כמה פעמים יצא לכם לשמוע על הפרופגנדה האנטי ישראלית בקמפוסים ברחבי ארה״ב? כמה דיברתם על זה או קראתם על התופעה הגוברת? סביר להניח שרבות. נראה שלאחרונה, לצד שלושת האותיות BDS כולנו התוודענו לתנועה שמשתלטת על השיח בקולג’ים והאוניברסיטאות.

עם הפעילות הגוברת שלהם, מנסים מנגד למצוא תשובות גם בצד הפרו-ישראלי. אחת היוזמות המעניינות יותר שעלו לאחרונה הגיעה דווקא מבית ספר תיכון.

בית הספר ׳בית תפילה׳ שבבולטימור נחשב לאחד הגדולים והבולטים בארה״ב, עם קרוב ל-1000 תלמידים יהודיים.

אלה שקד, מורה ישראלית לעברית בבית הספר, מספרת על קהילה מגוונת ומפתיעה. ״יש בבולטימור קהילה יהודית גדולה ופעילה. בית הספר קיים כבר למעלה מ-70 שנה ופתוח בפני כל הזרמים השונים. כולם מתקבלים באהבה ובתחושה ביתית״.

בשנה שעברה החלה שקד לעבוד לצד חגי לביא, שליח מישראל, שהגיע כפי שהוא מספר, במטרה להציג את ישראל באור חיובי ולחבר את התלמידים למדינה. ״הגעתי לשלוש שנות שליחות כראש מחלקה בעברית ומהר מאוד הבנתי והרגשתי שהקשר לישראל כבר מוצק וחזק. מה שכן, ראינו שבוגרים של בית הספר מגיעים ומספרים על מה שקורה בקמפוסים. התחלנו להבין שהתלמידים שלנו צריכים כלים מול התופעות האלו״.

על אף ריבוי החומר הלימודי המועבר אודות ישראל, נראה היה שיש צורך במידע נוסף וזווית חדשה שתכין את התיכוניסטים כראוי. ״רבים מהם לא מבינים את הסיפור שמאחורי ישראל״, מסבירה שקד. ״הבנו שאין להם מספיק כלים. לכן התחלנו להרכיב סדנאות מיוחדות והרצאות שהתלמידים קיבלו גם במסגרת שכבתית וגם קבוצתית. בהמשך עשינו סימולציות שנשענו על כל מיני שאלות והצהרות שידענו שיעלו בקמפוסים ונתנו להם להתנהל מול זה״.

בבית הספר חשבו שקהל היעד אל מול האנטי הישראלי לא יהיו חברי ה-BDS כי אם דווקא הרוב שטרם גיבש עמדה. ״מראיונות שערכנו עם שלל מומחים הבנו שאם למשל מדובר ב-100 סטודנטים, 30 מתוכם תמיד יהיו בעד ישראל, יש 20.שתמיד יהיו נגד ונשארו כל מי שבאמצע, ועם הקהל הזה אנחנו יכולים לייצר שיח ולהשפיע״.

התלמידים למדו איך להגיב לדברים שיאמרו בקמפוסים. הבוגרים עם ערכות המידע

בית הספר החל להעביר מידע מגוון אודות ישראל. הילדים העמיקו בהיסטוריה של מדינת ישראל, איך היא קמה, התנועות שפעלו בה ואיך התגבשה למדינה. הם עסקו בזכות על השטחים והדינמיקה המשתנה מול הפלסטינים ומדינות ערב מסביב. ״בהתאמה עם המידע הזה התלמידים למדו איך לענות על שאלות ואמירות שיאמרו בקמפוסים, הערות שאנחנו זיהינו וסימנו כנפוצות״.

״הילדים גדלים עם ערכים של אהבת ישראל, אבל אם לא יקבלו את התמונה האמיתית בסופו של דבר הם עלולים לייצר כעס ואנטי. היום תלמידים חייבים לקבל את התמונה המורכבת. לא רצינו להגיד להם שישראל עושה הכל מושלם ונכון. רק ככה הם ידעו באמת איך להגן על ישראל. אם לא נחשוף את הדברים כמו שהם זה יצור תגובה הפוכה. זה כמו תהליך שעוברים עם ההורים שבהתחלה נראים לנו מושלמים, אחרי זה להיפך, ובסוף התהליך יש קשר כן, מפוכח ועמוק מאין כמוהו״.

הלימוד על ישראל בבית הספר התרחב ויצר תקדים בין בתי הספר המקומיים.

התלמידים לא למדו רק על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל ההיסטוריה. ״התהליך היה בנוי מהעמקת הידע שלהם בנושא הסכסוך הערבי וגם נושאים שאינם קשורים, כמו העובדה שישראל חלוצה בתחום פיתוח מאגרי המים, המגוון התרבותי בישראל, ההיי טק כמובן ובכלל להדגיש את החוזקות של ישראל. קהל היעד בקולג׳ים לא יתעניין בעומק הסכסוך ואת החיבור שלו לישראל צריך ליצור מזווית אחרת. יש להראות להם את ישראל באופן חיובי ופחות מורכב״.

במסגרת התכנית המיוחדת של בוגרי בית הספר, דאגו לביא ושותפיו לחבר את התלמידים עם ישראלים שמייצגים רבדים וסיפורים שונים בחברה. ״הבאנו משלחת מתיכון בויאר בירושלים, הפגשנו אותם עם חיילים שהגיעו לכאן וחשפנו אותם למפגשים עם דוברים שונים שמייצגים קשת של דעות. למשל״, הוא מספר. ״ הגיע לכאן דובר פלסטיני שהציג גם את התפיסה הפלסטינית ונראה היה לי שזה חשוב מאוד בשביל ההבנה שלהם את המצב. הם אמרו שבסוף התמונה המורכבת עוררה אצלם חיבור עמוק יותר והבנה טובה יותר איך לייצג את ישראל״.

לקראת סוף הלימודים הכינו בבית הספר ערכה ייחודית עם תשובות לכל השאלות שעלולות להתעורר בעימותים או ויכוחים בקמפוס, ואת כל אלו העלו גם על הארד דרייב אותו נתנו לכל תלמידה ותלמיד. לחבילה בחרו לקרוא עילו"י –ערכה להצלחה והסברה ישראלית בקולג'.

״אנחנו מקווים״, מסכם חגי, ״שזה יהיה איתם תמיד כשישארו ללא תשובה. יש להם גם תמיד אפשרות לשמור איתנו על קשר. המטרה לא להוביל אותם למלחמה אלא לפנות לקהל שטרם החליט. לאפשר לכל אחת ואחד מהם לשמש כנציג בשליחות לישראל ולגרום לה להיות מובנת יותר״.