מסין באהבה: מייקל ביזלי חוזר ל-NBA
אחרי שנת כיף בליגה הסינית שבה שבר את השיאים של עצמו, אחד הכישרונות המבטיחים בליגה הטובה בעולם התקמבק בחזרה לארה"ב והצטרף ליוסטון כדי לנסות לעזור לה להגיע לפלייאוף. אם הוא יציג את היכולת שהראה מול בוסטון השבוע ויחסוך מעצמו את ההסתבכויות שאפיינו אותו לאורך כל הקריירה, ג'יימס הארדן יכול לנשום לרווחה
בסוף חודש פברואר האחרון דיווח מארק סטיין מ-ESPN שמכבי ת"א פנתה למייק ביזלי, בתקווה שיסכים לקחת על עצמו עוד חוויה אחרי העונה המוזרה בליגה הסינית ולטעום קצת מארץ הקודש. שבועיים אחרי ההדחה המשפילה מהיורוקאפ ובחלוף שבוע מאז הזכייה המרגיעה בגביע, הצהובים ניסו לבצע מחטף יקר מתחת לאף של אירופה ולהתחמש בעיצומה של עונת בלהות בכוכב עבר של הליגה הטובה בעולם.
ביזלי כמובן דחה את ההצעה, אבל עצם הניסיון של מכבי לצרף לשורותיה שחקן שבמשך כל-כך הרבה שנים היה חלק אינטגרלי מתעשיית ה-NBA העיד בצורה הכואבת ביותר על הפיחות הבולט במעמדו. מכמעט סופרסטאר שבשיאו קלע בממוצע 19.2 נקודות למשחק במינסוטה והשתתף עם מיאמי בפלייאוף שלוש פעמים תוך שש שנים (ופעמיים ברציפות), הפך ביזלי בגיל 27 לסחורה פוטנציאלית עבור קבוצת יורוליג חלשה עד בינונית.
המוניטין שלו נסדק עד כדי כך שבדירוג השחקנים החופשיים של האתר SBNATION בקיץ 2015 תפס ביזלי רק את המקום ה-121, כשהוא נדחק מאחורי שמות כמו עומרי כספי (מקום 75), ג'אמיר נלסון (100) ואפילו מיודענו אלן אנדרסון (115). הקדנציה במזרח אמנם עזרה לו להעשיר את חשבון הבנק, אבל גם נתנה למועדונים באירופה את התחושה שעם הסכום הנכון בצ'ק יש על מה לדבר איתו.
ביזלי אמר 'לא' מנומס למכבי בתקווה לעשות את הקאמבק חזרה לארה"ב, ובסופו של דבר (ובאופן צפוי למדי) הצליח להשלים אותו. יחד עם אנדרו גאודלוק, שהשלים סוויפ מול מכבי ת"א רק לפני עונה והדיח אותה משלב ההצלבה של היורוליג במדי פנרבחצ'ה, הוא הגיע ליוסטון כדי לעזור לה להימנע מקטסטרופה ולהתברג בין שמונה הראשונות במערב.
מה שהיה מובן מאליו עבור הקבוצה בתחילת העונה הפך באמצע חודש מארס, עם הדעיכה המתמשכת בכושרו של דווייט הווארד והשידוך המזעזע בין ג'יימס הארדן לטיי לוסון בקו האחורי, למשימה לא פשוטה בכלל. יוטה שבמקום התשיעי רחוקה נכון לעכשיו משחקניו של ג'יי בי ביקרסטאף שני משחקים בלבד. כל מעידה ב-15 המשחקים שנותרו עלולה לגבות מהם מחיר יקר, וכשבתפריט מצפים קרבות מול קליבלנד, אוקלהומה, טורונטו ול.א קליפרס - שום דבר לא יבוא להם בקלות.
ביזלי הונחת בטקסס וחתם על חוזה ביוסטון עד לסיום העונה לא כדי לעזור לה לעבור תהליך או לבגר אותה, אלא כדי להוסיף עומק, לייצר השפעה מהירה בטווח המיידי ולעזור להארדן לעשות נקודות, והרבה. רצוי גם תוך זמן קצר. למרות גובהו (2.06 מטר) הוא לא נחשב לריבאונדר מחונן או לסטופר הגנתי, אלא בעיקר לפקטור התקפי שבימיו הטובים לא היה צריך יותר מדי זמן על המגרש כדי להביא שינוי. רק בעונה אחת מתוך שבע ב-NBA הוא שיחק בממוצע מעל 30 דקות למשחק, ועד 2012/2013 תמיד קלע יותר מעשר נקודות בממוצע. לא סתם אמר עליו פעם פט ריילי שהוא הכישרון הכי גדול שראה בהתקפה. המשחקים המלהיבים האחרונים שלו ביוסטון הראו למה הוא עדיין נחשב לסוג של באנקר במובן הזה, אבל אליהם עוד נגיע בהמשך.
הדהים במכללות, איכזב בפיניקס ולא הפסיק להסתבך
קריירת ה-NBA המורכבת של ביזלי ידעה מעט עליות לעומת כמה מורדות, ולוותה במעט רגעים שקטים או משעממים לעומת הרבה רגעי קיצון וסיפורים מוזרים. עוד לפניה ביזלי קנה לעצמו שם של כוכב עולה עם כמה הופעות בלתי נתפסות בקנזס סטייט. בבכורה היה חתום על דאבל-דאבל מעולם אחר של 32 נקודות ו-24 ריבאונדים, ואת העונה סיים עם ממוצעים חלומיים של 26.2 נקודות ו-12.4 ריבאונדים, כל זה ב-31.5 דקות בלבד.
כמו בכל סיפור הצלחה קלאסי, ביזלי שמחוץ לפרקט היה כמעט לאורך כל הדרך טיפוס מופרע ולא קונבנציונלי. הוא נזרק כילד מכמה בתי ספר וכשחקן נתפס על נהיגה במהירות מופרזת, כשמרכבו נידף ריח עז של מריחואנה. כששהה במחנה הרוקיז הזמין בחורות לחדרו ועישן שוב את הסם האהוב עליו. כמה שנים לאחר מכן נעצר שוב כשהוא נוהג מעל המהירות המותרת, הפעם ברכבו גם נמצא אקדח טעון. הוא הספיק להיתפס בפעם השלישית על אחזקת מריחואנה (כי אי אפשר בלי) ובין לבין נחקר בחשד לתקיפה מינית. ב-2009 אושפז בגלל מתח נפשי ובחשבון הטוויטר שלו צייץ בין השאר: "אני מרגיש שאין טעם לחיים. אני גמרתי".
את דרכו על הפרקט ב-NBA החל במיאמי, שהקריבה בעבורו את הבחירה השנייה בדראפט וידעה טוב מאוד שהסיכון אמור להשתלם לה. כבר בעונת הרוקי שלו ביזלי הזכיר את השחקן עם הבייגלה הענק מעל הראש שחורר רשתות במכללות, והעמיד ממוצעים מעוררי תיאבון (13.9 נקודות ו-5.4 ריבאונדים בפחות מ-25 דקות). הוא צלף ביותר מ-40 אחוז לשלוש והיה כוח האש של ההיט מהספסל. בעונה השנייה השתדרג לצידו של דוויין ווייד ל-14.8 נקודות ו-6.4 כדורים חוזרים, כמות הדקות שלו עלתה והוא הפך לשחקן חמישייה לגיטימי. בקיץ ריילי הביא לעיר את לברון ג'יימס וכריס בוש, הניח את היסודות לביג 3 המפורסם והחליט שלביזלי, על שלל הפרעות האישיות והמניירות שלו, אין מקום בצוות המסייע של הטריו.
במינסוטה ביזלי כיכב ושוב היה לאחת האטרקציות המרכזיות, אבל זה קרה בקבוצה דלה באמצעים ובכישרון שסיימה את העונה עם המאזן הגרוע בליגה (65:17). הטימברוולבס ראו איך הפריחה האישית של ביזלי באה על חשבון ההצלחה הקבוצתית ובפגרה עשו מיני-מהפכה, במסגרתה צירפו לשורותיהם את ריקי רוביו ונתנו תפקיד משמעותי בהרבה לקווין לאב המשתפר.
המניות של ביזלי צנחו, התפוקה ירדה, פציעה גרמה לו לפספס כמות דו-ספרתית של משחקים ובסופו של דבר הוא החליט לנדוד למקום אחר ולפתוח פרק ג', בפיניקס. בשלב הזה הקריירה שלו החלה להידרדר במהירות; הוא שוב סטה מדרך הישר, הסתבך בלי סוף וגרם לסאנס לשלם הרבה כסף - שבעה מיליון דולר - כדי להיפטר ממנו שנתיים לפני סיום חוזהו. כשחזר למיאמי כבר לא היה השחקן שהוא, ובסופו של דבר מצא את עצמו בלונה פארק של הליגה הסינית.
שבר את השיאים של עצמו בסין
בסין הקדנציה שלו התחלקה לשתיים. תחילה חתם בשאנגחאי שארקס, והחליט מהרגע הראשון שהוא נהנה מכל רגע ושוכח מהצרות או מהרצון להיות שוב רלוונטי במגרש של הגדולים. במשחק האולסטאר של הליגה קלע 59 נקודות - שיא חדש - לצד ממוצעים מצחיקים של 28.6 נקודות ו-10.4 ריבאונדים למשחק. בסיום העונה בסין חזר למיאמי, ובסיום עונת ה-NBA חזר לרפד את הארנק בסין.
במדי שאנדונג הספיק לנפץ את השיא של עצמו עם טריפל-דאבל של 63 נקודות, 19 ריבאונדים ו-13 אסיסטים בחגיגת האולסטאר המקומית ושיפר את ממוצעיו ל-31.9 נקודות ו-13.4 ריבאונדים. הוא הוכתר ל-MVP של העונה, למרות ששאנודנג הודחה כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף, וניצל את האין הגנות והרמה הנמוכה כדי להביא את עצמו לדרגת חצי אל בליגת ה-CBA; מעין ממשיך דרך של סטפון מרבורי.
עכשיו הוא שוב בארה"ב, ביוסטון (לא לפני שבארה"ב שוב השתעשעו ברעיון שיחזור למיאמי), ואי אפשר לומר שלקח לו הרבה מדי זמן להתאקלם בליגה שהייתה לו לבית במשך כל-כך הרבה שנים. לקח לו קצת זמן להתניע, אבל במשחק נגד בוסטון משהו בו השתחרר והיה קשה מאוד לעצור אותו. הוא היה עד כדי כך נלהב ואנרגטי שב-15 דקות הספיק לזרוק לסל 19 פעמים – מספר הניסיונות הרב ביותר מאז 1984 עבור שחקן שבילה על המגרש 15 דקות או פחות.
אם הוא לא היה קולע את רוב הזריקות היה אפשר לומר שהוא מנסה לכפות את עצמו במהירות מוגזמת על השיטה, אבל כמעט חצי מהן נכנסו. ביזלי הזכיר נשכחות, צלף 18 נקודות והציג את כל הרפרטואר עם 9 מ-19 מהשדה, כולל סל על הבאזר, חדירות וירטואזיות ו-8 ריבאונדים; שניים מהם הגיעו באותה התקפה, בתזמון קריטי במשחק, במהלך שכל כולו עקשנות ולחימה.
במאני טיים כבר היה בלתי עציר; הוא היה אחראי על 10 נקודות מתוך 12 הראשונות של קבוצתו ברבע האחרון, ובסופו של דבר סחף אותה על גבו ל-98:102 מרשים. מול שארלוט יוסטון חזרה להפסיד, אבל ביזלי המשיך ללהוט עם 15 נקודות באחוזים מצוינים, שוב ב-15 דקות בלבד. ב-81:130 המוחץ על ממפיס הסתפק ב-11 ושוב היה שם מתחת לסל עם 9 ריבאונדים, ובכלל, נראה שהוא מרגיש נוח בביתו החדש. מאז שהצטרף אליו ועד ל-12 למרץ הוא שחרר 27 זריקות כל 28 דקות ובקצב מהיר יותר אפילו מהתקופה שבה שיחק בסין - אז היו לו 24.05 ניסיונות כל 36.5 דקות.
"אתה יכול פשוט לתת לו את הכדור ולזוז מהדרך. הוא כל-כך תכליתי במה שהוא יכול לעשות", התלהב ביקרסטף. "יש לו את היכולת לקלוע וזה ברור, אבל אחד הדברים הטובים שהוא עושה זה ריבאונד בהגנה, וזה משהו שהקבוצה הזו צריכה. אני מרגיש בנוח עם המשחק שלו וזו אחת הסיבות לכך שהבאנו אותו. אנחנו מבינים מי הוא". גם ביזלי עצמו התמוגג... מעצמו. "אני שחקן בוגר יותר", העיד. "אני נותן יותר תשומת לב לצד ההגנתי, לדברים הקטנים. אני שחקן שונה, הפכתי להיות תלמיד של המשחק".
עכשיו יוסטון מקווה שהתלמיד הזה יעלה אותה רמה, ויהפוך אותה מאחת התלמידות המאכזבות בכיתה לכזאת שעומדת בציפיות המתבקשות של המורה ממנה. עדיין לא ברור האם ביזלי, בשלב הזה של חייו ואחרי שעבר כל-כך הרבה בכל-כך הרבה מועדונים (ובשתי מדינות שונות), באמת התבגר והפך לשחקן שלם ומגוון יותר, שהוא גם בן אדם אחר. הרבה יותר סביר להניח שהזמן שבו שוטט להנאתו בליגה הסינית השאיר אותו עם מספיק אוויר בשלב קריטי מאוד בעונה, שבו להרבה מאוד שחקנים טובים החמצן מתחיל להיגמר.
עם תוספת הכוח המפתיעה שיוסטון קיבלה מאחד השחקנים המסקרנים, המוכשרים והנפיצים שעברו אי פעם ב-NBA, היא יכולה להרשות לעצמה לחשוב שהיא בדרך הנכונה, רגע לפני שהיא נעצרת באין כניסה.
לפנייה לכתב/ת 
