דיון נוסף, משפט חוזר או חנינה מהנשיא. האופציות המשפטיות של זדורוב
עשר שנים לאחר הרצח, שש שנים לאחר ההרשעה וארבעה חודשים לאחר דחיית הערעור בעליון, נראה שהסיכוי לפתיחה מחודשת של תיק רצח תאיר ראדה קלוש. בעוד פרקליטיו של רומן זדורוב הגישו בקשה לדיון נוסף, כמה אפשרויות נוספות עומדות בפני ההגנה
אחרי שהורשע ברצח הילדה תאיר ראדה ובית המשפט העליון דחה את ערעורו, עדיין ישנן כמה אפשרויות משפטיות שעומדות בפני רומן זדורוב ובפני הפרקליטות במסגרת התיק שמסעיר את המדינה כבר עשר שנים, ובפרט בימים האחרונים על רקע פרטים חדשים בתיק שהובאו לאור במסגרת סדרה דוקומנטרית. אולם ההערכות הן שהסיכוי שהתיק ייפתח מחדש נמוך מאוד.
בימים אלו מתנהל הליך בקשה לדיון פלילי נוסף שהגישו סנגוריו של זדורוב, ירום הלוי ומשה שרמן, ועל המדינה להגיב לכך בתוך שבועיים. בכל הנוגע למידע החדש שנחשף לאחרונה בתוכנית "צל של אמת" של ערוץ 8, נראה כי הסנגורים לא מעוניינים לעשות בו שימוש לעת עתה.
בעקבות הסערה הגדולה סביב פרסום חומרים חדשים לציבור במסגרת הסדרה, בשבוע שעבר אמרה נציבת ביקורת מערך התביעה, השופטת בדימוס הילה גרסטל, כי רק בדיקה של תיק הרצח תאפשר לדעת אם נפלו כשלים בהליך שהביא להרשעתו של רומן זדורוב במעשה. "אני למשל לא שייכת לאלה שיודעים אם זדורוב אשם או זכאי", אמרה.
בקשה לדיון נוסף
בימים אלו, כאמור, מתנהלת הבקשה לדיון נוסף בפני נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור. הליך כזה מתרחש כאשר יש הלכה חדשה או שאלה משפטית חדשה שחורגת מגבולות הדיון. אמנם בתיק זדורוב יש דעת מיעוט של השופט יורם דנציגר, שקבע בדצמבר האחרון כי יש לזכותו, אולם המומחים מעריכים שהסיכוי שבית המשפט יקבל את הבקשה נמוך ביותר.
"מדובר פה בשאלה עובדתית, אבל אין פה שאלה משפטית חדשה או קשה", כך לדבריו של פרופסור אורן גזל-אייל, ראש המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. "לכן המסגרת הזו להגשת ראיות חדשות איננה טובה".
בקשה למשפט חוזר
ההליך השגרתי ביותר להגשת ראיות חדשות הוא דרך בקשה למשפט חוזר. בקשה כזו מוגשת ישירות לבית המשפט העליון ואמורה לגלם בתוכה אך ורק ראיות חדשות. כלומר, הבקשה למשפט חוזר מוגשת רק כאשר יש ראיות חדשות שלא נחשפו בדיונים בבתי המשפט קודם לכן ומדובר במידע חדש שהגיע רק אחרי תום התיק.
אלא שגם כאן עלול צוות ההגנה של זדורוב לעמוד בפני קשיים משמעותיים, שכן המידע שנחשף על-ידי אדם הנקרא א"ח, בן זוגה לשעבר של אישה שנקראת א"ק שלטענתו היא שרצחה את ראדה, אינו חדש, והוא היה בידי צוות הסנגורים מטעם הסנגוריה הציבורית כבר בשנת 2012. צוות ההגנה דאז הגיש את החומר לבית המשפט העליון יחד עם שלוש ראיות נוספות. שתיים מתוך הראיות הללו התקבלו והוחלט להשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי, אולם הראיות בנוגע לא"ח ולא"ק נדחו, ונקבע כי הן לא יהיו חלק מהדיון השני והמשלים שהתקיים בבית המשפט המחוזי. במקביל, הסיכוי לקבל משפט חוזר בישראל הוא נמוך במיוחד.
"הבעיה היא שרוב הראיות היו בידי הסנגוריה כבר ב-2012", לדבריו של פרופסור גזל-אייל. "הסנגוריה ביקשה להגיש אותן לביהמ"ש, אבל בית המשפט דחה את הבקשה. כל מה שיש אחר כך זה עוד שני דברים שאינם בכלל ראיות, וזה בדיקת הפוליגרף שלו ועדות השמיעה של מאי פלג ז"ל. שני הדברים האלה אינם קבילים כראיות ולכן אין שום אפשרות שהם ישנו את תוצאות המשפט ולכן הם לא יכולים להוות עילה למשפט חוזר".
פתיחה מחדש של חקירה משטרתית
חקירה משטרתית ניתן לפתוח בכל שלב ובכל עת. כלומר, גם כיום, המשטרה יכולה להחליט לפתוח את התיק ולבצע השלמות חקירה אפילו אם מדובר בתיק חלוט – שניתן בו פסק דין סופי. אלא שההערכות הן שהסיכוי שהפרקליטות תורה למשטרה לחקור מחדש את התיק קלוש עד אפסי.
בתגובת הפרקליטות לאחר פרסום החומרים החדשים לציבור במסגרת הסדרה "צל של אמת" היא דבקה בעמדתה כי זדורוב הוא הרוצח, ונראה היה כי הסיכוי לשנותה מעמדתה לא קיים. "מדובר בעדות שכבר נחקרה לעומק על ידי משטרת ישראל בשנת 2012, ונמצא כי אין בה כדי לשנות מתמונת הראיות המעלה בבירור כי מי שרצח את תאיר ראדה היה רומן זדורוב", נכתב בתגובת הפרקליטות.
הפרקליטות טענה כי אין כל ראיה ישירה או עקיפה שקושרת את א"ק לרצח של ראדה וכי נמצא כי שני בני הזוג "אינם יציבים בנפשם". בפרקליטות ציינו כי א"ח התגורר עם א"ק במשך שש שנים אחרי שכביכול התוודתה בפניו על הרצח עד שנפרדו ביוזמתה. "עובדה זו מעלה תהייה של ממש כיצד המשיך א"ח לחיות חיים זוגיים עם מי שהתוודתה בפניו, כביכול, כי רצחה ילדה בנסיבות מזעזעות", נכתב בתגובת הפרקליטות.
במצב כזה, ובתגובה כה חריפה של הפרקליטות, קשה להאמין שהחקירה תיפתח מחדש. "המשטרה יכולה להחליט לחקור והפרקליטות יכולה להורות לה לחקור. אין בעיה כזו", מסביר פרופסור גזל-אייל. "הבעיה היא שזה לא יקרה כי גם המשטרה וגם הפרקליטות סבורות שאין כלום בסיפור הזה. אין מניעה לפתוח בחקירה בכל שלב אם רוצים. אם יש חשד, מותר לפתוח בחקירה והרי פתחו כבר בחקירה כשחקרו אותם. כך שזה לא משהו שלא נעשה. הקושי העיקרי הוא שאני לא חושב שמעוניינים בכך".
הגשת ערר על סגירת התיק
כאשר חקירה משטרתית נסגרת, יש אפשרות להגיש ערר על סגירת התיק. אפשרות כזו נראית במקרה זה קלושה במיוחד שכן גם כאן ההחלטה תישאר בידי בכירי הפרקליטות, ונראה כי קשה להאמין שהם יורו על פתיחה מחודשת של תיק החקירה ובדיקה נוספת שלו. "ניתן להגיש ערר", מסביר פרופסור גזל-אייל, "אבל מי יטפל בערר? פרקליטות המדינה היא זו שאמורה לטפל בנושא והיא סבורה הרי שאין בסיס".
גם נפגעי העבירה יכולים להגיש ערר מסוג זה. במילים אחרות –בני משפחתה של תאיר ראדה, כנפגעי העבירה, יכולים להגיש ערר על סגירת התיק.
הגשת בג"ץ
אפשרות נוספת שעומדת בפני זדורוב ועורכי דינו היא הליך של הגשת עתירה לבג"ץ, ובה דרישה לפתוח מחדש את החקירה. אלא שכאן יש קושי מרכזי, והוא העובדה שהייתה כבר בקשה להוסיף את החקירה של א"ח וא"ק לתיק זדורוב ולקיים דיון בראיות הללו, אולם בית המשפט העליון כבר דחה את הבקשה.
"קשה לי לראות מצב שבו בג"ץ יהפוך את ההחלטה של ההרכב בבית המשפט העליון", לדבריו של פרופסור גזל-אייל. "האפיק הזה נראה לי בעל סיכויים נמוכים". למעשה כבר בשלב הקודם הוגשה הראיה הזו אולם היא נדחתה.
ראיות חדשות או הודאה
ראיות חדשות שיצוצו עשויות לשנות משמעותית את התמונה, אולם כאן מדובר ב"אם" גדול מאוד. הסיכוי שראיות פורנזיות (ראיות מתחום המדע הפלילי) יצוצו הוא נמוך עד בלתי קיים. כלומר, הסיכוי שתימצא הסכין שבאמצעותה בוצע הרצח או כל פרט כזה או אחר לא גבוה. אלא שישנה אפשרות שיצוצו גורמים נוספים שיספקו עדות על הרצח. אלא שעדות כזו יכולה להיות בעייתית שכן היא מוגדרת עדות שמיעה ויהיה קשה להסביר מדוע במשך שנים המתין העד עד שניגש למשטרה ודיווח על כך.
"זה יכול לקרות אם במקרה תצוץ ראיה נוספת שתחזק את הסיפור כמו DNA, או אם א"ק תודה בביצוע הרצח", אמר פרופסור גזל-אייל. אלא שאם שני הדברים הללו לא יקרו, והסיכוי לכך שהם כן יקרו הוא נמוך במיוחד כאמור, נראה כי לא זה האפיק שיסייע לפתיחת הפרשה.
חנינה מהנשיא
האפיק האחרון ואולי הקשה והבעייתי ביותר הוא חנינה מהנשיא. הסיכוי לקבל חנינה על יסוד עובדתי נמוך ושואף לאפס. "חנינה על בסיס עובדתי, דהיינו על בסיס שהחשד לא מספיק חזק, ניתנה ככל הידוע לי פעם אחת בתיק של עמוס ברנס, וזה היה מכיוון שהשופט שהרשיע את ברנס בערעור ביקש", הסביר פרופסור גזל-אייל. "אני חושב שהסיכוי לכך כיום הוא נמוך מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
