תמיכה בינלאומית במאבק עובדי מכון וולקני
חוקרים מהעולם הצטרפו למאבקם של עובדי מכון וולקני ומגנים את יוזמת שר החקלאות להעתיק את מיקומו לצפון. פרופ' מפורטוגל מזהירה מהשלכות הרסניות על שיתופי פעולה בינלאומיים, פרופ' מדרא"פ סבורה כי ההחלטה תפגע ביציבות האזור ופרופ' מהודו מבקש באופן אישי לבטל את ההצעה
מאבקם של עובדי מכון וולקני נגד יוזמת שר החקלאות אורי אריאל להעתיק את מיקומו מבית דגן לגליל, מקבל תמיכה מפתיעה מכל העולם. החוקרים במכון וולקני ההיסטורי קיבלו לאחרונה מעמיתיהם במדינות שונות בעולם, מכתבי תמיכה במאבקם, הכוללים התנגדות נחרצת להעתקתו לצפון הארץ.
פינוי מכון וולקני: 15 אלף דירות, או הרס המחקר החקלאי?
מכון וולקני הוא המוסד הגדול בישראל העוסק במחקר חקלאי. הוא משתרע על כ-3,000 מ"ר ומועסקים בו כ-700 עובדים, בהם חוקרים, מהנדסי מחקר, טכנאי מחקר וצוות אדמיניסטיבי. לפי ההצעה, שטח המכון יפונה במטרה לאפשר בנייה של כ-15 אלף יחידות דיור - אולם עובדיו מתריעים כי הצעד יסכן לא רק את פרנסתם אלא את עתיד המחקר החקלאי בישראל בכלל.
לדברי העובדים, אין עדיין מיקום חלופי לפעילותו של המכון באזור הצפון ובכל מקרה - ייקח זמן רב ליישם את המהלך. כעת מקבלת עמדתם תמיכה מצד חוקרים מכל העולם, המנמקים במכתיבהם מדוע מדובר בצעד מוטעה.
כך למשל, פרופ' ד"ר מריה רוזה פאיבה, מהפקולטה למדע וטכנולוגיה באוניברסיטת ליסבון, כתבה, כי "לצערי, גיליתי כי ישנו סיכוי לכך שמדינת ישראל תפצל את המכון ותפחית משמעותית את הפעילות שלו. לעניות דעתי, המהלך ישפיע באופן שלילי על הביצועים המצוינים של המכון ויכלול השלכות מיידיות ברמה הכלל-לאומית, באשר לפעילות מול חקלאים ויצרנים מצד החוקרים במכון.
"השלכות צפויות גם ברמה הבינלאומית, עם עיכוב שיתופי פעולה של ישראל מול מדינות שונות, לרבות פורטוגל", הוסיפה. "לכן אני קוראת לגורמים הרלוונטיים בממשלה להתכנס ולנתח לעומק ולשקול את ההחלטה בכובד ראש. עבור מדינות קטנות כמו ישראל ופורטוגל, צריך להשקיע ולטפח מדענים במשך עשורים כדי לבסס שמו של מכון שכזה. הרס שלו עשוי לקרות תוך מספר דקות. אני מצפה לעוד שנים רבות של שיתופי פעולה מוצלחים עם ישראל".
"החלטה ראויה לגינוי"
מכתב נוסף התקבל מצידו של פרופ' פאנקאש סוד מהודו, מנהל המתחם הקליני ללימוד וטרינריה במוסד DGCN לוטרינריה ומדעי בעלי החיים באוניברסיטת Himachal Pradesh. "יש לי ניסיון עשיר עם חוקרים מישראל ומהמכון הוולקני", הוא כתב. "עשיתי את הפוסט-דוקטורט שלי אצל ד"ר עוזי מועלם מהמכון ומאז עשיתי איתו שיתופי פעולה פורים. שקלתי שיתוף פעולה בינלאומי עם חוקרים מובילים בתחום בעלי החים בישראל, אבל גיליתי שהמכון הוולקני עובר לצפון.
"אני רוצה להדגיש את החשש שלי באשר למספר תחומים: בזבוז כסף על העתקת המתקנים, הפחתת שיתוף הפעולה על מדענים מתחומים קרובים וכתוצאה מכך הגבלת התוצאות הרצויות, הגדלת הטרחה והזמן, בזבוז זמן בהסתגלות למקום החדש, קושי לסטודנטים מבקרים שרוצים גם חיי חברה. לפיכך, אני מבקש בקשה אישית לבטל את ההצעה להעביר את המכון הוולקני".
פרופ' ליסה קורסטן, מנהלת תחום בטיחות מזון, בטיחות ביולוגית, רגולציה ובריאות הציבור במכון לתזונה ובריאות של אוניברסיטת פרטוריה בדרום אפריקה, כתבה: "אני פועלת מקרוב מול חוקרים מהמכון במשך 30 השנים האחרונות ומעריכה מאוד את הגישה הישראלית למחקר חקלאי והתפקיד המוביל של החוקרים הישראלים בתחום. המכון הוולקני הוציא כמה מהמדענים הטובים בעולם ותרם למחקר מתקדם שהועיל לבטיחות בזמון בכל העולם.
"ההחלטה של שר החקלאות לפרק בפועל את המכון ראויה לגינוי מכל הגורמים בתחום ייצור המזון והבטיחות הביולוגית", הוסיפה קורסטן. "ההחלטה עשויה לפגוע ביציבות של האזור, העולם וישראל בפרט. אני מפצירה בשר החקלאות לשקול מחדש את עמדתו באשר למכון הוולקני, העולם לא יכול להרשות לעצמו לאבד את המכון הוולקני, שלא לדבר על ישראל".
"השלכות שליליות על היכולת לבצע מחקר מדעי מוביל"
במכתב ששלח פרופ' מאט ג'נקס, מנהל מחלקת מדעי הצמח והקרקע בבית הספר לחקלאות ומזון, דייויס קולג', של אוניברסיטת ווסט וירג'יניה, צוין: "הופתעתי לשמוע על הדיון מצד שר החקלאות על העברת המכון הוולקני לצפון ישראל. אני סבור כי למהלך יהיו השלכות שליליות מבחינת היכולת להמשיך במחקר מדעי מוביל, שמירה על מדענים בכירים ועוד.
ג'נקס הוסיף כי "לאחרונה פעלתי מול מכון דומה בפיניקס, שעבר לעיירה מרוחקת במהלך המחקר, מה שפגע באופן חמור במחקר, גרם לאובדן מדענים והשפיע באופן שלילי על איכות המחקר. אני משוכנע שהמעבר מהווה גורם שלילי עבור רבים מהעובדים, מה שיוביל להשלכות מדעיות. אני ממליץ לשקול מחדש את ההשלכות השליליות של הערבת מיקום המכון לפני יישום ההחלטה".
ג'ון האמונד, חוקר בכיר בתחום המחקר החקלאי, שלח אף הוא מכתב, בו ציין כי "לדעתי העברת המכון הוולקני יוביל להשלכות הרסניות באשר למדעי החקלאות בישראל- עיכוב של שנים במחקרים, אובדן סגל אקדמי בכיר, צוות טכני בכיר, פגיעה בשיתופי פעולה עם מוסדות מקומיים.
"המיקום הנוכחי ממוקם באופן נוח במרכז הארז, עם גישה לאזורים החקלאיים במדינה, מה שלא יהיה אפשרי מצפון הארץ, במיוחד לא באזורים החקלאיים בדרום: הערבה והנגב. בתור חוקר חקלאות ותיק עם קשרים למכון הוולקני ומוסדות אחרים בישראל, אני מוחה בתוקף על ההעברה של המכון הוולקני לצפון ישראל. אשמח מאוד לשקילה מחדש של ההחלטה".
חשש: "נזק הסברתי עצום לישראל"
פרופסור ידידיה גפני, שפרש לאחרונה מעבודתו במכון וולקני, התייחס לתמיכה הבינלאומית ואמר, כי "הקריה לחקר החקלאות בישראל (מכון וולקני) הינו מוסד מחקר בעל מוניטין ושם עולמי וככזה הוא מעורב בפעילות המדעית העולמית ומשמש הלכה למעשה כשגרירה של ישראל בכל רחבי העולם.
"שיתופי הפעולה הבינלאומיים שמכון וולקני קיים, מקיים, וימשיך לקיים רבים מספור. פגיעה במכון וולקני או הריסתו פירושה נזק הסברתי עצום לישראל. לא פלא אם כך, שלאור פעילותו הבינלאומית הענפה של מכון וולקני, חוקרים מכל רחבי העולם נזעקו לשמע יוזמתו של שר החקלאות אורי אריאל, עשו מעשה וכתבו מכתבי תמיכה.
"הפעילות הבינלאומית של מכון וולקני נעשית דרך קרנות מחקר, שחלקן ממומנות על ידי מדינות זרות שלמעשה מממנות את יציאתם של חוקרי המכון למדינות שונות בעולם. חוקרים אלו, המסייעים למדינות בכל רחבי הגלובוס, משמשים כשגרירים של רצון טוב.
"לצד פעילות זו, ישנה פעילות נרחבת של שיתופי פעולה בין מעבדות בעולם לבין מכון וולקני. לכן העולם נחרד כשהוא שומע על אפשרות לפגיעה במכון, בייחוד בימים שבהם ההסברה של ישראל כל כך נחוצה לנו".
צפו בראיון עם יו"ר ועד עובדי המחקר ד"ר משה ראובני ועם הסטודנט ברק דרור:
