הכרעת שליש: האנשים שיקבעו אם לשחרר את קצב

ההחלטה בגורלו העתידי של נשיא המדינה לשעבר בידיים שלהם: ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר תתכנס בסוף החודש כדי להכריע אם לשחרר מכלא מעשיהו את הנשיא לשעבר משה קצב בתום ריצוי שני שלישים ממאסרו. בוועדה יישבו שופט בדימוס, שתי נציגות ציבור וכן קצין בשירות בתי הסוהר ללא זכות הצבעה.

שלושת חברי הוועדה שיצביעו אם לקצר את עונשו של קצב, שהורשע בשתי עבירות של אונס, מעשים מגונים והטרדה מינית, יהיו השופט בדימוס משה מכליס, הקרימינולוגית חנה גורדון והפסיכותרפיסטית עו"ס חניתה לאופר פישר. אם הוועדה תכריע כי היא מנכה שליש ממאסרו של קצב, הוא ישתחרר מהכלא שנתיים וארבעה חודשים לפני תום ריצוי שבע שנות המאסר שנגזרו עליו.

השופט בדימוס מכליס(צילום: חיים הורנשטיין)

בבואם להכריע בסוגיה ידונו חברי הוועדה בהתנהגותו הטובה של קצב בכלא ובחלוף הזמן מביצוע העבירות שבגינן הורשע. לחובתו יעמדו אי הודאתו והבעת חרטה וכן הימנעות מהשתתפות בטיפולים ייעודים בכלא לעברייני מין.

עו"ד חן מאירי, שמייצגת אסירים בוועדות השחרורים, אמרה בהתייחסה לנושא כי "אחד הדברים שקובעים אם לקבל בקשה של עבריין מין לשחרור מוקדם היא חוות דעת של מרכז בריאות הנפש. האסיר עובר אבחונים על ידי המרכז ובסיומם נקבעת רמת המסוכנות המינית שלו. אם רמת המסוכנות נמוכה, הסיכוי לשחרור מוקדם בתנאים מגבילים גדול יותר".

עו"ד מאירי הוסיפה כי "בדרך כלל עברייני מין שלא מודים ולא מביעים חרטה לא מקבלים שחרור מוקדם מכיוון שהם גם לא עברו טיפול ייעודי לעברייני מין. עברייני מין קלאסיים שנעצרו ולא הגיעו לכלא מהבית – בדרך כלל בקשתם נדחית. בנוסף צריך לציין גם את נושא תשלום הפיצוי לנפגע העבירה. אם הנפגע קיבל את הפיצוי יש לכך חשיבות גבוהה בהחלטת הוועדה".

משה קצב ורעייתו גילה. אי הבעת חרטה מול התנהגות טובה(צילום: מוטי קמחי)

קצב מרצה את עונשו באגף התורני של כלא מעשיהו אף על פי שהוא מיועד לאסירים חרדים. במהלך ריצוי עונשו לא נרשמו עד כה אירועים חריגים, התנהגותו נחשבת כאמור טובה ולאחר שסיים לרצות רבע ממאסרו הוא החל לצאת באופן סדיר לסבב חופשות מדי חודש. בתחילה יצא קצב לחופשות למשך 12 שעות, וכיום כל חופשה שלו מהכלא מתמשכת 72 שעות.

מימין: עורכי הדין אמיר, אילוז ומאירי(צילום: מוטי קמחי)

את הבקשה של קצב לוועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר הגישו עורכי הדין ציון אמיר ושני אילוז. לזכות לקוחם של שני הפרקליטים תעמוד העובדה שחלף זמן רב מאז ביצוע העבירות ושמאז חשיפתן הוא לא חזר לבצע עבירות דומות. חברי הוועדה יצטרכו לקחת בחשבון גם את התנהגותו הטובה של קצב בכלא, היעדר עבירות משמעת בתקופת המאסר, חזרה מסודרת מחופשות והיעדר מידעים על חשש שהוא יתקוף מינית שוב.

אחרי שישמעו את עמדת פרקליטי קצב ואת עמדת הפרקליטות, יעיינו חברי ועדת השחרורים בחוות הדעת המקצועיות. אם בקשת הקיצור תתקבל יהפוך קצב ל"אסיר ברישיון", ובהתאם לכך תצטרך הוועדה לקבוע תנאים מגבילים בתקופת שחרורו.

בית הנשיא: ריבלין לא הביע תמיכה בחנינה 

ביום שישי פרסם ערוץ 10 שאם ועדת הערעורים שליד שירות בתי הסוהר תדחה את בקשתו של קצב, צפויים שרת המשפטים איילת שקד ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין לתמוך במתן חנינה לנשיא לשעבר.

לפי הפרסום, שקד הביעה בשיחה סגורה עמדה שלפיה "אין שום סיבה שוועדת השחרורים לא תשחרר את הנשיא לשעבר קצב, הוא עומד בקריטריונים". להערכת גורמים משפטיים, שקד החליטה לאותת

לוועדת השחרורים שאם לא תשחרר את קצב הוא יקבל בכל מקרה חנינה. שרת המשפטים אמרה בתגובה כי טרם נדרשה לאפשרות מתן חנינה.

דוברת בית הנשיא ריבלין ביקשה היום לשוב ולהבהיר כי "בניגוד לפרסומים, נשיא המדינה לא הביע תמיכה במתן חנינה למשה קצב. הנשיא ידון בסוגיה זו ויגבש את עמדתו, אם וכאשר יידרש לכך, זאת רק לאחר שיעמדו בפניו כל השיקולים הנדרשים לקבלת החלטה, כפי שהוא נוהג בכל בקשת חנינה אחרת המובאת בפניו".

אתמול דווח כי הפרקליטות צפויה להודיע לוועדת השחרורים כי אחת מאמות המידה המשמעותיות לשחרור הנשיא לשעבר בתום ריצוי שני שלישים ממאסרו - לא התקיימה: הוא מעולם לא לקח אחריות על מעשיו, הוא מתכחש להם עד היום ולא הביע חרטה על מה שעולל.

ועדת השחרורים צפויה גם לפנות לקורבנות העבירה של קצב ולהודיע להן על זכותן לפנות אליה בכתב, כדי להביע עמדה באשר לשחרורו ולהתחשב בעמדה זו.