הגנרל שהגיע בחורף / הכל מקצועי
מדוניאנין השתלט במהירות על מרכז המגרש של מכבי ת"א והפך לשחקן הכי דומיננטי אחרי זהבי. איך שינוי המערך של בוס השפיע על כך, האם התלות בזהבי תרד, ומה סימן השאלה סביב הכוכב החדש-ישן לקראת הפלייאוף
בחורף 2013 הגיעו למכבי ת"א שניים מהשחקנים שהשפיעו הכי הרבה על הכדורגל הישראלי של השנים האחרונות, ראדה פריצה וערן זהבי. לא רק ששניהם עזרו למכבי לזכות באליפות הראשונה בטרילוגיה, אלא גם היו מאוד משמעותיים (ובמקרה של זהבי, אין מילה לתאר עד כמה משמעותי) בשתיים שאחריהן.
עברו שלוש שנים, ומכבי שוב ביצעה רכש חורפי כפול. אורלנדו סה, מקווים האוהדים, יהפוך לפריצה. חאריס מדוניאנין, לעומת זאת, לא יהיה זהבי כי איש לא יהיה זהבי, אבל הבוסני כבר הראה איזו חשיבות יש לו בקבוצה החדשה-ישנה.
בשבעה משחקים, חמישה בליגה ושניים בגביע, ביסס עצמו מדוניאנין כאחד השחקנים הקריטיים במאבק האליפות של מכבי, אולי אפילו השני בחשיבותו לזהבי. בחמש הופעות בליגה רשם מדוניאנין 114 פעולות בממוצע למשחק (פעולות: בעיטות, מסירות, דריבל, נגיחות, תיקולים, חטיפות, בעצם כל פעולת כדורגל שאפשר לספור), יותר מכל שחקן אחר בישראל בתקופה הזאת. לשם השוואה, גל אלברמן וג'ון אוגו, השניים שהתחרו על המקום הראשון בקטגוריה עד שהגיע, מבצעים כ-20 פעולות פחות למשחק. הדומיננטיות שלו גם עולה ממחזור למחזור. בהופעה הראשונה שלו, בדרבי, הוא ביצע 88 פעולות, וכפי שאפשר לראות בגרף, הוא טיפס במשחקים האחרונים ליותר מ-130 כאלה.
למכבי היה חסר שחקן מרכז מגרש שדוחף את הכדור קדימה למקומות הנכונים. ניקולה מיטרוביץ' לא היה מגוון מספיק. שלומי אזולאי, שיודע לשחרר קדימה במהירות, לא מספיק טוב כדי להיות שחקן הרכב קבוע. אלברמן, נוסא איגיבור ודור פרץ הם שחקנים שהיכולת ההגנתית שלהם עולה על ההתקפית, ובהפרש ניכר. מדוניאנין, לעומת זאת, מחזיק באיכויות אחרות. הוא יודע לאן לזוז כדי לקבל כדור בצורה נוחה. הוא מצליח להשתלט על מסירות לא מספיק מדויקות וגם להשתחרר משחקן יריב כדי להמשיך בהנעה. הדיוק שלו במסירה גבוה מאוד, גם בפסים הקצרים וגם בכדורים הארוכים.
מדוניאנין נמצא כאן רק חודש וקצת, וכבר עלה לראש טבלת מלך "מסירות המפתח" למשחק. הכוונה היא למסירות שבזכותן הקבוצה הגיעה למצב הבקעה. מדוניאנין מחלק 3.7 כאלה במשחק, מעט יותר ממאור בוזגלו השני ומזהבי השלישי.
בכלל, למרות שהוא מוסר המון (בשני המשחקים האחרונים חילק 216 מסירות, 198 מהן מדויקות), 77 אחוזים מהמסירות של מדוניאנין הולכות קדימה בעוד הקשרים האחרים של מכבי מגרדים את אזור 70 האחוזים. יש בעל בית שחושב התקפה.
משנה מקום, משנה תפקיד
בואו נחזור לגרף הפעולות של מדוניאנין. אפשר לראות שבשני הניצחונות האחרונים, מול הפועל כפר-סבא ובני-יהודה, הדומיננטיות של הבוסני קפצה לשמים – ויש לכך סיבה. בשני המשחקים האלה פיטר בוס שינה את מערך הקבוצה, וכך השתנתה גם העמדה של מדוניאנין על המגרש.
שימו לב לאיור שמראה את המיקום הממוצע של שחקני מכבי בשני משחקים שונים. מול מכבי נתניה, בוס העלה את המערך הרגיל שלו, 4-3-3, כשמדוניאנין הוא הקשר ההתקפי מבין שלושה, לפני אלברמן ואיגיבור. נגד כפר-סבא, המערך הוא 4-2-3-1, כשמדוניאנין מוצב כאחד משני הקשרים האחוריים לצד אלברמן.
מדובר בהבדל עצום עבורו. במקרה הראשון הוא אחד השחקנים הקדמיים ביותר, מעט מתחת לחלוץ המרכזי עדן בן-בסט, ואילו בשני אחד האחוריים, כשגם המגנים מבלים יותר ממנו בעמדה התקפית. מאחור, למדוניאנין יש אפשרות להשפיע בצורה אחרת. הוא רחוק יותר מהשער, אחראי על ניווט המשחק ובוחר לאיזה צד להעביר את הכדור (נגד כפר-סבא חילק 49 מסירות לצד ימין ו-59 מסירות לשמאל). יש לו גם, כמובן, יכולת להכניס כדור עומק למרכז. מי שאמורים להרוויח מכך, וגם אפשר לראות זאת בפועל, הם המגנים, שמדוניאנין מחלק להם מסירות מהירות ומדויקות לאחר שמכבי משתלטת על הכדור. זה חשוב נגד קבוצות שמצופפות.
בנוסף, כבר שנים שאין למכבי שחקן מרכז מגרש עם רגל שמאל, ומדוניאנין הוא כזה. כיוון שמרכז המגרש בדרך כלל צפוף יותר, אז לשחקן עם רגל שמאל נוח יותר לשחרר כדור שמאלה ולא לכיוון השחקן שמגיע ללחוץ אותו. מדוניאנין, ברגל שמאל, יכול להפעיל ביתר קלות את אבי ריקן וטל בן-חיים. מול כפר־סבא מדוניאנין וריקן החליפו 23 מסירות, יותר מכל צמד שחקנים אחר.
שאלת הפלייאוף העליון
אז מדוניאנין, בעיקר כשהוא מוצב מאחור, עוזר לפתוח את המשחק של מכבי, אבל זה עדיין לא אומר כלום לגבי הפלייאוף העליון. מול קבוצה עם מרכז מגרש כמו של בית"ר, ובטח נגד באר-שבע, בוס יתקשה להשאיר אותו במשבצת האחורית.
מדוניאנין, בניגוד למה שרבים חושבים, הוא כן שחקן שמתמקם טוב הגנתית. ועדיין, הוא ממעט להיכנס לתיקולים (הממוצע שלו קטן בחצי מקשרים מרכזיים של קבוצות מובילות בארץ) וחלש מאוד במשחק הגובה שלו. מדוניאנין זוכה ב־38 אחוזים בלבד מקרבות האוויר שלו, מעט מאוד לקשר מרכזי. לפרץ, למשל, יש 68 אחוזי הצלחה. לאלברמן, לא שחקן עם משחק גובה אדיר, 67 אחוזים.
כל המשחקים של מדוניאנין עד היום היו מול קבוצות תחתית. נגד קבוצות טובות יותר, בוס יהיה חייב להחליט איפה להציב את מדוניאנין. מצד אחד, אם מדוניאנין נמצא לבד ליד אלברמן, מיעוט התיקולים וההצלחה המועטה במשחק הראש עלולים להוות בעיה מול העוצמה של באר-שבע והמתפרצות של בית"ר. מהצד האחר, מכבי הרבה יותר שוטפת כשמדוניאנין מנהל את המשחק מאחור.
ההחלטה הזו יכולה להכריע מי תזכה באליפות. בכל מקרה, שווה לעקוב אחרי סיפור נוסף:
האם מדוניאנין וסה מורידים מהתלות של מכבי בזהבי. כשפריצה וזהבי הגיעו לקבוצה בזמנו, היו לאלירן עטר, הכוכב דאז, 18 שערים. איתם, בארבעה חודשים, עטר הוסיף רק ארבעה. בשבעת המשחקים של מדוניאנין, זהבי הרשית שלוש פעמים (מתוך 17 שערים של מכבי), אבל שני שערים היו בפנדלים.
יכול להיות שמדובר גם בירידה בכושר של זהבי, ובטח יש חשיבות לכך שבמשחקים האחרונים הוא לא שיחק כחלוץ המרכזי. אבל אין ספק שמדוניאנין, כמו סה, יכול להוריד מהעומס של מלך השערים. רק שבניגוד לאותה חצי עונה ראשונה של זהבי, שהסתיימה באליפות, למדוניאנין יהיה הרבה יותר קשה לזכות בתואר. למכבי, בכל אופן, בטוח יש יותר סיכוי לעשות זאת איתו מאשר בלעדיו.
רוצים לדבר על כדורגל? עשו לייק לעמוד הפייסבוק של "הכל מקצועי" ועקבו אחרי אורי קופר בטוויטר .
לפנייה לכתב/ת 
