בשאר, תסתדר לבד. היציאה הרוסית מסוריה
ההודעה המפתיעה של פוטין על הסגת הכוחות מסוריה שמה קץ לחלומו של הנשיא הסורי להשיב את המדינה שאבדה לו לפני 5 שנים. לאסד שתי ברירות: להסכים לפדרציה סורית או לחזור למלחמה. כיצד ישפיע המהלך על ישראל?
החגיגה של צבא אסד נגמרה. ההצהרה המפתיעה של הנשיא הרוסי שמה קץ לחלומו של הנשיא הסורי להשיב את המדינה שאבדה לו לפני חמש שנים. ההתערבות הישירה של רוסיה הפיחה תקוות בקרב ההנהגה הסורית ובנות בריתה, חיזבאללה ואיראן, כי עתה הגיעה שעת הכושר לחסל את האופוזיציה. ההצהרה של הנשיא פוטין, דווקא ביום שבו החלה המהפכה, גנזה את החלום של ציר ה"מוקאוומה" (ההתנגדות). מה עומד מאחורי הצעד הרוסי? כיצד הוא ישפיע על ישראל?
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
ניצחון סמלי למורדים
באתרי הפייסבוק של המורדים הופיעו קריקטורות המלגלגות על הנשיא אסד, ובהן פוטין מופיע כעריק מהצבא הסורי ומראה את תעודת הזהות שלו, כמנהגם של העריקים בשנים הראשונות למרד בסוריה. בקריקטורה אחרת הופיעו הודעות טקסט שכביכול שלח אסד לפוטין. אחרי ההודעה על 50 שיחות שלא נענו, מופיעות הודעות שכותב בשאר לנשיא הרוסי "בבקשה תענה", "אני פוחד". במקום אחר הנשיא הסורי כותב לפוטין "למען השם אל תיסוג!".
בזמן שמנהיגי האופוזיציה הסורית בחו"ל הגיבו בזהירות וטענו כי הם רואים את הצעד הרוסי בחיוב, אך יש להמתין ולבחון את מהלכי הצבא הרוסי בימים הקרובים, מיהר ארגון ג'בהת א-נוסרה, השלוחה של אל-קאעידה בסוריה, להודיע על ניצחונו במלחמה נגד רוסיה והבטיח כי ייזום התקפה מסיבית תוך 48 שעות.
ההישגים המשמעותיים ביותר של הרוסים בחצי השנה האחרונה הם הצלת משטר אסד הנאמן לרוסיה מקריסה וחיזוק אחיזתה של רוסיה בבסיסה הימי בים התיכון בעיר טרטוס ובסיסה האווירי דרומית ללטקיה.
לפי רשת אל-מיאדין, בששת חודשי ההתערבות הרוסית יזמה מוסקבה לא פחות מ-9,000 תקיפות, "שחררה" כ-400 עיירות משלטון המורדים בעיקר בפרברי לטקיה וחלב, וחסמה את מעברי הנפט של "המדינה האיסלאמית" (דאעש) לטורקיה. אולם בפועל הצבא הרוסי זרע הרס רב, רוב ההרוגים היו אזרחים וההרפתקה הרוסית הגבירה מאוד את זרם הפליטים הסוריים לאירופה.
משמעותה של ההצהרה הרוסית היא שרוסיה ויתרה למעשה על המלחמה נגד ארגון דאעש, שעדיין שולט על יותר ממחצית המדינה. הנסיגה באה לפני שרוסיה השלימה את המהלך האחרון שהיה אמור לסייע בכיבוש העיר תדמור במרכז סוריה, העיר ההיסטורית העתיקה שנשארה בידי "המדינה האיסלאמית". רוסיה גם השאירה על כנה את האמירות האיסלאמית של "חזית א-נוסרה" במחוז אידליב, את "צבא האיסלאם" הסלפי בפרברי דמשק ואת שאר ארגוני האופוזיציה המסכנים את המשטר. ההישג הוא בהחלשתם של המורדים ובצמצום מסוים בשטחי שליטתם, אך אלה הם הישגים זמניים בלבד.
רוסיה פרשה לפני השקיעה
הצהרות הרוסים כי הושגו "רוב המטרות" וכי רוסיה תסיג את "רוב כוחותיה" פירושן כי מטרת השהות הרוסית לא הושגה במלואה וכי נשארו עדיין יעדים אסטרטגיים והכוחות הרוסיים ייאלצו להמשיך לפעול.
למהלך המפתיע של פוטין הסברים כלכליים וגם צבאיים ומדיניים. פוטין מוציא את הכוחות כל עוד הוא רושם לעצמו הישגים עם נזק קל. זאת לפני שישקע בביצה הצבאית של סוריה עם הרוגים רבים, מה שעלול לגרור ביקורת פנימית בארצו. בנוסף, מצבה הכלכלי הקשה של רוסיה אינו מאפשר להמשיך במלחמה, העולה לרוסיה מיליונים בכל יום.
בבחינתנו את יכולת ההתאוששות של המורדים אחר ששת חודשי הכתישה הרוסית, יש לקחת בחשבון כי רוב האוכלוסייה בסוריה שייכת לרוב הסוני (כמעט 80 אחוזים) המאייש את שורותיהם וכי רוסיה תומכת במשטר המיעוט העלווי המהווה רק כ-11 אחוזים מהאוכלוסייה. "המורדים המתונים" (המתינות טקטית ולא אידיאולוגית ברוב המקרים) נפגעו, אך הם זוכים לתמיכה עיקשת של מעצמות כלכליות באזור השייכות לציר הסוני. הסלפים לדוגמה, "צבא האיסלאם" בראשות מוחמד עלוש (אחיו של זהראן שחוסל על ידי הרוסים) נתמך על ידי סעודיה. ארגונים ג'יהאדיסטיים כ"אחראר א-שאם" וכנראה גם "ג'בהת א-נוסרה" נתמכים על ידי קטאר. דאעש עדיין נהנה מתקציב גדול מאוד והרוסים לא הוציאו מידיו את בארות הנפט של דיר א-זור וגם לא צמצמו את שטח שליטתו. כל הכוחות הללו ממתינים עתה בסבלנות לפינוי הכוחות הרוסיים.
פער עמדות בין רוסיה למשטר הסורי
ההתערבות הרוסית אפשרה לא רק להציל את המשטר הסורי אלא אפשרה לו לעבור מהגנה להתקפה. בעיתוי זה, שיחות השלום רק מעכבות את התקדמות הצבא הסורי. הנסיגה הרוסית המפתיעה היא מכה נוספת לבשאר אסד, שהצהיר באחרונה כי בכוונתו להשתלט מחדש על כל המדינה. ההצהרה של פוטין מלמדת כי לרוסיה אין כוונה להשתלט על סוריה אלא רק לשמור על האינטרסים שלה בלבד. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב העלה את רעיון הפדרציה, כי מבחינתה של רוסיה די ברצועה הצרה של שלטון אסד במערב המדינה, על מנת להבטיח את המשך דריסת הרגל הרוסית באזור.
סוריה אחרי הפינוי הרוסי
הצרות של המשטר הסורי עדיין רחוקות מלהיעלם. לאחרונה ניצלו אזרחים רבים את הפסקת האש הזמנית על מנת לחדש את ההפגנות נגד המשטר. התקשורת הערבית צילמה הפגנות שקטות באזורים שונים, בהם צפון חלב, אידליב ופרברי דמשק. המסר הוא שגם אם ישתלט הצבא הסורי על שטחים אלה אין הדבר מבטיח את השבת הסדר הישן וכי העם הסורי לעולם לא יסלח על דיכויו האכזרי.
הפינוי הרוסי אינו מסמן בהכרח התאוששות של הצבא הסורי. הדרוזים בדרום (אזור סויידא) לא הפסיקו את מחאתם נגד הגיוס לצבא, מה שמלמד כי הם עדיין אינם משוכנעים כלל כי יש סיכוי לצבא הסורי לנצח. הלוחמה בחודשים הקרובים עם הרבה פחות סיוע רוסי תהווה מדד ליכולתו של הצבא הסורי להתאושש. הסיכויים להצלחת השיחות בז'נבה אחרי הפינוי הרוסי קטנים עוד יותר, מאחר שהצדדים אינם מעוניינים בפשרה. המשטר מעוניין להמשיך להילחם כי הוא בתנופה כעת.
ואילו המורדים ממשיכים לדרוש את קיום ממשלת המעבר שבה ייטלו חלק "אחרי התפטרות אסד או מותו". ההצהרה של פוטין יכולה לתת לאופוזיציה בשטח מוטיבציה לשוב לשדה הקרב על מנת להתאושש ולהמשיך את תהליך הנסיגה של צבא אסד, שהתרחש לפני ההתערבות הרוסית.
לאור המתיחות בין איראן לבין סעודיה הנמצאת כעת בשיאה, הסיכוי להשגת שלום בסוריה קלוש למדי.
גם אם ינסו מורדים מתונים המותשים מן המלחמות לחתום על הסכם פשרה עם הממשלה, ידחו אותו הג'יהאדיסטים (דאעש וא-נוסרה), המהווים עשרות אלפים ושולטים על רובה של סוריה. הכורדים אינם רואים את עצמם חלק מההסדר על עתיד סוריה. הם כבר החלו כאמור בתהליך להשגת אוטונומיה בצפון סוריה כפי שפעלו אחיהם בעיראק לפני כעשור עקב חוסר היציבות במדינה. לאור זאת, יש להניח כי הצבא הרוסי יידרש לפעול שוב.
הצהרות הרוסים כי הם אינם מתכוונים לעזוב את האזור והתיאום המלא עם ישראל ירתיעו את האיראנים ואת חיזבאללה. לא נראה כי גורמים אלה ינסו למלא את החלל שייווצר אחרי הפינוי הרוסי. העיתוי הנוכחי אינו נוח לשיקום החזית השיעית מול ישראל בגולן. איראן שלאחרי ניצחון הרפורמיסטים עסוקה בשיקום הכלכלה ובמאבקים פנימיים. ארגון חיזבאללה מתמודד כעת עם מתקפה של סעודיה ובעלות בריתה, אחרי שנחשפה מעורבותו במלחמה בתימן. הממלכה הסעודית הצהירה עליו כארגון טרור, נקטה שורה של צעדים נגדו והפסיקה את המימון של צבא לבנון. לאחרונה אף פרסמו אמצעי התקשורת הסעודיים מידע מסעיר על מעורבות איראן וחיזבאללה בפיגועי 11 בספטמבר. כעת בוועידת ג'נבה 3 ניצבים הצדדים בסוריה בפני החלטה קשה: הרע או הרע ביותר - הפיכתה של סוריה לפדרציה או חזרה למלחמה.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010