סאנגיונג רקסטון - בטעם של פעם

קטגוריית רכבי השטח הצטמצמה בצורה דרסטית ב-15 שנים האחרונות. הסיבה לכך פשוטה: מרבית הרוכשים מחפשים אמנם את הפוזה הקרבית ותנוחת הישיבה הגבוהה, אך כבר לא מוכנים לוותר על נוחות נסיעה. התוצאה מוכרת, עם יותר ויותר רכבי פנאי רכים יחסית, עם מראה "קרבי" אך יכולת שטח קטנה והולכת. אלא שסאנגיונג רקסטון נותר שריד נדיר לקטגוריה נכחדת. חשוב לא פחות, במחיר של 227 אלף שקלים הוא בפירוש לא זול ביחס למרבית השוק, אך הוא רכב השטח הזול בישראל עם 7 מושבים.

מתחרים ישירים: טויוטה לנד קרוזר, מיצובישי פאג'רו

מחיר מכונית המבחן: 227 אלף שקלים 

(ניר בן זקן)

טוב: יחידת הנעה, מחיר

בסדר: יכולת שטח, נוחות

טעון שיפור: התנהגות כביש, תא נוסעים

ציון סופי:  

איך נראה

גם הרענון הנוסף שעבר הרקסטון, רביעי במספר מאז נחשף לראשונה ב-2001, אינו מרחיק לכת והתוצאה - המראה הרענן והמקורי בתחילת העשור הקודם נראה כיום מגושם ומיושן. למרות תאורת הלד בפנסי החזית.

גם בפנים השינויים מינוריים; גלגל הגה בעיצוב חדש מצופה עור נעים למגע, ושימוש בחומרים רכים ואיכותיים מבעבר. אלא שהוא עדיין מרגיש ונאה מיושן. החל בהיעדר מחשב דרך, כיוון מסורבל באמצעות צמד "ברזים" לגובה מושב הנהג, ועד היעדר כיוון הגה למרחק על מתגי השליטה המבלבלים שעליו ומתג זעיר לתפעול ידני של הגיר. מנגד יש תאי אחסון רבים ושימושיים.

(ניר בן זקן)

המרווח לרגלי הנוסעים בספסל האחורי מצומצם, בעוד שורת המושבים השלישית מיועדת לזאטוטים. קורה C רחבה מבטלת לחלוטין את שדה הראיה, ואין פתחי מיזוג לאחור אלא רק ליושבי השורה השניה. הנגישות לתא המטען (248 ליטר בתצורת נוסעים מלאה, 783 ליטר בקיפול השורה השלישית) אינה נוחה עקב סף הטענה גבוה.

יש מסך מגע בגודל "7 עם מערכת ניווט ומצלמת רוורס הניתנים כעת ללא חיוב (כ-5,000 שקלים), אך הוא מסתפק בארבע כריות אוויר בלבד ונעדר לצערנו כל מערכת בטיחות מתקדמת. ציון הבטיחות של משרד התחבורה בהתאם: 0.

דירוג הבטיחות של משרד התחבורה:

דירוג מערכות הבטיחות ניתן על-ידי משרד התחבורה ובאחריותו

(ניר בן זקן)

איך נוסע

החידוש המרכזי ברקסטון הנוכחי נוגע ליחידת ההנעה שמגיעה כבעבר ממדף החלקים הישנים של מרצדס. במקרה זה, טורבו-דיזל בנפח 2.2 ליטר (178 כ"ס, 22 יותר ממנוע ה-2.0 ליטר היוצא), המשודך לתיבת שבעה הילוכים אוטומטית (5 בקודמת). עיקר השיפור הוא בזמינות כוח טובה יותר (40.7 קג"מ כבר ב-1,400 סל"ד) המנטרלת את השהיית הטורבו בדגם היוצא. תיבת הילוכים מהירת-תגובה מסייעת לביצועים טובים יחסית, ונהיגה במהירות שיוט שומרת על שקט יחסי (למעט רעשי רוח מיותרים).

(ניר בן זקן)

המיתלים רכים ונעדרי ריסון מספק, והתוצאה נדנוד מוחשי ומסרס בכביש ובשטח. מכלולי השטח החסונים, כמו שלדה נפרדת, מתלה אחורי מסוג "סרן חי" ומרכז כובד גבוה, מעניקים לרקסטון יכולת דינמית נמוכה בכביש. כולל זוויות גלגול מוגזמות, אחיזה בעייתית, הגה איטי ומעורפל ובלמים ספוגיים וחסרי תחושה.

יכולת השטח היא הצד השני של המטבע. זויות הגישה והנטישה טובות, הצמיגים עבי בשר (235-75-16), אך מרווח הגחון אינו מרשים וכך גם "מדרגות צד" נמוכות ופגיעות (ומיותרות). הילוך כוח (Low) בשילוב הילוך ראשון קצר מבעבר, מאפשרים קצב זחילה איטי במיוחד המסייע בשטח טכני, ומציע גם בלימת מנוע טובה במורד. אבל מהלך מיתלים קצר יחסית ובעיקר בקרת משיכה לא יעילה, מגבילים את יכולת העבירות. צריכת הדלק בסיום המבחן, כולל תפריט שטח מגוון, עמדה על 9.5 ק"מ לליטר.

(ניר בן זקן)

איך בסוף

הרקסטון לא מציע איכויות נהיגה בכביש כמו קרוסאוברים עם 7 מקומות (דוגמת יונדאי סנטה פה או קיה סורנטו) וגם יכולת השטח נמוכה מטויוטה לנד-קרוזר וגם העיצוב מיושן ותא הנוסעים פשוט. מנגד יחידת הכוח החדשה מטפלת בנקודת התורפה העיקרית של הדגם ומשפרת משמעותית את הביצועים. כך שכמו בעבר רקסטון ממשיך להציע חבילה אטרקטיבית, עבור מי שמחפש רכב עם 7 מקומות ויכולת שטח במחיר של מיצובישי פאג'רו או טויוטה לנד קרוזר בני שנתיים – שלוש.