החשד ברומניה: ה"ביטחוניסטים" מישראל נגד הלוחמת בשחיתות
העצורים מחברת הריגול העסקי "בלאק קיוב" סימנו כמטרה את לאורה קודרוצה קובשי, צעירה קשוחה העומדת בראש הרשות למלחמה בשחיתות במדינה. ברקע הפרשה עומד מאבק שנוי במחלוקת של השלטון במושחתים, והוא כולל חיסולים פוליטיים, מעצרים ברחוב ואלפי תיקים שנפתחים ונסגרים - גם נגד ישראלים
הפרשה ברומניה: הישראלי רון ויינר, ועמיתו הבלגי מחברת המודיעין העסקי "בלאק קיוב" דוד גחלוביץ', חשודים עם שני אנשים נוספים בהובלת קבוצה עבריינית שהטרידה ואיימה על ראש הרשות למלחמה בשחיתות במדינה, לאורה קודרוצה קובשי. על פי החשד, חברי הקבוצה יירטו אימיילים שיועדו למקורביה של קובשי והטרידו בני משפחה ומכרים שלה.
התביעה ברומניה ציינה אתמול (ד') שהפעילות בוצעה בחודש שעבר, אבל לא הסבירה מה ניסו החשודים להשיג במעשים. קובשי עצמה הודתה בתקשורת המקומית שהיו "ניסיונות לא מוצלחים" לאיים עליה, אבל לא פירטה מעבר לכך.
קובשי בת ה-42 ידועה בגישתה הקשוחה לשחיתות בדרגים הגבוהים. היא נמצאת בתפקיד מאז 2013 ואמש הוכרז על מינויה לקדנציה נוספת. על פי סוכנות הידיעות AP, ב-2015 בלבד טיפלה הרשות שלה ב-1,250 תיקים, בין השאר נגד ראש הממשלה לשעבר וחמישה שרים לשעבר. המינוי המחודש הוא ניצחון משמעותי עבור קובשי, שהפכה בשנים האחרונות לאימת כל מי שדבק בו רבב, או מי שקובשי ואנשיה החליטו שדבק בו רבב.
בראיון לטלוויזיה התייחס נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, להארכת הכהונה שלה ואמר: "אין לי כל ספק לגביה. הארכתי לה את המינוי בשלוש שנים נוספות, ואני מרוצה מהתוצאות של הרשות שבראשה היא עומדת". לגבי הפרשה אמר: "אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אך אני סומך את ידיי על הרשויות. אני משוכנע שהחוקרים יאירו את העניין כולו".
מבנה הרשויות החוקרות ברומניה מורכב משלושה גופים שונים הפועלים במקביל. קובשי עומדת בראש הרשות המרכזית המטפלת באחת המחלות הכואבות של המדינה - השחיתות. מאז 1990 ניסו הרומנים להיפטר מן ההרגלים הישנים שנותרו מן התקופה הקומוניסטית, אולם ללא הצלחה יתרה. עם כניסתה לתפקיד פתחה קובשי במרוץ נגד השעון, שבמסגרתו נעצרו ונכלאו אלפי בני אדם, נסגרו עשרות אלפי תיקים ואלפים נוספים נפתחו מחדש.
חלק מהתיקים, אגב, הם נגד ישראלים, חלקם מוכרים יותר וחלקם מוכרים פחות. רק לאחרונה נפתח תיק נגד בני שטיינמץ, טל זילברשטיין ושמעון שבס בחשד למעורבות בפרשת קרקעות, ואף הוצאו נגדם צווי מעצר. אלא שבית המשפט העליון ברומניה ביטל את צווי המעצר, ולמעשה השלושה, הטוענים לחפות מוחלטת, לא נדרשים לפחד עוד לצאת מישראל.
המאבק בשחיתות ברומניה מלווה בהצגות פומביות לא מעטות, הכוללות לוחמי שחיתות מכוסי פנים וחמושים, העוצרים חשודים לאור יום או בלילה, ברחוב או בבית, ואפילו במסעדות ובבתי קפה. כך למשל נעצרה ברחוב פקידה ממשלתית בכירה שעסקה גם היא באכיפת חוק. חמושים התנפלו עליה, הצמידו לה אקדח לרקה ולקחו אותה לחקירה. אחרי שמונה חודשים במעצר שלחו אותה הביתה, ועד היום לא הוגש נגדה כתב אישום.
במקרה אחר חוסלה הקריירה של ראש גוף חוקר אחר, לאחר שהתברר כי הוא נוסע ברחבי בוקרשט כשניידת משטרה נוסעת לפניו. קובשי ואנשיה החליטו שמדובר בשחיתות - והאיש הודח מתפקידו.
עם זאת, ייאמר לזכותה של קובשי כי בשל הפעלתנות שלה, הפקידים המושחתים ברומניה מפחדים הרבה יותר מזרועות החוק. המגזין "אקונומיסט" פרסם לאחרונה מאמר שבו נכתב כי הבירוקרטיה הרימה ראשה ברומניה ופרויקטים תקועים בגלל הפחד של הפקידים הציבוריים לחתום. פחד ממה, נשאלו מומחים ברומניה. פחד מקובשי, השיבו.
ברומניה מסמנים את הצלחותיה של קובשי, אולם לא שוכחים לציין שמדובר למעשה במינוי של האמריקנים. רומניה הפכה בשנים האחרונות לבסיס קדמי עבור ארצות הברית, הן ברמה האסטרטגית מול רוסיה, והן ברמה הביטחונית - בשטחה בסיסים אמריקניים ושל נאט"ו וכן טילים נגד טילים בליסטיים. בוושינגטון נבהלו קשות מן האגרסיביות של ולדימיר פוטין באוקראינה, והחליטו כי השחיתות היא זו שגרמה לאיבוד השליטה בחצי האי קרים. על כן הוחלט לנקות את רומניה משחיתות, ולמשימה נשלחה לאורה קובשי, שמונתה עוד על ידי הנשיא הקודם, בססקו.
כך פועלת חברת "בלאק קיוב"
בכתבה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" על חברת "בלאק קיוב", שאנשיה נעצרו כחשודים בפרשת האיום על קובשי, נכתב כי מי שעומד מאחוריה הוא דן זורלא (32), יוצא אחת מיחידות המודיעין המסווגות בישראל. את החברה הוא הקים לפני כארבע שנים עם חברו אבי ינוס. המטרה: לבנות גרסה אזרחית של סוכנויות ביון צבאיות כמו ה-MI6 בבריטניה, ה-CIA בארה"ב או המוסד בישראל.
אלא שמה שהתחיל כסטארט-אפ של כמה חברים הפך מאז לחברת ענק שמעסיקה עשרות מיוצאי קהילת המודיעין הישראלית - מגאוני מחשבים ועד סוכני חרש עם גולגולות על החגורה - ואנשיה מחלקים את זמנם בין ישראל לבריטניה ומגלגלים סכומי ענק באמצעות הכרעת סכסוכים משפטיים בין טייקונים על ידי איסוף מידע מודיעיני.
"הרעיון מאחורי החברה הזאת הוא שלכל אדם בעולם העסקים יש שלדים בארון, ולשלדים האלה הם יודעים להגיע", אומר אדם ששכר בעבר את שירותי בלאק קיוב. "ככל שאנשים מתעשרים יותר, ובמהירות, כך סביר להניח שיש להם מה להסתיר. ותמיד יש מי שיספר על זה: מאהבת של אחד הבכירים, עובד ממורמר, מישהו שהופלה לרעה. רק צריך למצוא את האינטרס, וזאת העבודה שלהם".
רשימת הלקוחות המלאה של החברה סודית, וגם האנליסטים והחוקרים לא תמיד יודעים עבור מי הם עובדים, אבל ככל הידוע עד כה בלאק קיוב סיפקה שירותים למיליארדר הבריטי־יהודי וינסנט צ'נגוויז, לבנקים גדולים בישראל ובעולם, לאוליגרכים שונים, לחברות עורכי דין מהגדולות בעולם, לחברת סחר ענקית שלקוח שקיבל ממנה קו אשראי של 150 מיליון דולר נעלם ואנשי בלאק קיוב חוצים את העולם מפקיסטן ועד אירופה בחיפושים אחר נכסיו, לנוחי דנקנר, ובקרוב אולי גם לדמויות מפתח בתחום הפוליטי.
השלב הראשון בעבודת המודיעין הזו הוא מחקר באינטרנט. האנליסטים סורקים את הרשת באופן פסיבי, אבל גם אקטיבי: הם מתחזים לדמויות — מבחורות נאות ועד מומחים בתחום הרלוונטי — ומנסים להוציא מידע באמצעות התכתבויות עם אנשים שעליהם התקבל מידע מוקדם ככאלה שיוכלו לסייע בחקירה. "תרגילי ריגול בסיסיים", אומרת מירי, עובדת לשעבר. "חוץ מזה, אנשים פשוט לא מבינים כמה מידע אפשר למצוא עליהם רק משיטוט ברשתות החברתיות".
השלב השני הוא שימוש במאגרי מידע פנימיים שיש אליהם נגישות מוגבלת. לדוגמה בתיק צ'נגווייז, שהסתבך כשלקח הלוואה מבנק איסלנדי גדול רגע לפני קריסה: באיסלנד יש מאגר מידע שמכיל את שמות כל עורכי הדין המקומיים, ומקשר בין חברות ואנשים שונים. סוכני בלאק קיוב הצליחו להשיג גישה חוקית למאגר באמצעות עורכי דין מקומיים, והחלו להצליב מידע.
בשלב האחרון מתחיל איסוף המידע באופן מעשי. אחד הסוכנים הגיע לאיסלנד בזהות בדויה, כנציג של קרן ישראלית שמחפש השקעות במדינה, והחל להיפגש עם גורמים שונים שלהערכת אנשי המודיעין של החברה רצו לפתוח את הפה. בסופו של דבר, הוא קיבל את מבוקשו מבכירה שפוטרה מהבנק. בהמשך הצליחו היועצים המשפטיים של בלאק קיוב לנקות את צ'נגוויז מהאשמות במתן שוחד ופחות או יותר מהאחריות לקריסת הכלכלה האיסלנדית.
מבלאק קיוב נמסר מוקדם יותר בתגובה למעצרים: "בלאק קיוב היא קבוצה עילית בינלאומית המונה יותר ממאה עובדים של יוצאי קהילת המודיעין הישראלי אשר פועלת במקומות רבים בעולם ומלווה בייעוץ משפטי מקצועי בכל מדינה שבה היא פועלת. בשבועות האחרונים ביצעה החברה פרויקט עבור גורמי ממשל ברומניה לאיסוף ראיות המעידות על שחיתות חמורה במערכת הממשל הרומנית. במסגרת הפרויקט נעצרו שניים מעובדי החברה, שהגיעו להישגים משמעותיים. העובדים פעלו בהתאם לדין המקומי והחשדות נגדם הם שקר וכזב. אנו סמוכים ובטוחים שהאמת תתברר כבר בימים הקרובים והשניים ישוחררו חזרה לביתם".
לפנייה לכתב/ת 
