שכר הבכירים הוגבל: "לא יודעים איך לאכול את זה"
החוק החדש להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית מעורר תרעומת קשה בבנקים וחברות הביטוח. האם באמת צפוי גל עזיבה בצמרת, כמה יעלה לבנקים להעלות את שכר הבכירים במתכונת החדשה ואולי זו בכלל הזדמנות שתטיב עם החברות? הסערה בענף הפיננסים
אחרי מאבקים ממושכים וניסיונות לשנות את החוק ברגע האחרון, אושר אמש החוק החדש להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית. החוק החדש מעורר כעס רב בהנהלות הבנקים וחברות הביטוח, ואף איום לפנות לבג"ץ (אם כי קיים ספק גדול אם בסופו של דבר הבנקים אכן יפנו לבג"ץ) כדי לבטל את "רוע הגזירה".
לטענת הגופים הפיננסיים, המספרים נקבעו באופן שרירותי כשהח"כים נישאים על גלי הפופוליזם מבלי לבחון את משמעותם. לדבריהם, המהלך יפגע בבנקים ובחברות הביטוח, מה גם שהוא מפלה אותם לרעה לעומת שאר החברות במשק שאינן כפופות לחוק זה.
שיאנית השכר במערכת הבנקאית: מנכ"לית בנק לאומי
על פי החוק החדש, תעמוד תקרת עלות השכר לבכירים בתאגידים הפיננסים על 2.5 מיליון שקל, כשבכל מקרה לא יאושר לבכיר תגמול העולה על פי 35 מהתגמול הנמוך ביותר של העובד בחברה, לרבות עובד קבלן.
החוק, שיכנס לתוקף באופן מיידי לגבי חוזים חדשים ובעוד חצי שנה יכלול גם את החוזים הקיימים, קובע גם שתגמול לבכיר שיעלה על 2.5 מיליון שקל, לא יוכר לגוף הפיננסי כהוצאה לצורכי מס.
יש לציין כי בסכום התגמול שהוגבל נכללים הן השכר, הוצאות שונות (כגון רכב) והן הבונוסים, האופציות וכל הטבה אחרת שניתנת לעובד הבכיר, למעט פיצויי פיטורין.
בחברות הפיננסיות סרבו להתייחס באופן רשמי לשינוי החדש, אך שלא לציטוט משמיעים שם ביקורת קשה על התנהלות הכנסת וגופי הפיקוח, שגורמים לדבריהם "נזק בלתי הפיך" לכלכלת ישראל.
"בנק ישראל היה צריך להתערב"
לדברי פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, מדובר בחקיקה חפוזה שתפגע במערכת הפיננסית. "זו חקיקה מהירה שלא עברה טיפול מלא", הוא אומר ל ynet. "חלק מהפיקוח, זה הפיקוח על השכר ותמריצי השכר. לא שמעתי את המפקחת על הבנקים או את בנק ישראל מתייחסים לנושא. חשוב לדעת מה המשמעות של החוק הזה מנקודת הראות של הפיקוח".
אקשטיין מציין כי החוק החדש דווקא יפגע בתהליך ההתייעלות של הבנקים שאותו מעוניינים בבנק ישראל לקדם ומצד שני יגרום ללקיחת סיכונים מיותרים. "תהיה בעיה לייצר מערכת בונוסים שתוכל לענות גם על התייעלות. בשנות התשעים ניסו בארה"ב להגביל את שכר הבכירים למיליון דולר בשנה. המנהלים קיבלו יותר אופציות במקום שכר וזה גרם להם לקחת יותר סיכונים".
נציין כי אמש דווקא התייחסה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג לנושא ואמרה "הבעתי את דעתי לא פעם על כך שרמות השכר הנוכחיות פוגעות במערכת והן מקשות על הבנקים לקדם את תוכנית ההתייעלות".
עם זאת היא הוסיפה, כי "לגבי גובה השכר והתקרה ביחס לשכר העובדים הזוטרים, הפרמטרים הללו נקבעו בהליך מזורז והשאלה שאין לי עליה תשובה היא האם הפרמטרים האלה יוצרים איזון בין רצון לקבוע נורמה רצויה לבין פער שנוצר ברמות שכר, למשל במגזרים אחרים".
אקשטיין רואה גם בעיה בכך שההחלטה הינה אחידה בין כל הבנקים, ללא הבחנה בין בנק קטן כמו בנק ירושלים, לבנק גדול כמו בנק הפועלים.
לדבריו, למרות שהחוק קובע כי עובדי חברת כח אדם המועסקים באופן קבוע בבנק יכללו גם הם בחישוב הגבלת שכר הבכירים, מציין אקשטיין כי הבנקים כבר ימצאו את הדרך כיצד להעסיק עובדים וספקי שירותים חיצוניים בצורה שלא תיכלל בקריטריונים שקובע החוק.
"החוק כמו שהוא מנוסח היום נותן תמריץ להחליף שכר בהוצאות שאינן הוצאות שיורדות מהרווח כמו מניות ואופציות. כך גם הוא נותן תמריץ להוציא עבודות מהבנק החוצה, לחברות כח אדם"
הבכירים לא יעזבו כל כך מהר
יש לציין כי ההוראה החדשה אינה נוגעת רק למנכ"לים, אלא לשדרה שלמה של מאות בכירים במערכת הפיננסית שעלות שכרם גבוהה מ-2.5 מיליון שקל, וכן לבכירים נוספים ששכרם נושק לסכום זה, אך הם מבינים שרף השכר שלהם נעצר מעתה והלאה.
האם נראה גל עזיבה של בכירים בבנקים ובחברות הביטוח?
"למרות שאנשים אומרים שזה הרבה כסף, לא מדובר בשכר גבוה במיוחד למקובל בענפים הללו", אומר אקשטיין. "אנחנו נראה שזה ישפיע על הרצון של מנהלים בכירים להישאר בתחום".
לדברי אלון גלזר, אנליסט הבנקים וסמנכ"ל מחקר בלידר שוקי הון, אנחנו עלולים לראות עזיבה ובכירים שיעדיפו לחפש אלטרנטיבות אחרות, למרות שיהיו עדיין מספיק אנשים טובים שירצו להמשיך להיות בבנק. ."אני חשוב שזה סכום שהוא עדיין מכובד, אני מסכים שנראה עובדים במערכת הפיננסית שעוברים מהר יותר לניהול חברות אחרות שאין עליהן מגבלה, אבל אני לא חושב שבגלל השכר הזה לא ימצאו עובדים טובים".
ואמנם, למרות שלל איומים שהשמיעו בענף הפיננסים על כך שזה יפגע בניהול האיכותי ויבריח מנהלים טובים, רוב הגורמים במערכת הפיננסית איתם דיברנו דווקא מאמינים שלא תהיה פגיעה בשדרת הניהול. "אנחנו לא נראה שינויים פרסונאליים", אומר ל ynet גורם במערכת הפיננסית שביקש שלא להיחשף. "אולי נראה עזיבות פה ושם, אבל זה לא ישנה באמת. זה ייקבע נורמות חדשות של שכר סביב ה-2.5 מיליון שקל".
למה שמנכ"לית בנק לאומי, למשל, תישאר בתפקידה, אם לדוגמה, עידן עופר, ידידה, יציע לה לנהל את החברה לישראל, שעליה לא קיימות הגבלות שכר ויבטיח לה שכר של 10 מיליון שקל בשנה (במקום 2.5 מיליון)?
"אני לא בטוח שנראה את השכר יורד למגבלה של 2.5 מיליון שקל" אומר גלזר. "בנקים ישלמו יותר. רקפת או ציון קינן (מנכ"ל בנק הפועלים) לא יעזבו רק בגלל המגבלה הזו". עם זאת הוא מציין כי אנחנו נראה בנקים שנצמדים לרף העליון של המגבלה.
המהלך הזה ישפיע על הבנקים וחברות הביטוח בצורה מהותית?
גלזר: "החלק הבעייתי הוא שהבנקים יפסיקו לתת למנהלים תגמול לפי הצלחה ונפסיק לראות תמרוץ להשיג ביצועים יותר טובים. להפוך את השכר של כולם לשכר שלא תלוי בביצועים - לזה יש סכנה לא קטנה לתוצאות העתידיות של הבנק".
"אני חושב שהיה מקום כן להשאיר יותר שיקול דעת לבעלי המנויות והדירקטוריון. המטוטלת עברה מהגזמה מצד אחד להגזמה בצד השני".
הזדמנות לשכנע את העובדים להוריד בשכרם
מה יקרה אם בכל זאת מנהלי החברות הפיננסיות ירצו לשמור על רמות השכר הנוכחיות שהן הרבה מעבר לרף שקובע החוק החדש ויבקשו להעלות את שכרם. מה המשמעות?
בהתחשב בכך שהפער בין רמת השכר הנמוכה לבכירה צריך להיות פחות מפי 35, כלומר יצטרכו להעלות שכר גם לעובדים הזוטרים, ובהתחשב בכך שכל שקל מעבר ל-2.5 מיליון שקל שיקבלו הבכירים לא יוכר לצרכי מס וישולם בגינו מס מלא ללא קיזוזים כלשהם, ניתן להעריך שמדובר בעלות של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה לבעלי המניות של גוף פיננסי כמו בנק הפועלים למשל.
מבדיקה שערכנו בחלק מהגופים הפיננסים עולה כי שם לא צופים שהליך כזה יקרה. בשביל שינוי כזה נדרש, על פי החוק החדש אישור ועדת התגמול, אישור של דירקטוריון החברה וכן אישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. אם נוסיף לכך את ההד הציבורי והתקשורתי שילווה כל אחת מהמשוכות וכן תביעות של בעלי מניות על המהלכים, הרי שקיים ספק גדול אם אותם בכירים יהיו מעוניינים בכך.
חלק מהאנליסטים מעריכים כי תהיה עליה מסויימת בשכר שתגרור גם את שכר העובדים הזוטרים כלפי מעלה, אך עדיין לא יהיה מדובר בשינוי דרמטי. "מהלך כזה עשוי להעלות כלפי מעלה את שכר העובדים הזוטרים ומצד שני לגרור כלפי מטה את שכר הבכירים", אומר גורם בכיר במערכת הפיננסית. "אני מעריך שבטווח הארוך השכר יתיישר לכיוון המגבלה שקובע החוק החדש".
למרות האמור, יש גורמים בענף המאמינים כי מדובר דווקא בהזדמנות. במיוחד מצידם של הבנקים.
ברקע המאבקים בין הוועדים בבנקים להנהלה על תנאי השכר כשבמקביל מקודמות תוכניות ההתייעלות של הבנקים, יש המעריכים כי הורדת שכר הבכירים יכולה להשתלב בתוכנית התייעלות כללית שתגיע מהבכירים לשאר העובדים ותוריד למעשה את השכר הממוצע במערכת הבנקאית.
"אם במסגרת משא ומתן בכירים במערכת הבנקאית יראו שהמשכורת שלהם נחתכה בעשרות אחוזים וידעו למנף את זה למשא ומתן מול העובדים שיסכימו אפילו להורדה מינורית בשכר, או צמצום העלאה צפויה, זה יכול בסופו של דבר לחסוך לבנקים הרבה יותר מההוצאה בעקבות תיקון החוק", אומר אנליסט בכיר.
גורמים אחרים במערכת דוחים אפשרות כזו. "אני לא רואה מצב שבו מנכ"לים מצליחים לשכנע עובדים להוריד בשכרם", אומר בכיר אחר. "ממה שאני בדקתי ושומע, הבנקאים לא יודעים עוד איך לאכול את זה. זה מכה קשה מאוד מבחינתם".
לפנייה לכתב/ת 
