית שתאפשר שימוש בחתימה דיגיטלית של כל הודי.

• ביצוע פעילות בריאותית ברשת כולל רישום לשירותים, תשלום, אבחון, וקבלת תוצאות בדיקות.

• מתן מלגות לסטודנטים החל משלב הבקשה ועד לקבלת המילגה באופן מקוון.

• הנגשת ארכיוני המדינה ברשת לאזרחים.

• חיבור 250,000 הכפרים הקטנים בהודו אל רשת אופטית מהירה.

הפרוייקט השלישי הוא אולי השאפתני ביותר שביניהם: Make in India. תכנית זאת נועדה להפוך את הודו למעצמת יצור תעשייתי. עד כה נהנתה המדינה הענקית הזאת משגשוג יחסי בזכות עליה בענפי השירותים השונים, ואילו היצור, בניגוד לשכנות שלה ממזרח, מדשדש מאחור ותופס לא יותר מ-16% מתוצר המשק. הרעיון בכללותו הוא להוריד חסמי בירוקטיה, לפתוח צוארי בקבוק שמונעים את התקדמות התעשיה, להקל על עשיית העסקים במדינה ובכך למשוך מיליארדים רבים של דולארים בהשקעות חוץ לטובת התעשיה ולהעלות את התרומה שלה לתוצר המשק ל-25% בתוך שנים לא רבות. אמרנו כבר שאפתנות וחזון?

הפרוייקט מתמקד בתחומי טכנולוגיה מוגדרים, מרביתם תחומים שבהם יש לישראל יתרון יחסי, דוגמת ביוטכנולוגיה, יצור בטחוני, מערכות אלקטרוניות, IT, תרופות, מדיה ואנרגיה מתחדשת. חברות ישראליות גם תוכלנה להשתלב בפרוייקט שאמור לתמוך ב-Make in India והוא תכנית הערים החכמות, תכנית להקמת 100 ערים כאלה שיוקמו ויפעלו בסטדנרטים המובילים של עיר חכמה, כאשר הפיילוט שלהן כבר החל למעשה בצמוד לעיר בנגלור. אלה תהינה ערים שתפעלנה על פי טכנולוגיות מתקדמות בתחומי טיפול בשפכים, רשת מים חכמה, רשת חשמל חכמה וכן גם גביית מיסים אונליין ומתן שירותים בכלים דיגטאליים, מה שמשתלב עם תכנית Digital India.

הוזכרה בתחילת הכתבה העובדה שיש מי שמטיל ספק בסיכויי הצלחה של הפרוייקטים הללו. להודו יש הסטוריה ארוכה של תוכניות שלא יצאו לפועל או יצאו אך לא הצליחו. הקשיים רבים: תשתיות מפגרות, חלוקה חברתית לקאסטות שמונעת שילוב של כשרונות רבים, שחיתות עמוקה במוסדות השלטון, חשש של פקידים לקחת יוזמה עקב צורת החשיבה המקומית והתנגדויות סקטוריאליות ומחוזיות לצד התנגדות פרלמנטארית על רקע התפיסה הגאנדיסטית ששלטה בה בעבר. זה לא יהיה פשוט.

מודי הוא אדם חזק, יש לו רקורד מוכח של בולדוזר שמכריז ומבצע, ונראה כי כל עוד הוא יהיה בשלטון התוכניות הללו, שאפתניות ככל שתהינה, תזוזנה קדימה והתוצאות תתגברנה עם הזמן, למרות כל החסמים שתוארו כאן, אשר ראש ממשלת הודו מודע להם היטב ונערך להם. החשש הריאלי הוא האם הוא יזכה בבחירות הבאות ויוכל להמשיך את התנופה או שמא התנגדויות לפרוייקט מצד השמרנים ומצד הסקטורים שיפגעו ממנו בטווח הקצר יחזירו אותו לאופוזיציה ואת התוכניות אל המגירה, בית הקברות ההודי לתוכניות פיתוח.

בינתיים כל איש טכנולוגיה ישראלי שמאמין בעתיד של התוכניות שתוארו כאן מוזמן להיערך לקראתן, ללמוד אותן, להכיר את נתוני המאקרו של כלכלת הודו, ללמוד ולהיערך לדרך בה יש לפעול מול גופים וחברות הודיים ולנסות להשתלב בהן ובתקציבים שלהן.

טל רשף – יועץ עסקי ובין תרבותי לשוקי מזרח אסיה, מכשיר עובדים ומאמן מנהלים לעסקים בהודו , מחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין", ועורך המדריך ליבוא מסין של אגוד לשכות המסחר.