נתניהו נגד בג"ץ: "נזק כבד לכלכלת ישראל"; כבל: "בג"ץ לא נבהל מאיומי נתניהו"

נתניהו. ההופעה בבג"ץ לא עזרה(צילום: רויטרס)

נתניהו ניסה לצנן את השמחה על פסילת המתווה והוסיף: "בוודאי שלאיש אין מה לחגוג על כך שהגז עלול להישאר במעמקי הים ושמאות מיליארדי שקלים לא יגיעו לאזרחי ישראל. נחפש דרכים אחרות להתגבר על הנזק הקשה שנגרם לכלכלת ישראל בעקבות פסיקה תמוהה זו".

• לתקציר החלטת בג"ץ בנושא הגז - לחצו כאן  
• לפסיקה המלאה של בג"ץ בנושא הגז - לחצו כאן
  

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל אמר כי מדובר בניצחון של כל אזרחי ישראל. "בית המשפט הוכיח שיש מי שלא נבהל מנוכחותו של ראש הממשלה ולא מאיומיו. מקריאה ראשונית של פסיקת בג"ץ עולה כי בית המשפט אימץ את קביעת ועדת הכלכלה שדרך המלך הראויה היא דרך החקיקה בכנסת. וכמו כן, קיבל את הקביעה שסוגית היציבות הרגולטורית שהממשלה הציעה מהווה פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית. בכוונתי לכנס את ועדת הכלכלה לאלתר על מנת לדון במשמעויות וההשלכות של פסיקת בגץ".

העותרים נגד בדיון בבג"ץ בפברואר. לממשלה ניתנה ארכה(צילום: גיל יוחנן)

אחת ההפגנות נגד מתווה הגז(צילום: מוטי קמחי)

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), שהייתה אחת העותרות, אמרה כי יש בכך הוכחה להימצאות שופטים בירושלים: "למרות מסע האיומים והלחצים הממומן היטב, שופטי בג"ץ בחרו להגן על הפרדת הרשויות ועל שלטון החוק בישראל, לבלום את הדורסנות חסרת-המעצורים שהופעלה לטובת טייקוני הגז ולהציב תמרור 'עצור' בוהק כדי להגן על הפרדת הרשויות בישראל".

"יש שופטים בירושלים. ניצחנו ניצחון סוחף ועצום", כתבה יחימוביץ' בדף הפייסבוק שלה, "יודעת שלמנהיגות אסור לבכות, אבל יש לי דמעות בעיניים. שוב מתברר שלפעמים מה שנראה דמיוני מתגשם, אם עובדים קשה, מתמידים ומאמינים. החלטת בג"ץ היסטורית ודרמטית, והיא מעצבת את אופיה של מדינת ישראל ערכית, דמוקרטית, כלכלית, סביבתית".

שרת המשפטים איילת שקד אמרה כי "ביטול סעיף היציבות מהווה התערבות בוטה ומיותרת בהחלטת הממשלה ופוגע פגיעה קשה בכלכלת ישראל. לא ייתכן שלממשלה יש את האחריות לכלכלתה ושגשוגה של המדינה, אך היא נותרת ללא הסמכות הנדרשת לפעול. בלתי אפשרי לעבוד כך במדינה מתוקנת. על מי שנושא באחריות ומתן הדין והחשבון לקבל לידיו גם את הסמכות. בלית ברירה, צריך עכשיו לפעול במהירות. אני קוראת לשר גלנט, לשר כץ, ללפיד ולליברמן לגלות אחריות לאומית, להתאחד ולהעביר במהירות האפשרית את סעיף היציבות בחקיקה".

(צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)

שר האנרגיה יובל שטייניץ, שהיה בין מגבשי המתווה, אמר כי "מדובר בהחלטה אומללה. החלטה שהשלכותיה השליליות על פיתוח משק הגז, על הביטחון האנרגטי, על כלכלת ישראל, ועל אובדן ההכנסות למדינת ישראל ואזרחיה, עלולות להיות קשות ביותר- ואולי אף בלתי הפיכות. לאחר שנים של עיכובים, גיבשתי עם כניסתי לתפקיד את מתווה הגז למען אזרחי ישראל. העובדה ששישה חודשים לאחר אישור המתווה בממשלה בכנסת, ומספר שבועות לאחר התנעת התהליך לפיתוח לוויתן- בית המשפט העליון מחליט להחזיר אותנו לאחור, היא בעיני בלתי סבירה".

שטייניץ מחה על התערבות בג"ץ בסוגיה וטען כי "לא הייתה מתרחשת בדמוקרטיות מערביות אחרות במצב דומה. חשוב להדגיש, שההחלטה מחייבת את מדינת ישראל להעניק לנובל אנרג׳י 'מתנה', אותה סירבנו לתת לה בעבר: שהכנסת תתחייב לנושא היציבות. למרות זאת, כולי תקווה שתמצא עדיין הדרך להציל את אוצרות הגז הטבעי שהתגלו למען מדינת ישראל ואזרחיה. בימים הקרובים נצטרך לשקול את המשך דרכנו ופעולתנו בנושא".

התגובות לפסילה התחלקו, כצפוי, בין שמאל לימין. חברת הכנסת ציפי לבני אמרה כי "ביטול המתווה זה המחיר שהממשלה משלמת על רמיסת שומרי הסף הגסה בדרך חקיקתו. גישת ה'אני מצפצף על זה', הדחת יו"ר החשמל והזזת שר הכלכלה - לא השתלמו". ח"כ הכנסת זנדברג (מרצ) הוסיפה: "זהו ניצחון קודם כל של הציבור שנאבק נגד כל הסיכויים וניצח וכן אמירה עקרונית על ריבונות הכנסת והחקיקה הראשית - אי אפשר להעביר הסדרים כה דרמטיים במחטפים ממשלתיים בשירות הטייקונים".

יו"ר סיעת מרצ, אילן גילאון, בירך על ההחלטה: "יש שופטים בירושלים, וגם הם יודעים שצדק הוא שמירה על נכסי הטבע של המדינה ומניעת הפקעתם לידי בעלי ההון. הפסיקה זו מוכיחה פעם נוספת כי האינטרס של נתניהו ושותפיו הוא הניגוד המוחלט לאינטרס של אזרחי ישראל וטובתם".

שלי יחימוביץ טענה כי החלטת בג"צ היסטורית ודרמטית. "פסקת היציבות שנתניהו בישל עבור חברות הגז הייתה מלכתחילה מעוותת ונטולת כל הגיון חוקתי, והיא הפכה את חברות הגז לטריטוריה נפרדת עם חוקים משלה ועם חסינות ועוצמה שלא קיימות בעולם הדמוקרטי החופשי", אמרה. "זה ניצחון אדיר עבור אלפי הפעילים והפעילות שסירבו לשתוק מול חוסר הצדק של מתווה הגז, ועבור המשק בישראל שניצל ממונופול אימתני וחסר מעצורים. ההחלטה מעידה על הכוח שיש לציבור ולהמון על פני הטייקונים גם בימים אלה. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".

ח"כ יואב קיש (ליכוד) אמר כי מדובר בהתערבות של הרשות השופטת בעבודת הרשות המבצעת. "זו מדינת חלם. העברת סעיף אי ההתערבות הרגולטורית בכנסת משמעותו היא אחת - צעד אחד אחורה במאבקה של מדינת ישראל לעצמאות אנרגטית. במשא ומתן התעקשה הממשלה שלא לתת לחברות הגז יציבות בחקיקה ועכשיו בג"ץ הפך לנציגם של חברות הגז בדרישה זו", אמר. "כל פרויקט שדורש השקעות רבות מחייב יציבות כך היה בפרויקט כביש 6 וכך בפרויקטים רבים אחרים, אך מעולם לא נדרש העניין לחקיקה. זהו תקדים גרוע שבג"צ דורש. מיליארדי שקלים שאמורים ללכת לקופת המדינה נמצאים כיום בסכנה". 

מה אומרת החלטת בג"ץ?

השופטים פסלו את "פסקת היציבות", ומאחר שהיא תנאי הכרחי למתווה - בטל המתווה כולו. עם זאת, למדינה ניתן פרק זמן בן שנה שבו באפשרותה לפעול להסדרתה של סוגיית הגז הטבעי. בתום שנה מהיום, וככל שלא תושג הסדרה כזו או אחרת, יבוטל מתווה הגז שנקבע.

פסקת היציבות קובעת שהממשלה מתחייבת לא לשנות ממתווה הגז - כולל שינויי חקיקה או יוזמות חקיקה. כלומר

 הפסקה אמורה הייתה לשמש הגנה מפני שינויים רגולטוריים בתחום המסים, ההגבלים העסקיים ומכסות הייצוא למשך עשר שנים. למעט נועם סולברג, ארבעה מבין חמשת שופטי ההרכב סברו שפסקת היציבות לא חוקית: המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, והשופטים אסתר חיות, סלים ג'ובראן ועוזי פוגלמן.

השופט רובינשטיין כתב בהחלטה כי הסוגיה הנבחנת היא גבולות סמכות הממשלה במשטר דמוקרטי: "פסקת היציבות בפרק זה במתווה, שבה מתחייבת הממשלה לעשור שנים שבו לא זו בלבד שלא תחוקק אלא תיאבק בכל חקיקה נגד הוראות המתוה, נקבעה בחוסר סמכות - ודינה בטלות. היא נקבעה בניגוד לכלל הבסיסי במשפט המינהלי בדבר איסור על כבילת שיקול הדעת של הרשות".

משותפויות לווייתן נמסר: "בית המשפט, בהחלטתו, קיבל את רובו המכריע של מתווה הגז, לרבות אישור הפעלת סעיף 52, אישור הפרקים הנוגעים למחירים, ייצוא, מיסוי, הסדרים מבניים ועוד - ועל כך אנו מברכים.

עוד עולה מההחלטה כי גם השופטים מכירים בנחיצותה של יציבות רגולטורית ויצירת תנאים שיאפשרו את השקעות העתק הדרושות לצורך חיפוש ופיתוח מאגרי גז. על מנת שנוכל לעמוד ביעדי המתווה, ובראשם פיתוח לווייתן עד סוף שנת 2019, אנו קוראים לממשלה לייצר תנאי יציבות בלוח זמנים מהיר".