הצילו, אין לי זמן ללמוד!

בימים אלה נפתח לו סמסטר ב' עבור סטודנטים רבים הלומדים במוסדות האקדמיה השונים בתארים השונים. חלק מהסטודנטים עובדים במשרה חלקית במקביל לתואר, חלק במשרה מלאה, אך מה שבטוח הוא שלמרבית הסטודנטים אין מספיק זמן גם ללמוד, גם לעבוד וגם להשאיר מרווח נשימה לחיים הפרטיים ולתחביבים השונים. אז איך בדיוק מסתדרים עם כל המטלות, ומה חשוב לזכור כדי לנהל את הזמן שלכם בצורה היעילה ביותר?

הנה 6 עקרונות קריטיים לניהול זמן שמיועדים לסטודנטים, שחשוב לחזור ולשנן ממש לפני שנכנסים לעומס הסמסטר, בהמלצתו של בועז נחמד, יועץ ארגוני ומנחה סדנאות ניהול זמן למנהלים:

דחו את הדחיינות

הדחיינות היא מחלה קשה שקיימת בכל העולם, אבל אצל סטודנטים בצורה יוצאת דופן. הבעיה מתחילה עם הערכת יתר של יכולות היישום בפועל, למול היכולות שמתגלים בפועל. גם גזלני הזמן וגם בלתמים גורמים לכך שהפעולות שתוכננו לשבוע נמשכות שבועיים או שלושה. בפועל, הדחיינות תגרום לכך שהדברים שניתן היה לבצעם על הצד המיטבי, יבוצעו בצורה חלקית עם תוצאות פחות טובות. בעבר הייתה טענה כי אפילו בדיקות שיניים או בדיקות רפואיות אחרות הופכות לכאלו שמבצעים אותן בפועל רק כאשר יש כאבים. במקום לנהל מערכת כנגד הדחיינות – ובמקום לייצר תהליכים חכמים יותר, פועלים על בסיס הדחיינות הבעייתי. אז מה עושים בפועל? קובעים לכל מועד סיום, מועד סיום מוקדם; מסמנים ביומן טווח ביטחון של יומיים שלושה לפני המועד, בקשו מאדם אחר להיות "השוטר הרע" עליכם ובעיקר – ערים ומודעים לבעייתיות שיש אם אתם בעלי אישיות כזאת - שנוטים לדחות משימות.

זהו את ה"דחוף" מול ה"חשוב"

היכולת לזהות את הדגשים והנושאים החשובים למול הדחופים, מהווים בעיה שעל כל סטודנט לתת עליה את הדעת. הפער בין הדחוף לבין החשוב – עצום. משימה דחופה יכולה להתחזות לחשובה, אבל בפועל היא הייתה דחופה ואולי אפילו ניתן היה למנוע אותה מראש. משימה חשובה יכולה בלי משים להפוך להיות לכזאת שלא באמת צריך להשלים אותה. בפרט במצבים בהם המשימה החשובה איננה מגיעה עם פעמון שמתריע על שעת הסיום שלה. כך, הכנה לקראת מבחן חשוב, הגשת פרויקט גמר או עבודת סמינריון – הן משימות מאוד חשובות, אבל אין הן מגיעות עם גורם שמתריע יומיים לפני שעת הסיום.

ערכו תכנון מוקדם

לתכנן מוקדם את הזמן פירושו של דבר לחשוב מראש, לפני שבוע הלימודים, לפני יום לימודים או לפני חודשיים וחצי רצופים של מבחנים – לתכנן נכון את הזמן. לתכנון המוקדם יש מקום רב מאוד בעיקר בזמנים עמוסי אירועים או במועדים שמראש עתידים להיות בעייתיים. כך, התכנון המוקדם יגרום לכך שניתן יהיה לאתר מראש תאריכים ומועדים בעייתיים. ניתן יהיה לסמן מראש עבודות מורכבות שיש להגיש – ולהתחיל להכין אותן מבעוד מועד.

זהו והימנעו מגזלני זמן

די לנסוע על כבישי מדינת ישראל כדי לראות כיצד נהגים מציצים לשנייה אחת בלבד לקרוא הודעות ווטסאפ או לקבל עדכון בפייסבוק. שניה של הסטת תשומת הלב, בפועל, יכולה להיות מספר רב של שניות, דקות, שעות שבהן תשומת הלב מוסחת. גם הדור שהוא מרובה מסכים, דורש רמה עצומה של ויסות רגשות משבשים, למול צלצול סלולארי שמודיע על הודעה חדשה. גזלני הזמן הקלאסיים נותרו ללא שינוי. הם מהנים, מקסימים, חברותיים, ידידותיים – אבל גוזלים זמן יקר ערך. בנוסף, יש לזכור כי הם מסיטים את תשומת הלב.

היו מוכנים גם לבלת"מים

כמעט כל אירוע טומן בחובו את הבלתי מתוכנן (בלת"מ). הסבירות למצוא ביטחון מוחלט בתכנון המוקדם, כמעט איננו קיים במציאות. מספיקה תקלה אחת שלא תוכננה, כדי להפוך את כל תהליך התכנון והביצוע לגבב של אירועים שאין בינם לבין המציאות דבר. בפועל, יש צורך לתכנן את הבלתי מתוכנן. נפילת אינטרנט איננה מתוכננת מראש. תאונה עם האופניים לא חושבה מראש. נעילה של חדר במעונות או בדירה שכורה – כל אלו לא תוכננו מראש אבל יכולים להתרחש. יש לצבור לבלתמ"ים הללו זמן. להקצות להם מראש, את הזמן הנדרש כי הם יתרחשו בפועל.

חזרה לשגרה

אחת הבעיות הקשות ביותר בניהול זמן היא החזרה לשגרה. לעיתים מדובר יהיה בחזרה לשגרה מסיומה של חופשת הסמסטר. לעיתים מדובר על חזרה לשגרה לאחר כישלון במבחן או שגיאה שעלתה לסטודנט בציון מאוד נמוך בעבודה שהגיש. היכולת לחזור לשגרה, חשובה ביותר. היכולת הזאת, במקרים רבים מאוד, היא אפילו קריטית להצלחה בניהול הזמן. אז מה עושים? גם במצב של כישלון לומדים ומכריחים את עצמו לחזור לפעילות. מבינים היטב כי קיבעון ופעילות שוטפת וקבועה יכולה להיות כזאת שביום למחרת עוברת שינוי של 180 מעלות. מבינים כי השיגרה היא סוג של "ייצור חי" שצריך ללמוד לחזור אליו הכי מוקדם שניתן או להתרגל למצב החדש – ושוב, כמה שיותר מוקדם.