הטרור נשאר במשפחה. למה דאעש בוחר אחים?
ניו יורק, בוסטון, פריז, בריסל: הג'יהאד העולמי מגייס יותר ויותר אחים לביצוע פיגועי התאבדות, והוא יודע למה. לנאמנות בין אחים אין תחליף, לרשת טרור שמבוססת על תא משפחתי קשה מאוד לפרוץ. ה-IRA בצפון אירלנד והמאפיה האיטלקית ניסו את זה לפניו
קשרי דם תמיד היו מאפיין של ארגוני פשיעה, מהשודד הנודע ג'סי ג'יימס ואחיו פרנק בארצות הברית ועד למבנה המשפחתי של המאפיה האיטלקית, אבל כעת נראה שהתופעה הולכת ומתרחבת גם ברשתות טרור. מומחים מעריכים שהסיבות לכך הן גם לוגיסטיות וגם חברתיות.
ראשית, הקצנה של אדם והתקרבותו לעולם הג'יהאד והטרור נעשית בדרך כלל דרך חברים קרובים או בני משפחה, ופחות דרך הטפות של גורמים חיצוניים שאינם קרובים נפשית אל האדם שעובר רדיקליזציה. שנית, כשהקשר בין שני שותפים למזימה הוא קשר של אחים – עם אמון, אהבה ונאמנות גדולה – משימתם של כוחות הביטחון לפצח את התוכנית הזדונית ולסכל אותה הופכת לקשה יותר.
"לתוך תא טרור שמורכב משני אחים לא ניתן לחדור. זו הרשת הבטוחה ביותר שיש", אומר קלוד מוניק, מומחה צרפתי לענייני ביטחון שעובד בבריסל.
וכך, האחים איבראהים וחאלד אל-בקראווי זוהו על ידי שלטונות בלגיה כשני המחבלים המתאבדים שרצחו השבוע יותר מ-30 איש ופצעו קרוב ל-200 בפיגועי בריסל. האח הבכור, איברהים בן ה-29, פוצץ את עצמו בנמל התעופה, וקצת יותר משעה אחר כך פוצץ את עצמו אחיו הצעיר, חאלד בן ה-27, בתחנת הרכבת התחתית מאלבק. בימים האחרונים כבר התגלה מחדל של שירותי הביטחון הבלגיים הנוגע לשני האחים: טורקיה הודיעה כי היא עצרה וגירשה את האח הבכור מבין השניים בשנה שעברה ואף הזהירה את בלגיה והולנד שמדובר בפעיל טרור, אך בלגיה לא שעתה לאזהרה.
כדי להיזכר בפיגוע האחים הקודם לא צריך ללכת רחוק: היה זה במתקפת הטרור בפריז בנובמבר האחרון, שבין שמונת המחבלים בה היו סאלח ובראהים עבד א-סלאם, צרפתים ילידי בריסל ממוצא מרוקני. הם לקחו חלק פעיל ביותר במתקפת הטרור שבה נרצחו 130 בני אדם ויותר מ-330 נפצעו. בראהים, בן 31, פוצץ את עצמו בכניסה לבית קפה, והאח הצעיר סאלח, בן 26, טיפל בשכירת הרכב שהסיע את המחבלים ובעניינים לוגיסטיים אחרים, וברח מפריז בליל הפיגועים. רק בשבוע שעבר, אחרי מצוד בן ארבעה חודשים, הוא נעצר בבריסל.
שני האחים קיימו קשר הדוק. הם ניהלו יחד בר בפרבר הטרור של בריסל מולנבק, ושניהם ישבו בכלא בגין פשעים המוגדרים קלים יחסית. בכלא פגש סאלח את עבד אל-חמיד עבאוד, שהפך לימים לראש רשת הטרור שביצעה את פיגועי פריז שבהם השתתפו שני האחים.
סיר הלחץ והאח המתאגרף
עשרה חודשים לפני כן היו אלה האחים סעיד ושריף קואשי, ילידי פריז, שהשתתפו בטבח במערכת המגזין הסאטירי "שרלי הבדו" בבירת צרפת. סעיד בן ה-34 ושריף בן ה-32 הסתערו על משרדי העיתון ורצחו ביריות 12 בני אדם בטענה שמדובר בנקמה על פרסום קריקטורות ששמו את הנביא מוחמד ללעג. הם נהרגו יומיים אחר כך בפשיטה של המשטרה על מקום המסתור שלהם בפרברי פריז.
כילדים שהו השניים במשך תקופה במעון אחרי מות אמם, וכבוגרים הם נגררו לעבודות עם משכורת נמוכה, פשעים קלים וחוגים של מוסלמים קיצוניים. קשריהם עם קיצונים איסלאמיסטים עוררו את חשד הרשויות בצרפת כמה שנים לפני הטבח ב"שרלי הבדו", ושריף נעצר בדרכו לנסוע לעיראק ב-2005. ב-2008 הוא נכלא אחרי ששלח קיצונים להילחם נגד הכוחות האמריקניים בעיראק. סעיד מצדו נסע לתימן, והשתלב בזרוע של ארגון אל-קאעידה
שם.
באפריל 2013 בארה"ב היו אלה האחים דז'וחר וטמרלאן צרנייב, שמשפחתם באה ממרכז אסיה. הם הטמינו שתי פצצות בסירי לחץ ליד קו הסיום של מרתון בוסטון, בפיגוע שבו נרצחו שלושה בני אדם ו-260 נפצעו. טמרלאן בן ה-26 נהרג כמה ימים אחר כך בקרב יריות עם המשטרה. דז'וחר, שהיה אז בן 19, נורה, נפצע ונתפס. במהלך משפטו טענו עורכי דינו של דז'וחר כי הוא פעל בלחץ אחיו הבכור, מתאגרף לשעבר שאימץ את האיסלאם הקיצוני ותכנן את הפיגוע. למרות זאת חבר המושבעים הרשיע אותו אשתקד בפיגועים, ונגזר עליו עונש מוות.
גם שישה מתוך 19 המחבלים שהשתתפו במתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001 בארה"ב, שבה נרצחו 2,977 בני אדם, היו זוגות של אחים. שניים מהם, ווליד ו-וואיל א-שהיר, ישבו זה ליד זה במטוס שפגע במגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי והביא לקריסתו. שלוש שנים אחר כך, ברוסיה, התפוצצה המחבלת הצ'צ'נית אמנטה נגייבה על מטוס ממוסקבה לוולגוגרד והרגה את כל יושביו, וימים אחדים אחר כך התפוצצה אחותה ברכבת התחתית של מוסקבה ורצחה עשרה בני אדם.
בשנים האחרונות דווח גם על זוגות של אחים ואחיות שנסעו מאירופה להילחם או "לשרת" כאנשי ג'יהאד בסוריה ובעיראק. ב-2014 למשל ברחו לסוריה האחיות הבריטיות זהרא וסלמה הלאנה, והן ניסו לגייס גם את אחיותיהן הצעירות לחבור אליהן. מחקר של "הקרן האמריקנית החדשה" העלה לא מזמן שלשליש מלוחמי הג'יהאד מהמערב יש קשרי משפחה ביניהם.
לפי דו"ח של החוקר מוחמד חאפז שהובא השבוע ב"דיילי ביסט", 30-25 אחוז ממתקפות הטרור מערבות חברים מאותה המשפחה. פרופסורית לפסיכולוגיה פלילית, מיה בלום, הסבירה השבוע ל"סקיי ניוז" הבריטי כי ארגוני טרור מגייסים אחים כדי להגביר את סיכויי ההצלחה של הפיגוע, וכי סימנים ראשונים לדפוס הפעולה הזה אפשר לזהות עוד בפיגועי המחתרת האירית ב-1970. היא הסבירה שהתא המשפחתי מסייע לדאעש למנוע כל סוג של פיקוח ומעקב מצד שירותי הביטחון, ומגביר את הסיכוי שהפיגוע ייצא לפועל: "להתחרט ברגע האחרון ולאכזב את הארגון זה דבר אחד, אבל להתחרט ברגע האחרון, לא לבצע את הפיגוע ובכך לאכזב בן משפחה – זה כבר דבר אחר לגמרי".
החשיבות של התא המשפחתי ושל הקהילה המקומית להצלחת פיגועי הטרור של דאעש באירופה הוכיחה את עצמה גם במקרה
של האחים עבד א-סלאם, ובעיקר של האח סאלח שנשאר בחיים אחרי המתקפה בפריז בנובמבר ונתפס בשבוע שעבר בבריסל. אחרי מעצרו התברר כי מי שעזרו לו בכל אותה העת לנדוד בין מקומות מסתור לא היו איסלאמיסטים קיצוניים מדאעש, אלא חברים חילוניים, פושעים קטנים בעלי עבר פלילי זניח יחסית ובני משפחה – שפתחו בפניו את דלתותיהם ונתנו לו מחסה. העובדה שהוא סייע לרצוח ולפצוע מאות בני אדם באחת מפעולות הטרור המחרידות ביותר שידעה אירופה לא שינתה כהוא זה את נאמנותם אליו.