אור ירוק "צריך פי 3 מצלמות המהירות"
שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, אומר כי צריך לשלש את מספר מצלמות המהירות, לגייס מאות שוטרים וסטודנטים ולהגדיל פי כמה את מספר הניידות בכבישים כדי לשפר את מצב הבטיחות בכבישים - "בשלוש השנים האחרונות לצערנו יש תקלה, מספר ההרוגים עולה ב-23% וראשית יש לשפר את האכיפה"
הכנס השנתי של עמותת אור ירוק שנערך היום (ב') תחת הכותרת "הכי קל להאשים את הנהג", אמר מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבואב, כי ראשית יש לטפל בנושא האכיפה, במטרה להקטין את מספר ההרוגים ולשפר את מצב הבטיחות בכבישים. אבואב אמר בכנס כי "בשלוש השנים האחרונות לצערנו הרב יש תקלה. מספר ההרוגים בתאונות דרכים עלה ב-23%.
דברי בכירי האורחים בכנס:
אנו שואלים עצמנו מה הסיבה ומה צריך לעשות. ראשית באכיפה. התכנית קבעה שיש צורך ב- 450 ניידות. מתוכן יש רק 112 ניידות. יש לגייס מאות שוטרים וסטודנטים כדי לאייש את הניידות האלה. יש 100 מצלמות, צריך לשלש את המספר. יש 215 מוקדי סיכון ו-63 צמתים מסוכנים בהם נהרגים מדי שנה 92 בני אדם, ולכן יש צורך לרכז מאמץ בתיקון מקומות אלה".
שר התחבורה ישראל כץ, הצהיר בפני אורחי הכנס כי מדינת ישראל היא אחת המתקדמות בעולם מבחינת בטיחות הרכב. "אנו משיגים לא פעם את הסטנדרטים, ואנו בהחלט נשמור על זה כדי שזה יימשך בעתיד. חייבת להיות מערכת התרעה בכל רכב חדש או ישן... אין ספק שבכל כלי רכב, בייחוד ברכבים הכבדים - אוטובוסים ומשאיות - מכשירי ההתרעה על סטייה מנתיב, נסיעה קדימה ואחורה, יש הרבה תאונות שמכשיר ההתרעה היה מונע אותם בסבירות גבוהה." כץ הזכיר כי חתם על צו המחייב מנובמבר הקרוב כל רכב כבד בהתקנת מערכת התרעה.
שר התחבורה התייחס בדבריו גם למוקדי סיכון שאותרו על הכביש, והבטיח כי אלה יטופלו באופן מיידי "על מנת להפחית את התאונות בכבישים הבינעירוניים, ואנו מתכננים לעשות את זה גם בתוך הערים". הוא גם הזכיר כי לא ניתן לפטור את הנהג מאחריות, "ומסיבה אחת: אין סיכוי שכל כביש יהיה אוטוסטרדה. יישארו כאן כבישים צרים, דו מסלוליים, עם נתיב אחד לכל כיוון שהנהג צריך לנסוע בה בזהירות. גם בכביש 6 יש תאונות למרות שהוא כביש עם תנאים אופטמיליים".
השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, התייחס לנושא האחריות אחרת, ואמר כי "אנו מכירים את השיח הציבורי, האם האחריות מוטלת על הנהגים שעשו טעות אנוש או שהאחריות היא למצב המחדלי שאנו מצויים בו מתחלקת בין הנהג למדינה. אני חושב", אמר השר, כי "לפני שאנו מסתכלים על הנהג, אנו צריכים להסתכל על מי שנמצא מאחורי הגה השלטון... כל משתמשי הדרך הם בני אנוש, הם חשופים לטעויות, אבל מדינה לא יכולה לתת עונש מוות למי שעושה טעות בנהיגה שלו. לכן לפני שמחפשים את הטעות של הנהג, המדינה צריכה לבדוק איפה האחריות שלה כמדינה: אכיפה, מערכת הבריאות, מערכת המשפט, התשתיות: כל אלו הם בגדר ההתחייבות שלנו לבצע את אותו מאמץ לאומי."
ארדן הפתיע כאשר הודה כי "אני לא אוהב שקצין משטרה עולה לשידור ולהגיד איפה הטעות של הנהג בתאונה (שאירעה ומדווחת, ה.פ), גם אם זה הגורם המרכזי. בדעת הקהל זה נותן למקבלי ההחלטות את מרחב הנוחות ששם את האחריות על הנהג ולא על המדינה".
ארדן הוסיף כי בשנה הקרובה יתבצעו שינויים משמעותיים במשטרת ישראל, במסגרתם יוחלט על תכנית חומש להתעצמות המשטרה, בין היתר באמצעות תוספת של כ-1,300 שוטרים ביישובים ערביים. לדברי ארדן, כאשר תיושם התכנית, ניתן יהי להקטין את ממדי הקטל במגזר הערבי, "שהיום משלם מחיר כבד של מעורבות של פי 2 או שלושה בתאונות מחלקו באוכלוסייה".
אבי נאור, יו"ר ומייסד העמותה, סיפר כי במהלך מספר ימים בהם נסע לאורך מאות קילומטרים, לא זיהה אפילו ניידת משטרה אחת. "לא ראיתי שוטר אחד. לא הייתה מכמונת מהירות אחת. כשאתה מסתכל על התוצאות, הן ברורות. אתה נוסע בכביש, אתה מרגיש שאתה מסכן את חייך.... אתה רואה שהיעדר אכיפה, היעדר מורא החוק, משפיע על אופן הנהיגה. מהירות, חצייה לא זהירה, רכבים שבאים מולך וכן הלאה. זה חלק נכבד מאד מסיפור הבטיחות בדרכים", אמר.
גם נאור, כמו אבואב, הזכיר את התועלת שיש לדבריו בהתקנת מצלמות מהירות. "מצלמות מהירות הוכחו בכל העולם, אנו לא ממציאים משהו חדש. אפשר לראות את האפקטיביות שלהן בכל העולם. למצלמות המהירות יש כמה חסמים: כח השיפוט ואין מספיק שופטים... וכאשר מסתכלים על מה המצלמות ישיגו מבחינת הבטיחות בדרכים, אין ספק שזה האמצעי שיש בידיו להוריד עשרות הרוגים בשנה באחריות".
לפנייה לכתב/ת 
