תקן יש, בדיקות חומרים מסוכנים לכלים כמעט שאין
מנתונים שנמסרו ממשרד הכלכלה עולה כי נבדקו בממוצע רק 3 מוצרי פלסטיק בשנה. לפי הבדיקות, 20% מהמוצרים לא התאימו לדרישות התקן. ב"אדם טבע ודין" מתריעים על הכמות הנמוכה של הבדיקות: "אם יש 20 אחוז חריגות רק אפשר לחשוב מה המספרים האמיתיים"
בחמש השנים האחרונות, הממונה על התקינה בדק מספר מועט של מוצרים הבאים במגע עם מזון, זאת על אף הממצאים, לפיהם אחוז מאוד גדול של המוצרים אינם עומדים בתקן. המשמעות היא שייתכן וממוצרים אלו מופרשים חומרים מסוכנים למזון שלכם (פירוט החומרים המסוכנים) אל תוך המזון. ב"לאדם טבע ודין" מציינים כי במצב דברים זה, שבו הממונה על התקינה בודק רק שלושה מוצרים בממוצע מדי שנה, קיים חשש ממשי שכלים ואריזות מזון מפלסטיק מפרישים כימיקלים בכמויות מסוכנות למזון שלנו.
מצב דומה קיים ביחס למוצרים מחומרים אחרים. כלים קרמים נבדקו לפי התקן המתייחס לשחרור מתכות כבדות רק שבע פעמים במהלך חמש השנים האחרונות. בתשובת משרד הכלכלה צוין כי נמצא שמוצר אחד לא מתאים לדרישות התקן,
מאז שנת 2012, חלה חובה על כל המוצרים הבאים במגע עם מי שתייה (צנרת, ברזים, מיכלים וכו') לעמוד
בדרישות תקן רשמי, הקובע מגבלות לגבי העברה של כימיקלים מסוכנים מהמוצרים למים. לפי בדיקותיו של הממונה על התקינה, 100% מהמוצרים שנבדקו חרגו מדרישות התקן.
שרית כספי-אורון, ראש תחום כימיקלים ובריאות ב"אדם טבע ודין" מסבירה כי "אין דרישה לבדיקה למוצרים שמיוצרים בארץ. יש את שמבצעים בדיקה במוצרים מיובאים, אבל אם זה מיוצר בארץ אין שום דרישה לבדוק. יש דרישה חוקית לעמוד בתקן, אבל אין אכיפה שיטתית. מה יש? יש תוכנית אכיפה של משרד הכלכלה של הממונה על התקינה והם מבצעים בדיקות. ביקשנו לקבל פירוט של הבדיקות שנערכו לפי התקנים ונדהמנו. נדהמנו לגלות שתקן פלסטיק נבדק רק 15 פעמים על פני 4 שנים. מתוכם 3 תיקי אכיפה נפתחו. מדובר על כ- 20 אחוז חריגות. הרבה מהמוצרים החורגים משווקים. כמעט שלא בודקים את הייצור המקומי. אם יש 20 אחוז חריגות רק אפשר לחשוב מה המספרים האמיתיים".
מי מסמן?
גם בכל הנוגע לכלים קרמיים וסימון הכלים המצב חמור, שכן לא בוצעו בדיקות כלל. לאור הנתונים האחרים על חריגות שנתגלו מדובר בנתון מדאיג. אלה הם הכוסות שאתם שותים מהם ובצלחות מהם אתם אוכלים.
יניב שמאי ראש ענף כימיה של מזון ומים במעבדה לכימיה וטקסטיל מספר: "שמים להם גלזורה המכילה מתכות כבדות. ומה שקורה לרוב הוא שהיצרנים לא שמים את הכלים בתנור לפרק הזמן הנדרש או הטמפרטורה הנדרשת והצבע לא מתקבע על הכלי, והעופרת והקדמיום נכנסים לנו לגוף. אלה מתכות בעלות השפעה מצטברת שלא ניתן לפנות מהגוף. עופרת היא אחת המתכות הכי מסוכנות. היא מסרטנת, גורמת לאנמיה, פגיעה בכליות ועוד. קדמיום גם מסרטנת, גורמת להתמוטטות השלד, פגיעה בריאות ועוד". שמאי הוסיף על הסכנה: "זה לאט לאט מצטבר באיברים עד שמגיע למסה קריטית".
בבדיקה שביצעו במכון התקנים בכלי זכוכית מעוטרים בשווקים התגלה כי 40 אחוז מהכלים הנבדקים הם רעילים ומסוכנים. "זה עיטור זהה לכלים הקרמיים, אותם צבעים ואותם רעלים. מכיוון שאין תקן רשמי ומחייב הכלים לא נבדקים. מדובר באחוזים גבוהים. הבעיה היא שבישראל אף אחד לא מרים את הכפפה בנושא. בכל המדינות בכל העולם יש קפיצת מדרגה מבחינת דרישות בטיחות ובריאות. אצלנו זה טיפה נעצר", הוא אומר.
מוצר אחר שביקשו לקבל נתוני פיקוח ואכיפה עבורו הינו מוצצים. קיים תקן רשמי אשר מגביל את הנדידה של כימיקלים מסוכנים, כגון, מתכות כבדות, ניטרוזאמינים (חומרים מסרטנים בבני אדם או חשודים כמסרטנים) וחומרים מסוכנים אחרים, מהמוצץ לגופו של התינוק. בחמש השנים האחרונות בוצעו רק תשע בדיקות במוצצים לפי תקן זה ושליש מהן נמצאו לא תקינות. "כאשר מדובר במוצר שנמצא בפה של תינוקות - קבוצה רגישה ביותר להשפעות של כימיקלים מסוכנים, 33% חריגות הינו נתון מבהיל ביותר שאין להשלים איתו", אומרת כספי-אורון.
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "לעניין האכיפה, הממונה על התקינה ומפקחי המינהל, פועלים לאכיפת כלל התקנים הרשמיים שבתחום אחריות המשרד, בהם גם התקן הרשמי ת"י 5113. האכיפה מתבצעת בהתאם לתוכנית עבודה ופניות ותלונות הציבור. בשנת 2015 לבדה, נערכו מעל 300 פעולות אכיפה (נטילות דוגמאות מוצרים שונים לצורך בדיקת התאמתם לתקנים רשמיים) ומעל 1300 ביקורי פיקוח בבתי העסק".
עוד נמסר ממשרד הכלכלה: "בשנים האחרונות עובר מינהל התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה תהליך של הרחבה משמעותית והגברת צוותי הנוטלים וצוות חקירות מנהליות ופליליות, וזאת על מנת להגביר משמעותית את האכיפה בשווקים. במקביל, יזם המינהל פרויקטים לפיתוח מודלים חדשניים לאכיפה המבוססים הערכת סיכונים, שאמורים לתת מענה לאכיפה יעילה וממוקדת
במוצרים בעלי סיכון מוגבר. באשר לת"י 5113 - בשנים אחרונות נערכו 15 פעולות אכיפה (נטילות של המוצרים עליהם חל התקן). מתוך 15 הנטילות, ב-12 מהן, המוצרים נמצאו מתאימים לתקן וב-3 נמצאו שאינם מתאימים לתקן. לגבי אותם 3 מקרים, נפתחו תיקי אכיפה, אשר מטופלים בהתאם לממצאים ולסמכויות הממונה על התקינה לפי חוק התקנים".
מעמותת "אדם טבע ודין" נמסר כי "נתונים אלו מדאיגים ביותר. אנו קוראים למשרד הכלכלה להגביר את היקף הפיקוח על המוצרים הבאים במגע עם מזון. למוצרים אלו השפעה ממשית על בריאות הציבור, במיוחד עבור תינוקות וילדים, ויש לוודא כי המזון והמים שאנחנו צורכים הינם בטוחים ושאיכותם אינה נפגעת מהמוצרים שבאים במגע איתם".
לפנייה לכתב/ת 
