"נאמנים": פיצול אחד יותר מדי
הפרק האחרון בסדרת הדיסטופיה לטף "מפוצלים", כשמה כן הוא - מפוצל לשני חלקים. "נאמנים" הראשון מגיע כעת למסכים, והוא נמתח כמו מסטיק, ניחן בכתיבת דמויות עצלה ומלא צעצועים טכנולוגים שמחפים על מופרכות העלילה. אולי רק לנאמני הפרנצייז המושבעים, כל אלו לא יהרסו את הצפייה
ושוב חוזר לו הטריק המאוס. סדרת ספרים דיסטופית לגיל הנעורים. הפרק האחרון, איך לא, מחולק לשני סרטים מיותרים במקום הבואו-נגמור-עם-זה-כבר הנדרש. העלילה נמתחת כמסטיק. הרעיונות החברתיים-פוליטיים-פילוסופיים, שממילא היו בעומק שלולית מעופשת, נרמסים תחת המניפולציות הדרמטיות שתכליתן לחלוב עוד כמה דקות עלילה.
רעיון ה"שניים במחיר אחד" החל בעיבוד הקולנועי לפרק האחרון בסדרת סרטי "הארי פוטר". "דמדומים: שחר מפציע 1", "עורבני חקיין - חלק א'" הלכו בעקבותיו בפירוט היתר ובשימוש במניפולציות שקופות לצרכי מריחת זמן. כעת מגיע החלק הראשון לעיבוד של הספר השלישי בסדרת "מפוצלים" שנקרא בעברית ובקיצור מבורך "נאמנים" ("The Divergent Series: Allegiant").
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
השם אולי קוצר, אבל לא אורכו של הסרט שעומד על 139 דקות מייסרות. פרטים עלילתיים לא מועטים שונו ביחס למקור הספרותי של ורוניקה רות'. אפשר להניח שלצופים המושבעים זה לא ישנה. אם אחרי שני הסרטים הקודמים הם יגיעו מרצונם החופשי ל"נאמנים", הרי שדבר לא יעצור אותם עד הפרק האחרון (הצפוי לצאת ביוני 2017).
מכיוון שאין סיכוי ואין כל הצדקה לראות את הסרט השלישי ללא היכרות מוקדמת עם הסרטים הקודמים, הביקורת הזו מכוונת לאלו המכירים את הפרטים. אז איפה היינו? בסוף הפרק הקודם ג'נין מתיוס המרושעת, ראש פלג אוריינות, חוסלה. כעת מי שמנהלת את העניינים בשיקאגו העתידנית מוקפת החומה היא אווילין (נעמי ווטס), אימו של טוביאס איטון המכונה "פור" (ג'יימס ת'יאו). אוולין מנהיגה את "חסרי הפלג" - המנודים חברתית מכיוון שאינם משתייכים מבחינת תכונותיהם לאף אחת מהפלגים (הכנות, אומץ הלב, הידידות, אוריינות, והקרבה עצמית).
מהצד השני של הסקאלה השיוכית נמצאים "המפוצלים" שמצנפת המיון המדברת (יש כזו בסרט, לא?) מזהה בהם את האיכויות של כל הפלגים. יחידה ומיוחדת בין כל המפוצלים, זוהרת ככוכב הצפון, ישנה טריס (שיילין וודלי) שהיא, כפי שלמדנו בפרק הקודם וה"מטריקסי" של הסדרה, "האחת". מי שעתידה לנצח את ה... לאחד את ה... ולהביא לגאולת ה....
בסצנת הסיום של הפרק הקודם, למדנו שהאנושות שרירה וקיימת, ומחכה לאנשי שיקאגו מחוץ לחומות. אופוריה! תושבי העיר, כעת לא מחולקים לפלגים, רצים לעבר החומה שכעת הפכה לחיץ המפריד בינם לעולם שבחוץ. זה היה יכול להיות סיום סביר לסדרה אלמלא העניין הפעוט של ויתור על הכנסות באזור ה-300 מליון דולר לסרט כפי שהיו לפרקים הקודמים. לכן, אווילין שולחת מיד את אנשיה לסגור את השערים ולעצור את האנשים.
למרות שהעלילה ממשיכה חמישה ימים לאחר סיום הסרט הקודם, טריס כבר הספיקה להצמיח שיער ארוך המחליף את תסרוקת הפיקסי הקצוצה של הסרט הקודם. דיסטופיה או לא דיסטופיה, שירותי הספרות עובדים שעות נוספות. טריס ו"פור", יחד עם חברתה כריסטינה (זואי קרביץ), אחיה הבוגדני כיילב (אנסל אלגורט) ופיטר האקסטרה-בוגדני (מיילס טלר) ועוד דמות משנה שתשמש כבשר תותחים, מנסים לברוח משיקאגו. מדוע טריס ופור צריכים להיסחב עם שתי דמויות שחוסר הנאמנות שלהן הוכח בפרקים הקודמים? יש "סיבות" אבל הן מטופשות ולא עקביות. עוד היבט של כתיבה עצלה שכל תכליתה הוא להימנע מהמאמץ הכרוך בפיתוח דמויות חדשות.
הבריחה מובילה למערכת החיצונית שמפעילה את שיקאגו מבחוץ. כמו ב"רץ המבוך" רק בגרסא גדולה יותר. בחוץ מחכה להם אדמה חרוכה במראה אפוקליפטי, גשם חומצתי אדום, ומפגש עם "המרכז לרווחה גנטית", המפקדה העתידנית שבעצם ניהלה את ניסוי חלוקת האדם לפלגים שהיה בעיר שיקאגו - בעוד תושבי העיר מאמינים שהם שארית הפליטה של האנושות.
מדוע הניסוי הזה מתקיים? בתוך סרט של שעתיים ועשרים מוקדש לעניין הזה בערך דקה. זה קשור לשיפורים גנטיים שנעשו והשתבשו והובילו בדרך לא ברורה למלחמה, ולניסוי שמטרתו להוליד טוהר גנטי מחדש. כל הרצף הלוגי כאן מאוד לא ברור, אבל אין זמן להסביר, שלא לדבר על לעסוק ברעיונות מעבר לרמת הניסוח של טריס המתייחסת למצב כמו נערת פרחים היפית הנתקלת בפילוג החברתי בחטיבת הביניים.
בשיקאגו העניינים מדרדרים כשאווילין מגבשת כוחות כדי להתעמת עם ג'ואנה (אוקטביה ספנסר) מנהיגת פלג ה"כנות". במרכז לרווחה גנטית, טריס בעלת ה-DNA הטהור זוכה ליחס מועדף מהמנהל דיוויד (ג'ף דניאלס), דבר המערער את יחסיה עם פור. אבל, אם למדנו משהו מכל סדרות הדיסטופיה לטף, הוא שאסור לסמוך על דמויות שגילן מעל 20, ולכן ברור כי דיוויד הטוב והמטיב יגלה את פרצופו האמיתי.
שלל צעצועים טכנולוגים מאפשרים למהלכים הלא סבירים של הסרט להתרחש. בין אם מדובר במכשיר צפייה המאפשר לגיבורים להיות עדים לכל מה שקורה בשיקאגו, או גז ששאיפתו מביאה למחיקת הזיכרונות. עוד קרב על העיר, עם עוד גאולה אופטימית שמביאה את הדמויות למקום חדש וחיובי, אבל לא עד כדי חדש וחיובי שימנע מהסרט הבא להתקיים. בדיסטופיה הפרטית שלי יש רק סרטים ממין זה, והם מסתחררים בסדרות אין סופיות מסביב לזנב המשמים של עצמן.
"נאמנים" (ארצות ברית) - במאי: רוברט שוונטקה; שחקנים ראשיים: שיילין וודלי, תיאו ג'יימס, מיילס טלר, נעמי ווטס, ג'ף דניאלס וזואי קרביץ; אורך הסרט: 139 דקות.
