נוהל אחותך, אישתך ובתך: קוד התנהגות למניעת הטרדה בעבודה
לא פחות מ-38% מהנשים חוו הטרדה מינית במקום עבודתן - כך מגלה סקר שערכה מחלקת המחקר של AllJobs לרגל יום האישה הבינלאומי שצוין השבוע. אז מה הקו שמפריד בין התנהגות לגיטימית לבין הטרדה מינית? צפו בדיון באולפן ynet
בזמן שעוד ועוד פרשיות הטרדה מינית ממשיכות לצאת לאור - מתברר כי המצב במקומות העבודה בישראל בכי רע: 38% מהנשים מעידות כי סבלו מהטרדה מינית במקום העבודה. כך לפי סקר שערכה מחלקת המחקר של AllJobs לרגל יום האישה הבינלאומי שצוין השבוע.
הטרדות מיניות - הפרשות בכותרות:
- המתלוננת נגד הבכיר לשעבר ברמי לוי: "נגע לי מתחת לחצאית, קפאתי"
- מתלוננת נגד בוכריס: "נהג לשלוח לי הודעות בלילה"
- פרשת ההטרדות בגל"צ: הבכיר חוזר לעבודה
על הסקר השיבו 514 נשים מכל תחומי העבודה במשק. הממצאים מעלים כי 25% מהמשיבות ספגו יותר מפעם אחת הטרדה מינית מילולית או גופנית ו-13% סבלו פעם אחת. רק כמחצית מהנשים העידו כי מעולם לא חוו הטרדה מינית בעבודה.
אז מה בדיוק נחשבת להטרדה מינית במקום העבודה והאם גם מחמאה על חולצה חדשה עלולה להחשב לכזו? עו"ד גלי עציון מנעמת התארחה באולפן ynet עם עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר של AllJobs, וניסתה לשרטט את הקו האדום המפריד בין התנהגות לגיטימית לבין הטרדה מינית. צפו בראיון שערכה איתם אלכסנדה לוקש:
עציון הסבירה בדיון, כי "החוק למניעת הטרדה מינית הוא בתחום המאוד אפור אבל פיתחנו לזה נוהל - נוהל אחותך, אשתך או ביתך. מה שלא הית רוצה שיגידו לאחותך, אשתך או ביתך, ובהתאמה גם נשים - אחיך בנך ובעלך - אל תגידו לנשים אחרות. זה לא נועד ליצור מקום שעובדים בו רובוטים אבל כן נועד לייצר סביבת עבודה יחסית נקייה".
בוימפלד ציינה כי "השורה התחתונה היא שרק 50% לא הוטרדו מעולם בעובדה, אבל אנחנו מכירים את הסטטיסטיקה של אחת מתוך אחת. כלומר זה לא אומר שלא הוטרדו בכלל, זה יכול להיות שהם הוטרדו מחוץ למקום העבודה". עם זאת היא סבורה כי ניתן לראות שינוי, גם אם איטי. "המודעות הולכת ומחלחלת", אמרה. "בהשוואה לעשור אחד אחורה, יש מודעות וניסיון מצד מקומות עבודה להציף את הנושא ולתת לו במה".
עדיין מרוויחות פחות
גם בתחומים נוספים חשף הסקר ממצאים בעייתים באשר למקומן של נשים בשוק העבודה בישראל. כך למשל באשר לפערי השכר, כאשר 56% חושבות ששכרן נמוך לעומת גברים בתפקיד זהה. בנוסף, רק 17% מהנשים הביעו שביעות רצון מהשכר שלהן, לעומת 83% שאינו מרוצות. 68% ציינו כי הן סבורות שהיו מתקדמות בקלות רבה יותר בארגון אילו היו גברים.
בשאלה מה הבעיה החמורה ביותר בתעסוקת נשים כיום, 59% ציינו את הקושי לשלב בין משפחה לעבודה ואילו 17% הצביעו על אפליה בשכר כבעיה המרכזית. עוד עולה, כי כ-67% העידו שנשאלו בראיון עבודה שאלות אישיות שאסורות לפי החוק, למשל באשר לתוכניות שלהן להנשא או להביא ילדים, מתוכן 25% ציינו כי זה קורה ברוב ראיונות העבודה, 31% - בחלק מהראיונות, ו-11% - שזה קרה פעם אחת.
"ייתכן שלרוב המעסיקים אין כוונה מיוחדת לסנן אמהות שמגישות מועמדות למשרה, אך נראה שגם כיום מידת החשש מצדם רבה", מצינת בוימפלד. "שאלות מסוג זה עלולות לתת פתח לטענה כי המועמד לא התקבל לעבודה בשל אפליה ולסכן את המעסיק. מסיבה זו אנו ממליצים לכל מי שמגייס עובד להיצמד לשאלות מקצועיות בלבד הקשורות בתפקיד המוצע".
חרף נתונים אלו - כמחצית מהנשאלות (51%) השיבו כי הן מרגישות שיפור ביחס שניתן להן במקום עבודתן, בהן 39% מרגישות שיפור קל ו-12% שיפור משמעותי. מנגד, 25% השיבו שאין אינן חשות בשיפור כלשהו ו-24% אינן ידעו להשיב. "הפערים בין שכר הנשים ושכר הגברים ידועים, ויש להם סיבות רבות – החל מהשפעת הלידות על מסלול הקריירה והקידום, וכלה באיוש נשי של מקצועות פחות רווחיים או משרות חלקיות", אומרת בוימפלד.
"יחד עם זאת, יש סיבה טובה לאופטימיות. שינויים תעסוקתיים מחלחלים לאט ומדובר בתהליך ארוך שמתרחש כל הזמן. כבר היום, המצב טוב יותר ממה שהיה בדור של האמהות שלנו ואפילו בדור של אחותנו הגדולה. מדובר במגמה שתלך ותשתפר ככל שדור ה-Y יתפוס יותר ויותר עמדות מפתח בכירות בעולם התעסוקה".
